הצהרה מילולית זה לא אותו דבר
כמו ביטוי ממשי ומחייב בצורת מעשה קניין, כמו שכשניים מסכימים לקנות דירה אחד מהשני, לא מסתפקים בהצהרה ובהבטחה, אלא עורכים חוזה, חותמים עליו ומחתימים עדים לחוזה, כדי שיהיה בזה מעשה מחייב. מסכימים על סכום כסף והקונה מעביר אותו לרשותו של המוכר.
(הצהרת כוונות מילולית גם קבל עם ועדה, יכולה להתבטל ברגע שהמצהיר ייווכח ויאמר ש"דברים שרואים מכאן לא רואים משם...". זוכרת מה עשה אריאל שרון ולמה אמר דברים אלה בהקשר של שינוי עמדתו המדינית?)
הבעל מקדש את האשה ולא מתקדש לה. הוא מתחייב לה.
הוא מתחייב לספק את כל צרכיה כולל כולם, והיא מתחייבת להיות מוקדשת לו.
יש הבדל בין בעל לאשה בחיי הנישואין (כמו גם בטוקסידו והשמלה הלבנה וגם במבנה הגוף ועוד...). האשה מסכימה להתייחד ביחסי אישות לבעלה, וכתוצאה מכך גופה יביא לעולם ילדים, נשמות וגופים של בני אדם חדשים ונוספים, שיש להם צורך במחויבות כלכלית ורגשית לשם קיומם.
האם מחוברת לצאצאים גם דרך הגוף וגם דרך הנפש, והאב רק דרך הנפש. זה חיבור שונה ואחר. גם החיבור דרך הנפש שונה אצל האם מאשר אצל האב, כי הנפשות שלהם שונות זו מזו.
האם גם מעבירה לצאצא את יהדותו וזהותו. האב לא כל כך, פחות, ובאופן שונה.
האיסורים ההלכתיים על הגבר והאשה שונים. לגבר אסור להתייחד עם אשה בלי לקדש לו אותה, אבל מותר לו לקדש כמה נשים, בעיקרון (בפועל לא, כי יש היום חרם דרבנו גרשום ועוד סיבות). האשה לא יכולה להתקדש לכמה גברים. רק אם קידושיה מגבר אחד פקעו לחלוטין (נפטר, גירש אותה בגט), היא יכולה להתקדש לחלוטין לגבר אחר.
אם הוא עובר עבירה ומוליד ילדים מאשה שלא קידש אותה, אין להם גדר של ממזר. אבל אם האשה מולידה ילד באיסור מגבר שאינה מקודשת לו, בזמן שהיא מקודשת לאחר, הילד שנולד מקבל מעמד של ממזר, שזה מעמד קשה מאוד ביהדות.
אז כיוון שהאשה יולדת ילדים והגבר לא, יש הבדל משמעותי במעמד ובחלק של כל אחד מהם במערכת הזוגית.
היא מתקדשת לו, הוא מתחייב לה. היקף וסוג ההתחייבויות ההדדיות שונה בין האשה לגבר.
למה הדברים כך? בשביל זה צריך ללמוד את היהדות מההתחלה, מא"ב, מ"בראשית ברא". להבין מי ברא, ומה ולמה ברא, ומה התכלית של בריאת האדם, ומה העניין של זכר ונקבה וזוגיות בבני האדם, ובמיוחד בעם שהתקדש מכל העמים. ולמה המזבח בוכה כשמתגרשים, אפילו שזה מותר עפ"י ההלכה. בקיצור - מאוד מאוד מורכב. אני למדתי יותר מ-20 שנה יהדות ברמה לא נמוכה, ואני עדיין לא יודעת כמעט שום דבר, בטח שלא לעומקו...
אבל ברור שהיהדות מחשיבה ומייקרת במיוחד את עניין סוגי הנפש השונים של האשה והגבר במערכת הזוגית, ובמיוחד את הנפש והמעמד הרוחני של הילד הצומח במערכת זו. היהדות יודעת שילד שנולד להיות אדם צריך אב מחוייב רוחנית, נפשית ופיזית, ולא רק תרומת זרע כדי שהאם תוכל לממש את שאיפותיה האמהיות ע"י שתגדל ילד מנותק מזהות אביו...
