איש באמונתו יחיה.
אילו דברים היו כך, אף אחד לא היה משתדל להתקדם ולרכוש מכשיר איכותי. על כן, כל דבריך בגדול, משקפים גיבוב של אמירות ריקות.
כדאי שתזכור, שבכמה עשרות השנים האחרונות, גם הקולנוע החל את דרכו בראינוע בשחור לבן. עם הזמן, התפתח פס הקול שגם הוא עבר תהפוכות רבות, החל בדולבי, ובסאונד היקפי. בהמשך, הסאונד נהיה גם מרחבי, כשהחלו לפזר רמקולים בתקרות.
בתחילת הדרך, פרופורציות המסכים היו 1X1.33 וכך זה נותר שנים ארוכות. אלא שבשנות ה-50, היה מעבר לסינמסקופ, עם יחס תמונה כפול: 1X2.66
ובטלוויזיות, היחס בין גובה לרוחב היה 3X4 והשתנה ל-9X16.
בחלוף הזמן, עברו לצלם בצבע, שכל הזמן גם השתפר, ובהמשך, בשנות ה-50 בערך, היה מעבר לסינמסקופ. בהמשך, התלת מימד תפס תאוצה, וגם כאן, היה תהליך שהחל במשקפיים עם עדשה כחולה ועדשה אדומה. כעת, התלת מימד מבוסס על עדשות מקטבות. והנה בא עידן ה-HD, שהתפתח ל-4K וכעת נולד לו גם עידן ה-HDR. וכן. אנשים רוצים את כל אלה גם בבית, בעיקר כאשר מחירי המוצרים בירידה.
המשקיענים, בונים לעצמם חדר קולנוע, שבו מוצבת מערכת האזנה מרחבית ומקרן רב עצמה. אחרים, ראו כי טוב, והחלו לרכוש מסכי טלוויזיה שגם הם התקדמו מאד מחיריהם הפכו ל-די "שווים לכל נפש".
והמסכים הללו אינם מציגים "רק" תכנים כפי שכתבת.
חובבי הספורט, שהם חלק ניכר מהצופים, הם צרכנים של תנועה מהירה. מירוצים ומשחקי כדורגל מדגימים זאת היטב. אז... ככל שהתפתחה הטכנולוגיה, התנועה המהירה קרעה וקורעת את מרכיב הצבע מרכיב השחור/לבן, כך שדברים שמתרחשים במהירות, גורמים לבגד הצבעוני "לרוץ אחרי הגוף" שמודגם בשחור/לבן. אז יופי. הדבר מושתת גם על העובדה, שהעין מבחינה מהר יותר בתנועה מאשר בגוון, ועל כן אפשר "לרמות" אותה. ובכל זאת, אנשים התלוננו על זה.
ולא נדבר על המלחמה העיקשת, להדגים שחור מוחלט ולהתגבר על תופעות 'הגופיפים הכהים' - שיוצרים רוחות רפאים, ונעים כל הזמן באזורים האפלים של התמונה. גם רמת האור המירבית היא קריטית, שכן, לא תוכל להגדים HDR ראוי ללא יכולת להפיק אור עז. כל אלה, לפני שנדבר על צפייה בחדר מואר, שגם שם רמת האור חייבת שתהיה גבוהה.
ואנשים אחרים, שאינם דווקא חובבי ספורט, אבל חשוב להם לראות צמחים ובע"ח בצבעינם הטבעיים? גם הם ירצו מסך שיבצע את זה כראוי. אז אל תבוא ותספר לי שאנו המבוגרים "גדלנו" על CRT ואיננו זקוקים ליותר מזה.
אם זה מתאים לך, זה נהדר. אבל לא כל אחד חושב כך ויש שיסכימו לפתוח את הכיס, כדי לקבל "יותר", ולא רק בשביל ה"שוויץ".
ושים לב! עדיין לא הזכרתי גודל וגם לא אזכיר.
רק אומר, שמעבר לכל מה שכתבתי, חשובה גם יכולת העיבוד של המסך, שבה מתמודד היצרן עם אלמנטים כמו שיפור איכות התמונה כשהשידור עצמו נחות.
העברה של תמונה סבירה שמשודרת ב-SD ו-UPGRADIND של תמונה שמשודרת ב-HD לרמה של 4K בצורה הטובה ביותר חשוב לא פחות.
אז מצד אחד, הגיעו כעת לשוק מסכי 50 אינטש מתוצרת סוזוקי במחיר של 1000 ש"ח, אבל מן הצד האחר, אתה תמצא מסכי איכות בגודל 55, שעדיין, מחיריהם נמוכים מ-10,000 ש"ח. גם כאן, פער המחירים הצטמצם מאד, כי מה שהיה לפני פחות משנה פער של פי 14, נהיה כעת פער של פי 7-8!
וכן! זה נכון לכל טווחי סקאלות המחירים.
וכאן עדיין כל אחד יוכל למצב את עצמו בכל נקודה לאורך הסקאלה. תרצה זבל? תקבל אותו באלפייה. תרצה מסך עילית? תשלם פחות מ-10קש"ח. תרצה משהו סביר ובאמצע? תקבל גם ב-3,400-4,500 מסכים לגמרי לא רעים. אז איפה עומדים כל הטיעונים שלך? בערך כמו בפרסומת ההיא של מפעל הפיס. ראית אותה? זו, שבה איש אחד מסביר שמספיק לו מסך של 30 אינטש, ובכלל, ככל שמגדילים באינטש, כך צריך להתרחק מהמסך במטר. ואז, רגע לאחר שהוא זוכה, הוא מנחה את רכב המנוף לחלונו, כשעל וו המנוף קשור מסך של 250 אינטש. הבנת את זה ברוך?
אז נכון, עדיין לא קיימים בכלל מסכים בגודל שכזה, אבל הפרסומת מציגה בדיוק את הקטע, שבו אותו אדם, רוכש את הטוב ביותר ברגע שהוא יכול.
