קנאביס וסגולותיו, קנאביס ומקטרגיו,
קנאביס ומעשיה אירוטית מקראית.
-
פוסט ארוך לפניך. -
קראתי את הכתבה הזו שעוררה בי לא מעט הזדהות, חשתי צורך לחלוק עמכם.
אתם כמובן יותר ממוזמנים לכתוב את מחשבותכם בעניין.
"אל תקרא לי סטלן, הקנאביס הרפואי הציל את חיי" :
http://tbk.mako.co.il/article/2474765
כמו גם, מצאתי סיפור מקראי אירוטי במידת מה שסופר מפיו של רבי שמואל המזרחי,
מאור נחלת יצחק. אני מביאה לכם את עיקרו:
*
מעשה ביהודי שמצאוהו עסקיו בירוחם. אילו עסקים יש לו ליהודי בירוחם, ניבצר גם מבינתי להבין, אך עובדה שעשה עסקיו בירוחם. האיש הזה היה סוחר סיטונאי בעשבי מרפא. היה מכיר כל סודותיו של הרמב“ם וכל מרקחות עשבי רבינו אברהם אבן עזרא. שידוע שקיבלו הם רזי אומנותם מהקב“ה עצמו, ולא כפי שמוצאים היום סטודנטיא בורה נותנת ידה ברפואת הגוף, במיני מעשי הכימיא, שייאים לתעשיית הצבעים, וחלילה לבני האדם.
הגיע לבית מרקחות מסוים שמתמחה בעניין זה, ויצא שאישה אפריקנית היא הקמעונאית. היה, חוץ מימכם, מן הציונים החילוניים, ודיבר אתה אפילו שהיא אישה ושערה גלוי. דיבר אתה בענייני מקצוע, ותאר טיב והדר עשביו, וכיצד יפה עשב פלוני לתחלואה אלמונית, ואיך לרקוח עלים אלו למרקחת זאתי שתטיב עם מחושים הנלו או אחרים, וכיוצא באלו הרבה דיבורים של מקצוע. לא אלאה אתכם בתיאור השיחה, שיפה שיחת הרוקחים לרוקחים, כפי שיפה שיחת הלבלרים ללבלרים, ושיחת השענים לשענים. ולא ימצא השען עניין בשיחתו של הלבלר, ולא הלבלר בשיחת הרוקח וכיוצא באלו. כזו היא דרך העולם. ועוד אציין, שרק שיחת האבהבים יפה לכל, והכול ימצאו בה עניין.
מצאה הרוקחת עניין בדבריו שבענייני מקצוע, ומצאה עניין בדבריו שאינם בענייני מקצוע. מפה לשם, שמה עינה בצורתו, ותחשוק בגופו, והיא מבנות אפריקא. ותדע שלא יענה לה שהיא אפריקנית.
נתנה לו מילים של התרגעות, והציע לו תה.
ותעש התה מעשבים שהיא במומחיותה הגדולה עצמה, יבשה בשמש על בלטות של חרס. ותיתן את סם השינה בתה, והוא לא ידע. וישת, ויירדם, וישן.
ותשם האפריקנית אותו, את הרוכל, במיטתה. ותפשיטהו חי, ויהי ערום במיטתה. ותבוא מעליו ותימשח רקותיו בשמן המושק. ותיקח מעלי המינטא ומפרחי האזוביון ותמעך על חזהו, ושן של הל נתנה בפטמתו. ותיקבע שומשומין חיים בטבור בטנו. ותעסה רגליו בשמן האגוזים, וכפות רגליו במיץ הפרגים. ותניח עלי רוזמרין בזלזליהם על צווארו. ותדע שהגבר בתנומתו לא יכונן כליו, ותיקח שני פילפלין אדומין חריפין, כאצבע אורכם, ותשברם למען יוציאו מיצם, ותשם בצידי תשמישו. פלפל אחד מזה, ופלפל אחד מזה.
ותעמוד מעליו האפריקנית כהת העור, ותאמר -דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים ולילקוט שושנים. אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים- ותעלה עליו ותישכב עמו. והוא לא ידע בשכבה ובקומה.
ויקום האיש משנתו, ולא ידע את אשר ארע אותו. וירא את האפריקנית והיא יפה. ויאמר לה -ניתכוונתי למכור ולא מכרתי, לא ניתכוונתי לנום והנה נמתי. מה זה היה לי?- הביט בה האיש, ויראה את יופייה, שהאפריקנית יפה כמלכת שבא. ויחשוק בה עד מאוד.
וחלב הגישה לו בקרן איל המושק שעוצבה צורתה לקערית. וילגום, וטעמו עשהו חידודין חידודין, שלבן החלב, ובקרן איל המושק היה, והאפריקנית בידה השחורה לו נתנה.
ויאמר לה -שתי נא עמי מקרן האיל-
ותחייך, וזיכרון הליל בעיניה. ותגש ידיה אל הקרן, אל החלב, ועיניה בעיניו. ויחשוק בה האיש מאוד, וידע שמבנות אפריקא היא שלא בנקל לגבר תתפתינה. ויעקב אצבעותיו על ראש קרן צבי המושק, ויפתח בהחבא בקמיצתו את מכסה החן שלטבעתו, ויפזר את סם השינה אל החלב, והיא לא ראתה. ותשת מן החלב, ויקשרו עיניה, ותתנמנם, ותישן.
ויעליה האיש אל מיטתה, ויפשיטה. ויבא מעליה. ויצוק שמן הוורדים בשערה, והיא ערומה במיטתה, נושמת חיים. ויניח בצווארה עלים של אניס, ופרחים של בבונג נתן בשדיה. ויזליף מידיו מי הסיגליות על רגליה. וילעס בפיו מעלי הקנביס ומפרחי היסמין, ויעשיהם עיסה אחת. ויעסה בם כפות רגליה. וייקח את החלב הנותר בקרן איל המושק, ויזרימהו אל בית תורפתה. וייספג בגופה.
ויעל מעליה האיש, ויאמר -גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום- ויעלה עליה וישכב עמה. והיא לא ידעה בשכבו ובקומו.
טוב, לא נותר אלא לגלגל אחד. לא?
קנאביס ומעשיה אירוטית מקראית.
-
קראתי את הכתבה הזו שעוררה בי לא מעט הזדהות, חשתי צורך לחלוק עמכם.
אתם כמובן יותר ממוזמנים לכתוב את מחשבותכם בעניין.
"אל תקרא לי סטלן, הקנאביס הרפואי הציל את חיי" :
http://tbk.mako.co.il/article/2474765
כמו גם, מצאתי סיפור מקראי אירוטי במידת מה שסופר מפיו של רבי שמואל המזרחי,
מאור נחלת יצחק. אני מביאה לכם את עיקרו:
*
מעשה ביהודי שמצאוהו עסקיו בירוחם. אילו עסקים יש לו ליהודי בירוחם, ניבצר גם מבינתי להבין, אך עובדה שעשה עסקיו בירוחם. האיש הזה היה סוחר סיטונאי בעשבי מרפא. היה מכיר כל סודותיו של הרמב“ם וכל מרקחות עשבי רבינו אברהם אבן עזרא. שידוע שקיבלו הם רזי אומנותם מהקב“ה עצמו, ולא כפי שמוצאים היום סטודנטיא בורה נותנת ידה ברפואת הגוף, במיני מעשי הכימיא, שייאים לתעשיית הצבעים, וחלילה לבני האדם.
הגיע לבית מרקחות מסוים שמתמחה בעניין זה, ויצא שאישה אפריקנית היא הקמעונאית. היה, חוץ מימכם, מן הציונים החילוניים, ודיבר אתה אפילו שהיא אישה ושערה גלוי. דיבר אתה בענייני מקצוע, ותאר טיב והדר עשביו, וכיצד יפה עשב פלוני לתחלואה אלמונית, ואיך לרקוח עלים אלו למרקחת זאתי שתטיב עם מחושים הנלו או אחרים, וכיוצא באלו הרבה דיבורים של מקצוע. לא אלאה אתכם בתיאור השיחה, שיפה שיחת הרוקחים לרוקחים, כפי שיפה שיחת הלבלרים ללבלרים, ושיחת השענים לשענים. ולא ימצא השען עניין בשיחתו של הלבלר, ולא הלבלר בשיחת הרוקח וכיוצא באלו. כזו היא דרך העולם. ועוד אציין, שרק שיחת האבהבים יפה לכל, והכול ימצאו בה עניין.
מצאה הרוקחת עניין בדבריו שבענייני מקצוע, ומצאה עניין בדבריו שאינם בענייני מקצוע. מפה לשם, שמה עינה בצורתו, ותחשוק בגופו, והיא מבנות אפריקא. ותדע שלא יענה לה שהיא אפריקנית.
נתנה לו מילים של התרגעות, והציע לו תה.
ותעש התה מעשבים שהיא במומחיותה הגדולה עצמה, יבשה בשמש על בלטות של חרס. ותיתן את סם השינה בתה, והוא לא ידע. וישת, ויירדם, וישן.
ותשם האפריקנית אותו, את הרוכל, במיטתה. ותפשיטהו חי, ויהי ערום במיטתה. ותבוא מעליו ותימשח רקותיו בשמן המושק. ותיקח מעלי המינטא ומפרחי האזוביון ותמעך על חזהו, ושן של הל נתנה בפטמתו. ותיקבע שומשומין חיים בטבור בטנו. ותעסה רגליו בשמן האגוזים, וכפות רגליו במיץ הפרגים. ותניח עלי רוזמרין בזלזליהם על צווארו. ותדע שהגבר בתנומתו לא יכונן כליו, ותיקח שני פילפלין אדומין חריפין, כאצבע אורכם, ותשברם למען יוציאו מיצם, ותשם בצידי תשמישו. פלפל אחד מזה, ופלפל אחד מזה.
ותעמוד מעליו האפריקנית כהת העור, ותאמר -דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים ולילקוט שושנים. אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים- ותעלה עליו ותישכב עמו. והוא לא ידע בשכבה ובקומה.
ויקום האיש משנתו, ולא ידע את אשר ארע אותו. וירא את האפריקנית והיא יפה. ויאמר לה -ניתכוונתי למכור ולא מכרתי, לא ניתכוונתי לנום והנה נמתי. מה זה היה לי?- הביט בה האיש, ויראה את יופייה, שהאפריקנית יפה כמלכת שבא. ויחשוק בה עד מאוד.
וחלב הגישה לו בקרן איל המושק שעוצבה צורתה לקערית. וילגום, וטעמו עשהו חידודין חידודין, שלבן החלב, ובקרן איל המושק היה, והאפריקנית בידה השחורה לו נתנה.
ויאמר לה -שתי נא עמי מקרן האיל-
ותחייך, וזיכרון הליל בעיניה. ותגש ידיה אל הקרן, אל החלב, ועיניה בעיניו. ויחשוק בה האיש מאוד, וידע שמבנות אפריקא היא שלא בנקל לגבר תתפתינה. ויעקב אצבעותיו על ראש קרן צבי המושק, ויפתח בהחבא בקמיצתו את מכסה החן שלטבעתו, ויפזר את סם השינה אל החלב, והיא לא ראתה. ותשת מן החלב, ויקשרו עיניה, ותתנמנם, ותישן.
ויעליה האיש אל מיטתה, ויפשיטה. ויבא מעליה. ויצוק שמן הוורדים בשערה, והיא ערומה במיטתה, נושמת חיים. ויניח בצווארה עלים של אניס, ופרחים של בבונג נתן בשדיה. ויזליף מידיו מי הסיגליות על רגליה. וילעס בפיו מעלי הקנביס ומפרחי היסמין, ויעשיהם עיסה אחת. ויעסה בם כפות רגליה. וייקח את החלב הנותר בקרן איל המושק, ויזרימהו אל בית תורפתה. וייספג בגופה.
ויעל מעליה האיש, ויאמר -גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום- ויעלה עליה וישכב עמה. והיא לא ידעה בשכבו ובקומו.
טוב, לא נותר אלא לגלגל אחד. לא?
