ארבל מהכרמל
New member
קמתי לתחיה.....(או גלגול נשמות)
ירדתי היום לבדיקות בבית החולים רמב"ם. הגעתי עם הפניית קופ"ח, כמו רוב האנשים. במשרד הקבלה ישבה דווקא פקידה אטרקטיבית אשר בנסיבות אחרות יכלה השיחה להתגלגל אחרת. בנסיבות הקיימות, בהן אשתי מלווה אותי ומצב רוחי בין כותלי המוסד הזה לא הרקיע שחקים, נסובה השיחה עם הפקידה רק על ברור פרטים אישיים. היא הקלידה את מספר תעודת הזהות שלי ואומרת:" רק על תגיד שקוראים לך רון..." ואני משיב:" בטח שכן, למה? אנחנו מכירים מאיזה שהוא מקום?" והיא משיבה:"לאבא שלך קוראים משה?" ושוב אני מגיב בהן ואז היא קוראת לפקידה אחרת, הן מתלחשות ואז היא אוזרת אומץ לדווח לי שבמציאות שלהם נפטרתי כבר ב-1991......... ביקשתי מיד לעדכן את הפרטים אצלם ונתקלתי בסירוב ביוקרטי.....אין הם מוסמכים לשנות הנתונים, אלא לדווח למשרד הפנים. אז עזבתי את המקום חי מאד.... והסיפור הזה הזכיר לי ש.... ב-1991 לא קיבלתי המסמכים לחידוש רשיון הנהיגה שלי. פניתי למשרד התחבורה. גם שם ישבה פקידה שדמותה כבר לא חרוטה בזכרוני, אך סגנון דיבורה היה דומה,כמו גם המסר שבפיה.....:" רון, אצלנו רשום שנפטרת !" אז הייתי יותר צעיר, יותר חמום מוח ( אפילו יותר מהיום,חחחח.... ) ודרשתי את זכותי לקבל רשיון נהיגה מחודש ולאלתר. לא עזרו הצעקות, לא עזרו כל ההוכחות שהבן-אדם חי- רשיון נהיגה לא קיבל ונשלח לבירור העניין מחיפה למשרד התחבורה בחולון....( חוצפה ! כועס עד היום). בחולון הצליח החי/מת להגיע ל"הסדר" שעד שיוכח שהוא חי יקבל רשיון נהיגה רק על רכב פרטי אף כי ל"נפטר" היה רשיון על אוטובוס. לאחר בירורים נוקבים עם הקב"ה התברר כי אנוכי ארצי מאד ורשיוני חודש במהדורתו הקודמת מבחינת סוג הרשיון אך לא מבחינת תאריך השגתו.... התאריך הרשום הוא לא התאריך של מועד הצלחתי בטסט , אלא התאריך בו התברר ששבתי לחיים....הפרש רב שנים ! וזה גם מזכיר לי.... שבתאריך בלתי זכור נתפסתי נוהג ברכבי ללא שיהיו המסמכים עימי. השוטר דווקא ניסה ללכת לקראתי ולשחררני אם תימצא דרך לגלות את פרטיי האישיים. תעודה/ מסמך בלי תמונה שהיו בידיי היוו בסיס להתחלת בדיקה במחשב המשטרה, באמצעות מכשיר הקשר שבניידת. מיותר לציין שהסברתי לשוטר שביתי נמצא בסמוך ושרק הקפצתי חבר הביתה....והוא סירב לנסוע עימי לביתי. פתאם הגיעה ההודעה באלחוט שמספר תעודת הזהות שמסרתי שייך לערבי מנצרת, עתיר עברות תנועה ועיכובי חידוש רשיון הנהיגה. לא רוצה לפרוס בפניכם מה שעבר עלי וכמה השפלתי את עצמי, כדי להוכיח לנציג החוק שאני לא ערבי ולא מנצרת.... ועכשיו,במחשבה שנייה, אולי הערבי מנצרת הוא שניפטר????!
ירדתי היום לבדיקות בבית החולים רמב"ם. הגעתי עם הפניית קופ"ח, כמו רוב האנשים. במשרד הקבלה ישבה דווקא פקידה אטרקטיבית אשר בנסיבות אחרות יכלה השיחה להתגלגל אחרת. בנסיבות הקיימות, בהן אשתי מלווה אותי ומצב רוחי בין כותלי המוסד הזה לא הרקיע שחקים, נסובה השיחה עם הפקידה רק על ברור פרטים אישיים. היא הקלידה את מספר תעודת הזהות שלי ואומרת:" רק על תגיד שקוראים לך רון..." ואני משיב:" בטח שכן, למה? אנחנו מכירים מאיזה שהוא מקום?" והיא משיבה:"לאבא שלך קוראים משה?" ושוב אני מגיב בהן ואז היא קוראת לפקידה אחרת, הן מתלחשות ואז היא אוזרת אומץ לדווח לי שבמציאות שלהם נפטרתי כבר ב-1991......... ביקשתי מיד לעדכן את הפרטים אצלם ונתקלתי בסירוב ביוקרטי.....אין הם מוסמכים לשנות הנתונים, אלא לדווח למשרד הפנים. אז עזבתי את המקום חי מאד.... והסיפור הזה הזכיר לי ש.... ב-1991 לא קיבלתי המסמכים לחידוש רשיון הנהיגה שלי. פניתי למשרד התחבורה. גם שם ישבה פקידה שדמותה כבר לא חרוטה בזכרוני, אך סגנון דיבורה היה דומה,כמו גם המסר שבפיה.....:" רון, אצלנו רשום שנפטרת !" אז הייתי יותר צעיר, יותר חמום מוח ( אפילו יותר מהיום,חחחח.... ) ודרשתי את זכותי לקבל רשיון נהיגה מחודש ולאלתר. לא עזרו הצעקות, לא עזרו כל ההוכחות שהבן-אדם חי- רשיון נהיגה לא קיבל ונשלח לבירור העניין מחיפה למשרד התחבורה בחולון....( חוצפה ! כועס עד היום). בחולון הצליח החי/מת להגיע ל"הסדר" שעד שיוכח שהוא חי יקבל רשיון נהיגה רק על רכב פרטי אף כי ל"נפטר" היה רשיון על אוטובוס. לאחר בירורים נוקבים עם הקב"ה התברר כי אנוכי ארצי מאד ורשיוני חודש במהדורתו הקודמת מבחינת סוג הרשיון אך לא מבחינת תאריך השגתו.... התאריך הרשום הוא לא התאריך של מועד הצלחתי בטסט , אלא התאריך בו התברר ששבתי לחיים....הפרש רב שנים ! וזה גם מזכיר לי.... שבתאריך בלתי זכור נתפסתי נוהג ברכבי ללא שיהיו המסמכים עימי. השוטר דווקא ניסה ללכת לקראתי ולשחררני אם תימצא דרך לגלות את פרטיי האישיים. תעודה/ מסמך בלי תמונה שהיו בידיי היוו בסיס להתחלת בדיקה במחשב המשטרה, באמצעות מכשיר הקשר שבניידת. מיותר לציין שהסברתי לשוטר שביתי נמצא בסמוך ושרק הקפצתי חבר הביתה....והוא סירב לנסוע עימי לביתי. פתאם הגיעה ההודעה באלחוט שמספר תעודת הזהות שמסרתי שייך לערבי מנצרת, עתיר עברות תנועה ועיכובי חידוש רשיון הנהיגה. לא רוצה לפרוס בפניכם מה שעבר עלי וכמה השפלתי את עצמי, כדי להוכיח לנציג החוק שאני לא ערבי ולא מנצרת.... ועכשיו,במחשבה שנייה, אולי הערבי מנצרת הוא שניפטר????!
