קנדידה, גלוטטיון - כבדות תנועה כסממן?

קנדידה, גלוטטיון - כבדות תנועה כסממן?

שלום. זו ההודעה הראשונה שלי בפורום. ראשית תודה על הקמתו ועל המעורבות והמחויבות של רז, תמי, וכל המשתתפים. אני אב לילד בן שנתיים וחצי, שאובחן כ ASD לפני כחצי שנה. נכנסנו בהדרגה לפרוטוקול, בעזרתה של רוני אנטן הנהדרת. אנחנו על דיאטה GFCFSF, עושים אמבטיות מלח אפסום, לוקחים אנזימים לעיכול, CLO, DMG, ויטמינים, ותוסף סידן. מהתחלת הדיאטה ועד היום יש שיפור ניכר בהבנה וקשר עין, למרות שהוא עדיין לא מדבר. במקביל אנחנו עובדים בבית בגישת ABA והצוות נהדר ומקדם אותו במשימות באופן מופלא. השלב הבא שלנו הוא טיפול בקנדידה. בבדיקות לחומצות אורגניות בשתן התגלה חשד משמעותי לקנדידה וחוסר גלוטטיון. האם יש המלצה וניסיון בפורום לטיפול המתאים בשתי התופעות הנ"ל? כרגע שלחנו דגימה למעבדה בבית חולים אלישע, ועל פיה יוכלו להכין לנו רמדי הומאופתי. אנחנו חוששים שזה ייקח יותר מדי זמן. לגבי הגלוטטיון, חוץ מקרם שקראתי כאן שיש פחות המלצות לגביו, מה האפשרויות? לסיום - אני מאבחן כל הזמן שהילד מסורבל וכבד תנועה, כשהוא עולה במדרגות הוא מתקשה להרים את עצמו ונעזר בידיים כדי להישען. האם זה יכול להיות קשור לקנדידה ולגלוטטיון? האם יש עוד משהו קרימינלי שאנחנו מפספסים בטיפול? סליחה על אורך השאלה ותודה על כל התייחסות.
 
ברוך הבא

אני שמחה לשמוע על ההתקדמות של בנך, ומקווה שידבר בקרוב
. הכול קשור להכול, כך שזיהום פטרייתי כמו קנדידה, שמפריש רעלנים לגוף, בהחלט יכול לגרום לכבדות תנועה וחולשה. אבל יש חשודים מיידיים אחרים - הייתי בודקת ויטמין D ומתספת אפילו לפני הבדיקה. כמו כן, הייתי מתחילה לתסף ב-COQ10 בכמויות גדולות. לרבים מהילדים יש בעיות מיטוכונדריאליות וזה גם פוגע ישירות באספקת הגלוטתיון (ולחלופין, תיסוף כזה עוזר להעלות את רמתו). בזמנו תיספנו ליותם בשילוב של COQ10, N-ACETYL-CARNITINE ודי-ריבוס. לא ראיתי שהשילוב עזר יותר מאשר COQ10 לבדו ולכן הפסקתי, אבל לאחרונה אמרה לי אמא שהיא הבחינה בשינוי במסת השריר אצל הילדים שלה רק כשלושה חודשים אחרי שהתחילה לתסף בקרניטין (היא החליפה את הדי-ריבוס בסוכר פשוט. אגב, היא כימאית). בעקבות דבריה אני שוקלת לנסות שוב את השילוב. אצל יותם ראינו קפיצה ביכולת הפיסית כשעברנו לסביבה נקייה מכימיקלים. בגיל שלוש הוא החל לראשונה לרוץ ולקפוץ. היום רז חושב, ואולי צודק, שחלק מזה היה שהוא נחשף הרבה יותר לשמש בבת אחת (אמנם גרנו בפלורידה שלא ממש חסרה בה שמש, אבל המעבר היה למגורים על שפת האוקיינוס ובילינו ימים שלמים בחוץ) ואולי לראשונה היה לו מספיק ויטמין D. אני לא בטוחה שזה נכון, כי אנחנו מתספים לו כמות גדולה של ויטמין D כבר חודשים (5000 יחב"ל ביום), ולא ראיתי שזה השפיע על רמת האנרגיה שלו אפילו חלקיק מרמת ההשפעה של כמה שעות מול ה-Wii
. לך תדע.
 
WII, זה רעיון ../images/Emo13.gif

האמת שכלי העבודה העיקרי שלו כרגע הוא איי פוד טאץ'. הוא מתפעל אותו באופן מופלא, משחק במשחקים רבים, ובעיקר מסוגל למצוא כל שיר שמבקשים ממנו, בין קרוב למאה שירי ילדים שיש שם. אין לו מושג איך הוא עושה את זה, כנראה מחבר את הציור של שם השיר למוסיקה. אבל כן, WII יהיה הדבר הבא... אני מנסה להוציא אותו לשמש כמה שיותר, בזהירות ובהתמרחות כמובן. נבדוק עם רוני לגבי ההערות שלך. תודה רבה וסופ"ש שמח.
 
סרבול מוטורי וחולשת שרירים קשור למטבוליזם שלו

שלום רב, אכן כפי שתמי כתבה יש קשר בין מטבוליזם של השריר לבין חומרי גלם לתא ולתא השריר בייחוד. עודף מתכות ומחסור במינראלים יחד עם פעילות לא תקינה של המיטוכונדריה שאמורה לספק לשריר אנרגיה יכולים לגרום או להחמיר סימפטומים. ישנו פורום העוסק בכך לעומק והוא הפורום הביורפואי של המיטוכונדריה ביאהו והנה כמה דוגמאות לתשובות משם: Hello! I am a pediatric physical therapist, and I have been working with my son, using everything I've got, since he was born. I finally gave up trying to impact his motor planning and dyspraxia issues and focused on biomedical, and he got better. I don't think we can ever say which one thing helped, or what one thing to give your child, but I can tell you that we have seen major changes after adding two things: cod liver oil in a higher dose than we were using before, and Xymogen Phosphaline. the Phosphaline is supposed to supply choline and a fatty substance called phospholipo...something or other. It should build up the structure of the brain cell membranes and help with overall processing in the brain. It's been about 10 weeks on phosphaline and my son is now talking in 2-3 word phrases and more clearly, he did a forward somersault all on his own for the first time, he has been climbing things he wouldn't look twice at before, he now loves slides, he learned to jump, he potty trained in 3 days (he is 4 years 10 months), he can now draw lines and circles and happy faces, he enjoys cutting with scissors...all little things but they are HUGE changes here. All these changes occured since January. I believe in physical therapy and occupational therapy, sensory integration, brain balancing program, of course. It all works. But if the biomedical piece isn't in place, or the food isn't digested, or the nutrition isn't there, therapy is just not very effective. I am seeing this in my practice as well as at home. I encourage you to keep up the therapy and the exercise, keep practicing the things that are hard for your child, but don't put off investigating the biomedical and nutritional side. You have to have a healthy system before you try to train the system! Best of luck! וכאן For motor planning problems, repetition is definitely the key. In advance, you need to break down the task / movement into its constituent parts so you know the easiest order for the task to be done in. Having a visual guide to go by, especially that is numbered 1 2 3 etc, is great. (I used icons from www.do2learn. com <http://www.do2learn .com/> and put them into order for many things like toileting, bathing, washing hands, cleaning teeth, getting dressed etc - I then laminated each of them and put them up in the appropriate place. Visitors were always VERY surprised to go the toilet at our house - no where else did they find a toilet with instructions! ). And it needs to be consistent, so that you do it the same way every time. You'll need to give verbal prompts/ point to the visual prompt initially for all/some steps, but as time goes on, you withhold the prompts and they usually use the visual ones by themself. In the end, you can take the visual prompts down.
 
ומידע מרופא שטיפל בילד PDD עם ויטמין D

בהמשך לדבריה של תמי אני מצרפת תכתובת שהגיעה אלי על ויטמין D. אבל, עודף של ויטמין D עלול להזיק וחשוב לעשות בדיקות ולתת רק בפיקוח רפואי, אם מדובר במינון גבוה. בארץ יש רופא קנדי העובד עם ילדי הספקטרום האוטיסטי במרכז ובדרום ונותן מינונים גבוהים של ויטמין D, לפי פרוטוקול קנדי ידוע שם. מעבר לכך, אכן חומרים הנונים אנרגיה לתא, מהמשפחה של קואנזים Q10 קרניטין, אצטיל קרניטין ומרכיבים נוספים יכולים לסייע, אך רצוי לעשות בדיקות מטבוליות יותר מפורטות, כמו של ION כדי לבדוק מיטוכונדריה ולשלב הרבה תרגול מוטורי. From: John Cannell, M.D. The Vitamin D Newsletter January 30, 2010. Dear Dr. Cannell: At age 2.5 years, between December 2007 and January 2008, my son experienced a fairly dramatic onset of symptoms that led to his diagnosis of autism. His symptoms (many of which we did not even know the terminology for at the time they first occurred) included: --The inability to sleep at night, we would put him to bed at 8:00 or 8:30 p.m. following his normal bedtime routine --Development of anxiety and refusal to leave the house even to do preferred activities --Obsessive-repetitive questions and monologuing/run-on speech --Sensory issues (refusal to wear jeans or any fabrics other than fleece, screaming hysterically at bath time, complaining and covering eyes in sunlight, covering ears for everyday noises that had not bothered him before (toilets flushing, pulling pots and pans from cupboards, etc.) --Toe-walking --Flapping and self-stimulating behaviors (repeatedly tapping his cheeks and eyes with all ten fingers, continually twisting up his fingers in pretzel-like configurations, holding objects in his peripheral range of vision and straining to see them from the corner of his eyes) --Development of an unusual pattern of stuttering/vocal tic at the end of words,he would repeat the last sound/syllable,"I don't want to go to the store-or-or-or-or-or-or. It won't be fun-n-n-n-n-n-n-n." He would make sounds even in his sleep "n-n-n-n-n-n" or "s-s-s-s-s-s-s" --Loss of muscle tone (stopped walking up and down stairs and began crawling/sliding instead, decline in balance and motor skills) --loss of handedness (began switching left to right hand, after seeming predominantly left-handed) --Marked increase in hyperactivity --Frequent spacing out/unresponsive episodes Our son and his twin sister were born at 36 weeks, 5 days on March 17, 2005 after four months of bed-rest. As early as their 8 week appointment, I mentioned to our pediatrician that we had concerns about our son's eye contact and social responsiveness (in comparison to his sister). I felt that I was having more difficulty bonding with him. We were told "don't worry, but don't wait" and were referred to our state's Early On intervention program. At the end of June a physical therapist and speech pathologist from our intermediate school district came to our home to evaluate our then 3 month old son and told me that he was doing just fine and that I was worrying too much. I agreed that by the time they saw him he had begun smiling and making better eye contact. We didn't worry again about our son until fall 2006. He had walked just before his first birthday, but by 18 months+ he still seemed clumsy and prone to falling compared to his sister. We took him back to the intermediate school district for evaluation and were told that all of his development seemed to be in the normal range and that we shouldn't worry. We were advised that we could take him to music and gym classes to work on his coordination and told that we could pay for private physical therapy if we elected. We followed all of the recommendations. For a year, we didn't notice any other changes until the sudden onset of symptoms listed above when he was 2.5 years. With the sudden onset of symptoms above, we took our son to see a number of specialists during the winter of 2008 including a neurologist (who diagnosed him with Asperger Syndrome), a psychologist (who diagnosed with autism), and a second psychologist who specialized in the treatment of autism (who diagnosed him with Pervasive Developmental Disorder Not-Otherwise-Specified). All three diagnoses are on the autism spectrum. He also began seeing an occupational therapist, a speech therapist, a behavioral specialist, and a DAN! (Defeat Autism Now!) doctor for dietary interventions. We saw a dramatic improvement by April/May of that year. Nearly all the symptoms on the list above had resolved. We assumed the improvements were due to diet but he started to go into the sun around that time. Our son slept well and spent many peaceful, happy and anxiety-free months during the spring and summer after turning three. In mid-November 2008, I sent the following e-mail to the DAN doctor who had been helping us with our son. "You saw our son Jonathan Switzer a few times regarding his autism diagnosis and diet issues, etc. He had a regressive period last winter from about December through April when his autism was diagnosed, then did pretty well all summer. Nursery school started off okay, too, but now he seems to be having another regression. Main symptoms: --Great difficulty getting to sleep (fidgets for 2 plus hours most nights while he had been falling asleep easily for several months prior to that) --Marked increase in anxiety (again refusing to leave the house even to do things he loves, frequently shaking/clenching and telling us "I'm scared) --Onset of OCD-like behaviors (afraid to get hands dirty, get extremely upset if he gets even tiny drips of water on himself) --Increase in self-stimulatory behaviors (flapping, fidgeting, noise-making) --Frequent crying jags and telling us he's just giving up on everything We have had other parents tell us that their kids on the spectrum have a worsening of symptoms during the winter months and we feel like we are observing this same pattern. We've done some reading about light therapy for depression/anxiety and to help correct disturbed sleep patterns and would like to give it a try for Jonathan. Wondering if you have ever prescribed a light therapy box for pediatric patients before. Our insurance told us they will cover it with a diagnosis of Seasonal Affective Disorder, but I don't even know if that is something that can be diagnosed in children. Guess we're willing to try anything at this point. Do you know much about this type of therapy?" Neither the DAN Doctor nor our pediatrician would write a prescription for a therapy light, so we purchased
 
המשך תשובת רופא על ויטמין D

והמשך התשובה You're welcome. Several things need comment. First, the symptoms are typical of autism. Second, the seasonality of symptoms suggest a vitamin D deficient disease. Third, the treatment in the spring of 2008 seemed effective but, in hindsight, it was simply due to spring sun exposure. Fourth, as you may now know, light boxes for seasonal affective disorder make no vitamin D. Fifth, your pediatrician knows little about Vitamin D other than what committees tell him; your decision to ignore his advice probably saved your son's brain from further injury, as autism is a progressive inflammatory destruction of brain tissue. Sixth, the fact that you needed bed rest and gave birth prematurely suggests you were Vitamin D deficient during your pregnancy. Seventh, his twin sister has never had autism, despite the same intrauterine environment. This is consistent with my theory, that autism is caused from a quantitative, not qualitative, variation is one of the enzymes that metabolize Vitamin D. That is, there are no structural differences in these enzymes in autism, only a genetically determined difference in the amount present. These enzymes are responsive to estrogen; estrogen protects the brain from being damaged by low Vitamin D, probably by increasing the amount of activated Vitamin D present, explaining why boys are four times more likely to have the disease. The report that your son deteriorated when his dose was reduced from 3,000 to 1,500 IU suggests autistic children need adult doses of Vitamin D. When you reduced the dose from 3,000 to 1,500 IU/day he worsened although his level on 1,500 IU/day was probably still greater than 50 ng/ml. This makes me think that dosage needs to be stable and suggests that Professor Reinhold Vieth's theory of a detrimental seasonal resetting of the intercellular metabolism of Vitamin D may even be true at levels above 50 ng/ml, where the body is storing the parent compound, cholecalciferol, in muscle and fat. His current dose of 4,000 IU per day is perfectly safe and will give him a level of 80-100 ng/ml, inside the reference ranges of American laboratories. Toxicity (asymptomatic high blood calcium) begins somewhere above 200 ng/ml. Generally speaking, autistic children should take 2,000 IU per every 25 pounds of body weight for six weeks, then have a 25(OH)D blood test and adjust the dosage to get into the high end of the reference range, 80-100 ng/ml. Although I first published the Vitamin D theory of autism theory 3 years ago, few autistic children are currently treated for their Vitamin D deficiency. This is due to several reasons. One, those who think, correctly, that autism is a genetic disease, stop thinking after that, reasoning that genetic diseases are untreatable. Such thinkers do not understand epigenetics (upon the genome). Vitamin D is probably the heart of epigenetics, as nothing works upon the genome like vitamin D. Secondly, the "all autism is caused from vaccinations" crowd cannot accept the Vitamin D possibility as it threatens their core beliefs. They simply cannot change their minds. Finally, as you now know, organized medicine would say you should stop the vitamin D and watch your son deteriorate, which is why slavery to evidence based medicine is fine for scientists and unethical for practitioners. John Cannell, MD Executive Director Vitamin D Council ורק הערה לתמי עם שאלה - בזמנו מאד התנגדתם לתיסוף ויטמין D כי הוא מעלה ספיגת עופרת כשאין הרבה קלציום זמין. האם אתם מתגברים מתן קלציום עם מינון גבוה כזה של ויטמין D? יש עבודה קלינית על אמהות בהריון שקיבלו תגבור של קלציום ואז רמת העופרת בילודים היתה נמוכה יותר מאשר רמת העופרת הגבוהה שנצפתה אצל נשים שלא לקחו קלציום במהלך ההריון.
 
תודה רבה

תלמה, תודה על ההתייחסות המעמיקה. אני בהחלט אבדוק את הכיוון של ויטמין D. ואנחנו כבר מתגברים קאלציום, בהמלצתה של רוני... תודה רבה.
 

RebelRex

New member
עוד על חשיבות ויטמין D ושנים ראשונות לחיים

המחקר להלן הראה שצריכה של 2000 יב"ל של ויטמין D או יותר , בשנה הראשונה לחיים, הורידה את הסיכוי לחלות בסכיזופרניה עד גיל 30 ב77 אחוז אצל גברים זה אמנם מחקר קוהורוט, והוא לא יכול להוכיח סיבתיות, אבל לאור מחקרים אחרים שהראו שכיחות גבוהה יותר של סכיזופרניה במקומות עירוניים/אצל מהגרים כההי עור/בלידות חורף , זה יכול לרמוז שאכן מדובר על סיבתיות.
Vitamin D supplementation during the first year of life and risk of schizophrenia: a Finnish birth cohort study John McGrath a,b,*, Kaisa Saari c,d, Helina Hakko c,d, Jari Jokelainen c,e,f, Peter Jones g, ̈ Marjo-Riitta Jarvelin , David Chant a, Matti Isohanni c e,h ̈ Abstract Objective: Based on clues from epidemiology and animal experiments, low vitamin D during early life has been proposed as a risk factor for schizophrenia. The aim of this study was to explore the association between the use of vitamin D supplements during the first year of life and risk of developing schizophrenia. Method: Subjects were drawn from the Northern Finland 1966 Birth Cohort (n = 9 114). During the first year of life, data were collected about the frequency and dose of vitamin D supplementation. Our primary outcome measures were schizophrenia, psychotic disorders other than schizophrenia, and nonpsychotic disorders as diagnosed by age 31 years. Males and females were examined separately. Results: In males, the use of either irregular or regular vitamin D supplements was associated with a reduced risk of schizophrenia (Risk ratio (RR) = 0.08, 95% CI 0.01 – 0.95; RR = 0.12, 95% CI 0.02 – 0.90, respectively) compared with no supplementation. In males, the use of at least 2000 IU of vitamin D was associated with a reduced risk of schizophrenia (RR = 0.23, 95% CI 0.06 – 0.95) compared to those on lower doses. There were no significant associations between either the frequency or dose of vitamin D supplements and (a) schizophrenia in females, nor with (b) nonpsychotic disorder or psychotic disorders other than schizophrenia in either males or females. Conclusion: Vitamin D supplementation during the first year of life is associated with a reduced risk of schizophrenia in males. Preventing hypovitaminosis D during early life may reduce the incidence of schizophrenia. D 2003 Elsevier B.V. All rights reserved.​
אני אישית עשיתי בדיקה של ויטמין D לאחרונה, והתוצאה היתה 20ng/ml, אחרי שבחודשיים האחרונים יצאתי לשמש הבאר שבעית מידי יום בצהריים, בלבוש קצר, למשך חצי שעה. מה שגורם לחשוב שהיה לי ערכים נמוכים הרבה יותר מרבית החיים שלי, כי לא נחשפתי לשמש כמו בתקופה האחרונה.
 
תודה תלמה

באמת חשוב להדגיש את נושא הליווי הרפואי לגבי ויטמין D. אנחנו מתספים לאחר בדיקות שהראו חוסר גדול, במינון שקבע ד"ר ברגר. אני לא מתספת סידן ליותם בכלל. הוא כן אוכל הרבה מזונות עתירי סידן. אני אשאל את דר ברגר בהזדמנות מה הוא אומר על זה.
 

doron s

New member
"קוקטייל" תוספים לתמיכת המיטוכונדריה

כפי שהעתקתי מהרצאת וידאו של ד"ר Rossignol יש לציין שזה גם הטיפול המקובל של רפואת המיינסרטים בבעיות מיטוכונדריה. (סליחה על הבלגן אבל לא הצלחתי טבלה/הזזות נורמליות)
Supplement Dose mg/Kg/Day Coq10 5-10 Idebenone 45-360 mg/Day L-Carnitine Acetyl-L-Carnitine 50-100 Thiamine (B1) 15 Prydoxine (B6) 5-15 Riboflavine (B2) 15 Pantothenic acid (B5) 15 Vitamin E 15 IU/Kg/Day Vitamin C 25 ALA 15 (* זהירות - אמור להזיז כספית אל ומתוך המח) Vitamin K3 5-80 Folate 1-10 Creatine monohydrate 5-10 Prydoxine (B6) 5-15 B12,selenium,succinate,Ginko D-ribose 0.5-1 gram bid​
 
חתיכת קוקטייל ...

תודה דורון. אני יודע שאנחנו לוקחים חלק מהרכיבים... מעניין אם מישהו רקח את הכל לקפסולה אחת או מספר רכיבים מצומצם.
 
תודה על ההפניה למוצר

רוני אנטן המליצה לנו על NuThera של אותה חברה, הוא אכן מכיל את רוב החומרים בקוקטייל הנל. מן הסתם לא ניתן לכסות את כל הבסיסים וצריך לשלב, לנסות לטעות...
 

RebelRex

New member
שאלה על קריאטין

האם הוא בטוח בטווח הרחוק (מבחינת הכליות) אני שואל, משום שאני נוטל אותו בעצמי מידי פעם, ושם לב שהשתן שלי צהוב יותר
 

doron s

New member
קריאטין

אם אתה לוקח אותו עבור אימונים בחדר כושר? בכמויות של 5-20 גרם ליום צריך לשתות הרבה מאוד מים , והצבע הצהוב יכול להצביע על כמות בלתי מספקת.
 

RebelRex

New member
אני לוקח בשביל לימודים

זה מאפשר לי ללמוד יותר שעות ברצף , בלי הפסקה. אני לוקח בעיקר לפני מבחנים. אני גם שותה הרבה יחד עם זה, אבל השתן הצהוב מאוד הוא בעיקר בבוקר כשאני מתעורר המינון שאני לוקח הוא פחות מ-5 גרם ליום
 
למעלה