אחלה שאלה!
שפותחת את הדיון לכיוון חשוב: הקשר שבין קניין לתכנון.
אין שום קשר בין השניים! אין קשר בין הבניה הבלתי חוקית - בוואדי ערה או בנגב - לבין סוגיית הבעלות בקרקע. אמנם, בעיקר בנגב, שם לא הוסדר נושא הבעלות ברוב השטח, קיימת התיישבות בלתי-חוקית (חשוב לציין: "בלתי-חוקית" תכנונית! אני לא מדבר כאן על סוגיית הפלישות לקרקעות מדינה, שהיא קניינית), בעיקר על "קרקע בלתי מוסדרת", אבל זה מקרה ייחודי. בואדי ערה ובגליל הבניה הבלתי-חוקית מתבצעת בעיקר על קרקעות שאין ספק לגבי הבעלים שלהן. אבל מה ש"מותר" לאזרח הפשוט (גם אם הוא עבריין) אינו חל על מוסדות השלטון! כאן חובה לנהוג עפ"י כל החוקים - בקלה כבחמורה - ולכן כאשר המדינה רוצה ליזום תכנון בקרקע, ולשווק אותה, היא חייבת קודם כל להסדיר את נושא הבעלות בה (אם זה אומר לרשום אותו על שמה - כמו במקרה זה - או לרשום ע"ש בעלים פרטיים - כמו שאנו רואים שנעשה בנגב, במגזר הבדווי).
