קניתי אתמול את החומה בברלין

[dark side of the niv]

קניתי אתמול את החומה בברלין../images/Emo13.gif

בDVD איזה הופעה שווה!

 

[dark side of the niv]

שכחתי את השאלה

אנשים זה רק רוג'ר שם? איפה כל השאר? זה לא היה אמור ליהיות איחוד בשנת 90?

 

[הניבלונגים]

אין לא היה ולא יהיה איחוד

הופעות האיחוד היחידות של פינק פלוייד בשנות התישעים היו בבית המשפט. ואני ממש, אבל ממש לא אהבתי את ההופעה הזו, לא כשהיא שודרה בשידור חי (אז עוד היה לה ערך היסטורי מרגש), ולא אחרי כשקניתי את התקליט, את הדיסק כבר לא קניתי.

 

[dark side of the niv]

אתה יודע אולי

את פירוט המשפטים שפינק פלויד עמדו בהן? ומה זה הדיסק של שנת 94?

 

[הניבלונגים]

לא חושב שהם יודעים

באמת על ה העניין, המשפט בין ווטארס לשאר החברים (גילמור רייט ומיסון) היה על הזכות להשתמש בשם פינק פלוייד (אולי בהזדמנות זו ווטארס רוצה להגיד משהו על התנגדותו להתמסחרות המוסיקה?), בסופו של דבר גילמור רייט ומיסון, זכו בתביעה, ויכלו להקליט ולהופיע בשם פינק פלוייד. האלבום מ 1994 The Division Bell, הוא בסך האלבום השני של הלהקה בהרכבה החדש בלי ווטארס, לטעמי הוא חגיגה של רדידות, מסחריות וטעם רע, אבל רוב החברים פה לא מסכמים, אז אני אפסיק. מה שכן עטיפה יפה יש לו

 

[dark side of the niv]

תודה=)

מה האלבום השני בלי וורטס?

 

[adiville]

איפה קנית את ה-DVD הזה ?

 

[dark side of the niv]

צליל בקניון רמת אביב

 

[adiville]

תודה ! אני אצא למסע חיפושים מחר...

 

[meandmeandme]

כרונולוגיית ההרכבים של פינק פלויד

פינק פלויד הוקמה ב1966-65 הם הוציא כמה סינגלים ואת האלבום Piper at the Gates of Dawn בהרכב סיד בארט, רוג'ר ואטרס, ניק מייסון וריצ'רד רייט. ב1968 סיד בארט עזב את הלהקה ובמקומו נכנס דיוויד גילמור. הם הוציאו את: Sacerfull of Secrets 1968 More 1969 Ummagamma 1969 Atom Heart Mother 1970 Meddle 1971 Obscured by Clouds 1972 Dark Side of the Moon 1973 Wish You Where Here 1975 Animal 1977 The Wall 1978 בהרכב רוג'ר ואטרס, ניק מייסון, ריצ'רד רייט ודיוויד גילמור. כשבאלבום Sacerfull of Secrets סיד עדיין כתב שיר אחד ושר חלקית שלושה מהם. עוד בתקופות החומה רוג'ר סילק את רייט מהלהקה אך בגלל לחצים מההנהלה רייט הורשה להשאיר עד סוף סיבוב ההופעות. גם ניק היה אמור לעוף אבל לאגו של ואטרס אין עד כדי כך הרבה כוח. כשההופעות נגמרו רייט אכן סולק מהלהקה והאלבום The Final Cut (1982 יצא תחת הרכב רוג'ר ואטרס, ניק מייסון ודיוויד גילמור. כשאת את הקלידים מנגן מייקל קאמן אם אינני טועה. לקראת סוף ההקלטות לאוטרס פשוט נמאס ממייסון והוא הביא את אנדי ניומארק לתופף את השיר האחרון (מה שקצת איכזב אותי כי יש שם מעבר אחד שאני מאוד מאוד אוהב

). לאלבום פיינל קאט מעולם לא היה סיבוב הופעות, ואולי זה יסביר את הצלחתו המעוטה, אך הלהקה הגיעה למצב שהיא פשוט לא יכלה לתפקד. את היוזמה לקח ואטרס. הוא פרש מהלהקה בשנת 1983, פשוט נמאס לו. מאז עד 1987 חברי הלהקה נפגשו רבות בבית המשפט כדי לנסות להחליט למי שייך השם פינק פלויד. ואטרס טוען שלו מגיע השם כי הוא "אחראי לכל ההצלחה של הפלויד" והשאר טוענים שלהם מגיע השם כי.. בעצם כי הם חלק יותר גדול מהלהקה ושואטרס הוא זה שהחליט לפרוש. בסופו של דבר החבר'ה הגיעו לפשרה מחוץ לבית המשפט והשם ניתן לדיוויד גילמור, ריצ'רד רייט וניק מייסון. הדבר היחידי שוארטס קיבל זה הקרדיט על החזיר המעופף (ששימש האביזר קבוע בכל הופעותיהם) ותגמול מסויים על כל פעם שהם משתמשים בו. בסוף ההופעה של Pulse או משהו כזה אם אני לא טועה כתוב "Thank to Roger for the pig". משעשע. בכל מקרה. הלקה הוציאה עוד שתי אלבומים: A Momentary Lapse of Reason 1987 ו1994 The Division Bell וגם שתי אלבומי הופעות: Delicate Sound of Thunder 1990 וPulse 1995 תחת ההרכב ריצ'רד רייט, ניק מייסון ודיוויד גילמור. כשאת את הבס מנגן בחור בשם Guy Prat. באותו זמן רוג'ר ואטרס הוציא כמה אלבומי סולו: The Pros and Cons of Hitchiking 1984 (שבצעם נכתב עוד בתקופת החומה) Radio K.A.O.S. 1987 וAmused to Death (שנחשב האלבום סולו הכי טוב שלו) יש לו גם אלבום הופעה אחד בשם In The Flesh וב1990 עשה עם מספר אומנים אחרים מופע מחווה (בברלין) לחומה. לדיוויד גילמור יש גם כמה אלבומי סולו: David Gilmour 1978 About Face 1984 (האלבום הזה אמור להיות הטוב בין השניים) וגם אלבום הופעה בהרכב ג'אז כמעט בשם David Gilmour in Concert. גם לריצ'רד יש אלבומי סולו: Wet Dream 1978 Broken China 1996 שמעתי שהשני חביב. ניק מייסון עסק בעיקר בהפקת אלבומים. הוא הפיק אלבומים של להקות כמו גונג, וThe Dammend ושל מספר אומנים אחרים. אז זהו... זוהי כרונולגיית ההרכבים של פינק פלויד. לא מסובך מדי יחסית ללהקות אחרות (קינג קרימסון

)

 

[הניבלונגים]

Broken China אולי חביב

אבל wet dream הוא אחד התקליטים הכי גרועים ששמעתי בחיים שלי, אני שומר אותו הייטב בתקליטיה שלי, אם מישהו ישאל אותי איך לא עושים תקליט תמיד תיהיה לי דוגמא מוכנה, שומר נפשו ירחק.

 

[הניבלונגים]

אחרי החיתוך האחרון

האלבום הראשון בלי ווטארס הוא A Momentary Lapse of Reason, שהוא אלבום שכולו של גילמור מכל בחינה שהיא מלבד השם, אני חייב לציין שזה האלבום ששיכנע אותי להפסיק לקנות אלבומים של פינק פלוייד. אחריו יצאה ההופעה Delicate Sound of Thunder, המכילה שירים ישנים בביצועים חדשים (עיקר החידוש הוא שווטארס לא שר יותר) וחסרי מעוף. השלישי הוא כאמור The Division Bell, שהוא אלבום טוב רק באופן יחסי ל A Momentary Lapse of Reason אבל לא עומד בהשוואה לשום דבר קודם שעשתה הלהקה. ה Division Bell הוא גם אלבום האולפן האחרון של פינק פלוייד אחריו למרבה המזל יצאו רק רימאסטרים, הופעות חיות ואוספים למניהם, כנראה גם גילמור הבין שאת הפרה הזו כבר אי אפשר לחלוב. במקביל לעבודה של השלושה המשיך ווטארס ליצור אלבומי קונספט עצבניים סטייל אנימלס והחומה, הראשון היה The Pros and Cons of Hitch Hiking (בעד ונגד טרמפים או החיוב והשלילה של טרמפים) בו לקח ווטארס את אריק קלפטון כגיטריסט ויצר אלבום הזוי משהו עם סיפור לא ברור, שיותר משהו סיפור מסע בטרפמפים הוא כמו כל אלבומי פינק פלוייד להם אחראי ווטארס מין מסע לתוך נפש האדם, באלבום הסולו הראשון שלו, למעשה השני היה עוד אחד ב 1970, אבל זה הראשון אחרי שעזב את הלהקה, מראה ווטארס שלפחות את נושאי הכתיבה הישנים שלו הוא לא זנח. למרות שמוסיקאלית וטקסטואלית הוא לא מצליח לשחזר את השגי העבר עדיין יש כאן כמה נקודות אור, הבולטות שהן מושגות בעיני בזכות הגיטרה של קלפטון והסקסופון המצוין של David Sanborn. אחרי The Pros and Cons וקצת לפני אלבומו הבא Radio K.A.O.S התפנה ווטארס לכתיבת פס קול לסרט When the Wind Blows, פס הקול בהשתתפות דיוויד בואי וג'נסיס, לא היה הצלחה גדולה (בלשון המעטה), ולהוציא את שיר הנושא של בואי אין לו כמעט רגעים ששווה לטרוח עבורם בהשגתו, גם התוספת של ג'נסיס אינה מוסיפה הרבה (אולי אפילו גורעת). ב 1987 הוציא ווטארס את אלבומו הבא Radio K.A.O.S, שוב אלבום קונספט והפעם על ילד נכה (בילי) שאיו יכול לזוז בלי כיסא הגלגלים ומנסה להילחם בסכנת המלחמה הגרעינית באמצעות תחנת ה AM שלו, הסיפור המופרך משהו, לא מפריע לווטראס לקחת אותנו לעוד מסע בתוך נפשו המיוסרת, כאשר הפעם המוסיקה מעט מאפילה על המילים, ויוצרת אווירה מתאימה לתחושת האפוקליפסה של האלבום, השיר הפותח Radio Waves והמסיים The Tide Is Turning הם יציאות קצת משונות עבור ווטארס בכך שהם יותר מזכירות שירי פופ פשוטים יותר מכל דבר אחר שהוא עשה בקרירה שלו (כולל Another Brick in the Wall, Pt. 2), בכל מקרה גם האלבום הזה לא הצליח מסחרית ולא יכול להחשב כנקודת שיא כל שהיא בקרירה של ווטארס. אלבום האולפן האחרון של ווטארס היה: Amused to Death, שיצא ב 1992, עוד אלבום קונספט של ווטארס, לדעת רבים הטוב שלו מאז פינק פלוייד, אני אישית לא הקדשתי לו מספיק האזנות בשביל לחוות דעה.

 

[PINK FLOYD FAN]

הנה בכרטיס

 

[adiville]

גמני קניתי !

ועוד מעט אני אראה. תודה dark side of niv על העזרה !

 

[adiville]

איזה מדהים !!!!!!!

אשכרה שיחזור של הסרט על הבמה ! ווטרס גאון ! מלך !!!!!!! חבל שבוב גלדוף לא מופיע שם.... אחרי הכל, גם הוא שיחק את "פינק" פעם

 

[dark side of the niv]

בהופעות כמו הפולס

יש אפקטי אורות ואין מה להגיד שזה מרשים אבל קטעי משחק על הבמה הכי כיף ליראות זה הכי מרגש

 

[adiville]

לא האמנתי....

כשראיתי את רוג'ר מחופש לקצין הנאצי או בקטע שהוא ישב כאילו בחדר של פינק ואחרי זה הרס אותו ובכלל, איך שהם עשו את הסצינה של המשפט.... מדהים !!!! איזה השקעה !!!! בטח מיליוני דולרים...... והכי מגניב לראות בבונוס מטיריאל את השירטוטים והתכנון של הבמה וכל האפקטים. ואוו ! דבר אחד שלא אהבתי : ההופעה של סינדי לאופר.... גם לא שרה יפה וגם התנהגה כמו פרחה מטומטמת..... ושייצא כבר ה-DVD של פולס !!!!!!

 

[HuRLeY GiRLY]

מאיפה אפשר לקנות את ההופעה?

תודה מראש מור

 

[adiville]

ניב כבר כתב למעלה......

ברשת חנויות צליל. תתקשרי לכמה חנויות ותבררי אם הגיע ואם בכלל נשאר כי זה ממש נחטף..... ואם את מוצאת תבקשי שישמרו לך !

 

[HuRLeY GiRLY]

תודה!.. לא שמתי לב להודעה של ניב..

כמה זה עולה?