אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
קניתי מלט לבן ואין עליו הוראות הכנה
- פותח הנושא קרן הקטנה
- פורסם בתאריך
-קרןבטון
בטון רגיל הכמויות הם 12 דלי חצץ 8 דלי חול 1 שק מלט (4.5 דליים) (זה נותן ב 200 .אם רוצים ב300 מוסיפים דלי מלט. הכוונה לחוזק בטון. בעיקרון ב200 מספיק ביותר לכל מטרה) עד כאן לגבי בטון. השאלה מה את רוצה לצקת עם מלט לבן?. זה לא מקובל, זה יקר . מה שכן עושים עם מלט לבן זה מוזאיקה וזה ספור אחר לגמרי.
בטון רגיל הכמויות הם 12 דלי חצץ 8 דלי חול 1 שק מלט (4.5 דליים) (זה נותן ב 200 .אם רוצים ב300 מוסיפים דלי מלט. הכוונה לחוזק בטון. בעיקרון ב200 מספיק ביותר לכל מטרה) עד כאן לגבי בטון. השאלה מה את רוצה לצקת עם מלט לבן?. זה לא מקובל, זה יקר . מה שכן עושים עם מלט לבן זה מוזאיקה וזה ספור אחר לגמרי.
אני תפקידי לנגב לך את הדמעות
לא נורא. זה טיח וזה טיח. כל היחסים האלו הם כללי אצבע ליצירת טיח (מלטים בשפה המקצועית,על'ק) בהרכבים קצת שונים. ככל שיש יותר צמנט (מלט בשפת העם) הטיח יותר חזק. לא לפרק כלום. הטיח שעשית הוא אפילו יותר חזק. כמה להרטיב אחרי ? את כזאת קטנה ? לא,סתם. תרטיבי לפי הרגש (אומרים שלבנות יש הרבה רגש). יש איזה ספרים ששם כתוב במדויק את "משך זמן האשפרה" אבל בשביל חור קטן בקיר לא נלך ללמוד בטכניון את "מדעי השליכט". פשוט לפי הרגש וזהו. סך הכל הבניין לא יתמוטט בגלל חור קטן בקיר.
לא נורא. זה טיח וזה טיח. כל היחסים האלו הם כללי אצבע ליצירת טיח (מלטים בשפה המקצועית,על'ק) בהרכבים קצת שונים. ככל שיש יותר צמנט (מלט בשפת העם) הטיח יותר חזק. לא לפרק כלום. הטיח שעשית הוא אפילו יותר חזק. כמה להרטיב אחרי ? את כזאת קטנה ? לא,סתם. תרטיבי לפי הרגש (אומרים שלבנות יש הרבה רגש). יש איזה ספרים ששם כתוב במדויק את "משך זמן האשפרה" אבל בשביל חור קטן בקיר לא נלך ללמוד בטכניון את "מדעי השליכט". פשוט לפי הרגש וזהו. סך הכל הבניין לא יתמוטט בגלל חור קטן בקיר.
חמרי מליטה
לא רציתי לפתוח שרשור חדש ולכן: מה ההבדל בין בטון למלט? האם רק החצץ? מהם חומרי המליטה הקיימים ומהם היחסים ביניהם? מהו החומר הנקרא ע"י הבנאים טיט שדומה לחול אך מכיל גם תוספת של סיד כמדומני? למה הוא משמש כאשר מעורבב עם צמנט ומהו ההבדל בין החומר המתקבל לערבוב עם חול רגיל? תודה
לא רציתי לפתוח שרשור חדש ולכן: מה ההבדל בין בטון למלט? האם רק החצץ? מהם חומרי המליטה הקיימים ומהם היחסים ביניהם? מהו החומר הנקרא ע"י הבנאים טיט שדומה לחול אך מכיל גם תוספת של סיד כמדומני? למה הוא משמש כאשר מעורבב עם צמנט ומהו ההבדל בין החומר המתקבל לערבוב עם חול רגיל? תודה
" חומרי מליטה מלט ובטון "
זהו שם הספר שנכתב ע"י ד"ר יצחק סורוקה ובו תמצא מידע מדויק על הכל. באופכן כללי: בטון מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) ומאגרגטים (חצץ,חול). לאחר התקשרות והתקשות העיסה הזו נוצרת אבן מלאכותית-הבטון הקשוי. מלטים - מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) (לפעמים מוסיפים לעיסה גם סיד) ומאגרגט דק (חול). משתמשים בעיסה הזו בד"כ לצורך טיח,חיבור בין בלוקים לצורך בניית קיר,ריצוף, וכדו'. ההבדלים בין סוגי הבטון השונים מתבטאים ביחסים שבהרכב העיסה הצמנטית (יחס מים/צמנט) , בסוגי האגרגטים וביחס בין האגרגטים לעיסה הצמנטית. כדי להשיג בטון בחוזק מסוים צריך להקפיד על יחסים משקליים ספיצייפים וערבוב אחיד. בשטח עושים בטון חלש שמורכב מיחסים "בערך" עפ"י יחסים נפחיים (נמדד בעזרת דליים). ההבדלים בין סוגי המלטים השונים תלוי גם כן ביחס מים צמנט וביחס עיסה צמנטית וחול. כמו כן ניתן להוסיף מוספים שונים שאמורים לשפר תכונות מסוימות לעיסה הצמנטית . (כגון מוסף משפר עבידות/מפחית מים ). באופן עקרוני ככל שיש יותר צמנט ממים הבטון/מלט יותר חזק. אבל... הדבר בא על חשבון ה'עבידות' העיסה סמיכה מדי וקשה לעבוד איתה, לכן מוסיפים חומרים שמשפרים את העבידות וכך נוצר בטון שנראה דליל וקל לעבוד איתו למרות שהוא אינו מכיל כמות גדולה של מים. *** אסור לתת לפועלים להוסיף מים לבטון סתם כך. הדבר מוריד את החוזק של הבטון בצורה משמעותית. הבטון המוכן המגיע בערבל המהמפעל הוא בטון בחוזק מסוים . הוספת מים בשטח משנה את היחס מים/צמנט ויוצרת בטון בחוזק שונה לגמרי. לגבי החומר שנקרא ע"י הבנאים כטיט. דומני שזה בעצם חול שמעורבב עם סיד. הסיד עצמו הוא גם סוג של חומר מליטה (כמו צמנט,רק חלש בהרבה). כשהסיד מתקשה נוצר 'אבן גיר'. נראה לי שברוב המקרים מוספים סיד רק לצורך שיפור ה'עבידות' . הסיד רך יחסית ונוח לעבוד איתו . בסיד יתכנו בעיות של סדיקה בגלל סיד ש"נכבה" לאחר שנים .... צ'מע, אנ'לא כל כך זוכר ת'חומר הזה . זה היה ממש מזמן. יש בטכניון איזה פרופסור אחד . כץ משהו. הוא כלי בתחום. יגיד לך את הנוסחאות הכימיות של כל החומרים. גבס,סיד,צמנט (מורכב מ3 חומרים טריקלציובלבלבלה) מה שאני כן זוכר מהקורס הזה "חומרי בניה" זה שאסור לערבב גבס עם צמנט (כמו שעושים מתקיני המזגנים) כי הגבס הוא סוג של סולפט שמתרכב עם אחד ממרכיבי הצמנט ודופק לו ת'תכונות הצמנטיות שלו. זה עלול להתפורר עם השנים.
זהו שם הספר שנכתב ע"י ד"ר יצחק סורוקה ובו תמצא מידע מדויק על הכל. באופכן כללי: בטון מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) ומאגרגטים (חצץ,חול). לאחר התקשרות והתקשות העיסה הזו נוצרת אבן מלאכותית-הבטון הקשוי. מלטים - מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) (לפעמים מוסיפים לעיסה גם סיד) ומאגרגט דק (חול). משתמשים בעיסה הזו בד"כ לצורך טיח,חיבור בין בלוקים לצורך בניית קיר,ריצוף, וכדו'. ההבדלים בין סוגי הבטון השונים מתבטאים ביחסים שבהרכב העיסה הצמנטית (יחס מים/צמנט) , בסוגי האגרגטים וביחס בין האגרגטים לעיסה הצמנטית. כדי להשיג בטון בחוזק מסוים צריך להקפיד על יחסים משקליים ספיצייפים וערבוב אחיד. בשטח עושים בטון חלש שמורכב מיחסים "בערך" עפ"י יחסים נפחיים (נמדד בעזרת דליים). ההבדלים בין סוגי המלטים השונים תלוי גם כן ביחס מים צמנט וביחס עיסה צמנטית וחול. כמו כן ניתן להוסיף מוספים שונים שאמורים לשפר תכונות מסוימות לעיסה הצמנטית . (כגון מוסף משפר עבידות/מפחית מים ). באופן עקרוני ככל שיש יותר צמנט ממים הבטון/מלט יותר חזק. אבל... הדבר בא על חשבון ה'עבידות' העיסה סמיכה מדי וקשה לעבוד איתה, לכן מוסיפים חומרים שמשפרים את העבידות וכך נוצר בטון שנראה דליל וקל לעבוד איתו למרות שהוא אינו מכיל כמות גדולה של מים. *** אסור לתת לפועלים להוסיף מים לבטון סתם כך. הדבר מוריד את החוזק של הבטון בצורה משמעותית. הבטון המוכן המגיע בערבל המהמפעל הוא בטון בחוזק מסוים . הוספת מים בשטח משנה את היחס מים/צמנט ויוצרת בטון בחוזק שונה לגמרי. לגבי החומר שנקרא ע"י הבנאים כטיט. דומני שזה בעצם חול שמעורבב עם סיד. הסיד עצמו הוא גם סוג של חומר מליטה (כמו צמנט,רק חלש בהרבה). כשהסיד מתקשה נוצר 'אבן גיר'. נראה לי שברוב המקרים מוספים סיד רק לצורך שיפור ה'עבידות' . הסיד רך יחסית ונוח לעבוד איתו . בסיד יתכנו בעיות של סדיקה בגלל סיד ש"נכבה" לאחר שנים .... צ'מע, אנ'לא כל כך זוכר ת'חומר הזה . זה היה ממש מזמן. יש בטכניון איזה פרופסור אחד . כץ משהו. הוא כלי בתחום. יגיד לך את הנוסחאות הכימיות של כל החומרים. גבס,סיד,צמנט (מורכב מ3 חומרים טריקלציובלבלבלה) מה שאני כן זוכר מהקורס הזה "חומרי בניה" זה שאסור לערבב גבס עם צמנט (כמו שעושים מתקיני המזגנים) כי הגבס הוא סוג של סולפט שמתרכב עם אחד ממרכיבי הצמנט ודופק לו ת'תכונות הצמנטיות שלו. זה עלול להתפורר עם השנים.
מסעוד הערס
New member
סתם לידע כללי.. אין חובה באגרגט
האגרגט בסה"כ נותן נפח לבטון וכך הוא מוזיל אותו.. בטון שעשוי רק מצמנט ומים יהיה חזק אפילו יותר מבטון עם אגרגט.. רק שיהיה צורך בהרבה יותר צמנט כדי להכין את אותה הכמות
האגרגט בסה"כ נותן נפח לבטון וכך הוא מוזיל אותו.. בטון שעשוי רק מצמנט ומים יהיה חזק אפילו יותר מבטון עם אגרגט.. רק שיהיה צורך בהרבה יותר צמנט כדי להכין את אותה הכמות
וואו תשובות מלאות וברמה...
תודה רבה לכם, ומספר הבהרות. 1. הבנאים משתמשים במה שהם מכנים טיט שלדבריהם הוא חול מעורבב עם סיד להכנת מלט לטיח, לחיבור בלוקים ולריצוף. כנראה לחומר המוכן קוראים טיט והם קוראים גם לחול המעורבב טיט לשם קיצור. 2. לפי מה שהבנתי אם כך היחס בין חול לצמנט אינו כלל ברזל וכמה שיותר צמנט יותר טוב. האם נכון? 3. גם כמות המים בתערובת חשובה, אם יש יותר מים הבטון ייצא חלש יותר. האם כך? האם המים לא מתייבשים וזהו?
תודה רבה לכם, ומספר הבהרות. 1. הבנאים משתמשים במה שהם מכנים טיט שלדבריהם הוא חול מעורבב עם סיד להכנת מלט לטיח, לחיבור בלוקים ולריצוף. כנראה לחומר המוכן קוראים טיט והם קוראים גם לחול המעורבב טיט לשם קיצור. 2. לפי מה שהבנתי אם כך היחס בין חול לצמנט אינו כלל ברזל וכמה שיותר צמנט יותר טוב. האם נכון? 3. גם כמות המים בתערובת חשובה, אם יש יותר מים הבטון ייצא חלש יותר. האם כך? האם המים לא מתייבשים וזהו?
מסעוד הערס
New member
לגבי טיט
אם שמים יותר צמנט זה אומנם מחזק את הטיט והבטון אך לא תמיד חייבים להוסיף לפעמים זה מיותר ומיקר אם הבנאים והטייחים עובדים אצלך והם משתמשים בארגז מתכת גדול להכנת התערובת באתר אז.. מספיק 100 - 120 קילו צמנט לארגז שזה 2 - 2.5 שקים לגבי המים להם אין משמעות לגבי חוזק הבטון או הטיט אלא רק לגבי דלילות החומר לראיה.. בבדיקות בטון במכון התקנים או באיזוטופ לוקחים קוביות מדגמיות בזמן היציקה ונותנים להם להתיבש ולהתקשות כשהם טבולים בתוך חבית של מים.. דבר שמונע אשפרה
אם שמים יותר צמנט זה אומנם מחזק את הטיט והבטון אך לא תמיד חייבים להוסיף לפעמים זה מיותר ומיקר אם הבנאים והטייחים עובדים אצלך והם משתמשים בארגז מתכת גדול להכנת התערובת באתר אז.. מספיק 100 - 120 קילו צמנט לארגז שזה 2 - 2.5 שקים לגבי המים להם אין משמעות לגבי חוזק הבטון או הטיט אלא רק לגבי דלילות החומר לראיה.. בבדיקות בטון במכון התקנים או באיזוטופ לוקחים קוביות מדגמיות בזמן היציקה ונותנים להם להתיבש ולהתקשות כשהם טבולים בתוך חבית של מים.. דבר שמונע אשפרה
לא נכון בעליל
לא ברור מהו מקור הידע שלך אבל כדאי שתבדוק את עצמך. חוזק הבטון נקבע ממספר גורמים והעיקרי בהם הוא יחס מים צמנט שזהו היחס בין כמות הצמנט בבטון ("מלט") ובין כמות המים. השינויים בכמויות המים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תכונות הבטון כמו חוזק, עמידות בפני חדירת חומרים וכן קורוזיה שלו או של הפלדה בתוכו. הקטנה של כמות המים אף במידה קטנה ביותר תגדיל את חוזקו הרבה יותר מאשר הוספת צמנט. לגבי הבדיקות של מדגמי הבטון, הסיבה שמטביעים את הקביות היא כדי ליצור תנאים אחידים של רוויה 100% בכל הדגימות. זה שלמים אין משמעות על החוזק אלא רק על דלילותו... נשמע כאילו אתה קבלן שלד לפני יציקה. בטון לא אמור להיות דליל וזה רק מאפשר לקבלן או למפעיל המיקסר לסיים יותר מהר את היציקה. ההפך הוא הנכון, יש להקפיד שהם לא מוסיפים עוד מים סמוך לזמן היציקה. מישהו המליץ על הספר של סורוקה, תקרא בו קצת, בטח לא יזיק. אמיר.
לא ברור מהו מקור הידע שלך אבל כדאי שתבדוק את עצמך. חוזק הבטון נקבע ממספר גורמים והעיקרי בהם הוא יחס מים צמנט שזהו היחס בין כמות הצמנט בבטון ("מלט") ובין כמות המים. השינויים בכמויות המים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תכונות הבטון כמו חוזק, עמידות בפני חדירת חומרים וכן קורוזיה שלו או של הפלדה בתוכו. הקטנה של כמות המים אף במידה קטנה ביותר תגדיל את חוזקו הרבה יותר מאשר הוספת צמנט. לגבי הבדיקות של מדגמי הבטון, הסיבה שמטביעים את הקביות היא כדי ליצור תנאים אחידים של רוויה 100% בכל הדגימות. זה שלמים אין משמעות על החוזק אלא רק על דלילותו... נשמע כאילו אתה קבלן שלד לפני יציקה. בטון לא אמור להיות דליל וזה רק מאפשר לקבלן או למפעיל המיקסר לסיים יותר מהר את היציקה. ההפך הוא הנכון, יש להקפיד שהם לא מוסיפים עוד מים סמוך לזמן היציקה. מישהו המליץ על הספר של סורוקה, תקרא בו קצת, בטח לא יזיק. אמיר.
תגובה
ראשית, לא מודע לטרנד הזה. לא הייתה כוונה לפגוע או להיות תוקפני אבל גם אם מדובר בפורום שהנאמר בו לא מחייב את אומרו, לדעתי יש להעמיד דברים על דיוקם ולא להעלות על הכתב המלצות לא אמינות. לא מדובר בדעה של מישהו, המלצה או ניסיון אלא בדברים מאוד מדויקים וברורים (הנדסה...) כך שהחלפת מידע היא מבורכת בכל מקרה אבל נראה לי שצריכה להיות מעט אחריות או אמינות. אני נתקל לא מעט במקצוע הבנייה בנטייה המזלזלת לחשוב שהכל פשוט, לוקחים חול מים ומלט מערבבים עם קצת ברזל ויוצא בית. ההגזמה היא בכוונה להדגיש שכל אחד שיצק קוב בטון בחיים שלו, חושב שהוא כבר יודע הכל ועוד מפיץ את זה, ולא פלא שהבתים בארץ (פרטיים וציבוריים) נראים כמו מדינת עולם שלישי. הכל מתחיל מהגישה החובבנית שכל אחד חושב שהוא יודע הכל- לא צריך מפקח בנייה, לא צריך אדריכל, לא צריך מנהל פרויקט, לא חשובה מנת המים בבטון- הכל חפיף וחבל. אמיר.
ראשית, לא מודע לטרנד הזה. לא הייתה כוונה לפגוע או להיות תוקפני אבל גם אם מדובר בפורום שהנאמר בו לא מחייב את אומרו, לדעתי יש להעמיד דברים על דיוקם ולא להעלות על הכתב המלצות לא אמינות. לא מדובר בדעה של מישהו, המלצה או ניסיון אלא בדברים מאוד מדויקים וברורים (הנדסה...) כך שהחלפת מידע היא מבורכת בכל מקרה אבל נראה לי שצריכה להיות מעט אחריות או אמינות. אני נתקל לא מעט במקצוע הבנייה בנטייה המזלזלת לחשוב שהכל פשוט, לוקחים חול מים ומלט מערבבים עם קצת ברזל ויוצא בית. ההגזמה היא בכוונה להדגיש שכל אחד שיצק קוב בטון בחיים שלו, חושב שהוא כבר יודע הכל ועוד מפיץ את זה, ולא פלא שהבתים בארץ (פרטיים וציבוריים) נראים כמו מדינת עולם שלישי. הכל מתחיל מהגישה החובבנית שכל אחד חושב שהוא יודע הכל- לא צריך מפקח בנייה, לא צריך אדריכל, לא צריך מנהל פרויקט, לא חשובה מנת המים בבטון- הכל חפיף וחבל. אמיר.
מסעוד הערס
New member
לחורים הייתי משתמש בקלסימון
הרבה יותר נוח
הרבה יותר נוח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.