" חומרי מליטה מלט ובטון "
זהו שם הספר שנכתב ע"י ד"ר יצחק סורוקה ובו תמצא מידע מדויק על הכל. באופכן כללי: בטון מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) ומאגרגטים (חצץ,חול). לאחר התקשרות והתקשות העיסה הזו נוצרת אבן מלאכותית-הבטון הקשוי. מלטים - מורכב מעיסה צמנטית (צמנט+מים) (לפעמים מוסיפים לעיסה גם סיד) ומאגרגט דק (חול). משתמשים בעיסה הזו בד"כ לצורך טיח,חיבור בין בלוקים לצורך בניית קיר,ריצוף, וכדו'. ההבדלים בין סוגי הבטון השונים מתבטאים ביחסים שבהרכב העיסה הצמנטית (יחס מים/צמנט) , בסוגי האגרגטים וביחס בין האגרגטים לעיסה הצמנטית. כדי להשיג בטון בחוזק מסוים צריך להקפיד על יחסים משקליים ספיצייפים וערבוב אחיד. בשטח עושים בטון חלש שמורכב מיחסים "בערך" עפ"י יחסים נפחיים (נמדד בעזרת דליים). ההבדלים בין סוגי המלטים השונים תלוי גם כן ביחס מים צמנט וביחס עיסה צמנטית וחול. כמו כן ניתן להוסיף מוספים שונים שאמורים לשפר תכונות מסוימות לעיסה הצמנטית . (כגון מוסף משפר עבידות/מפחית מים ). באופן עקרוני ככל שיש יותר צמנט ממים הבטון/מלט יותר חזק. אבל... הדבר בא על חשבון ה'עבידות' העיסה סמיכה מדי וקשה לעבוד איתה, לכן מוסיפים חומרים שמשפרים את העבידות וכך נוצר בטון שנראה דליל וקל לעבוד איתו למרות שהוא אינו מכיל כמות גדולה של מים. *** אסור לתת לפועלים להוסיף מים לבטון סתם כך. הדבר מוריד את החוזק של הבטון בצורה משמעותית. הבטון המוכן המגיע בערבל המהמפעל הוא בטון בחוזק מסוים . הוספת מים בשטח משנה את היחס מים/צמנט ויוצרת בטון בחוזק שונה לגמרי. לגבי החומר שנקרא ע"י הבנאים כטיט. דומני שזה בעצם חול שמעורבב עם סיד. הסיד עצמו הוא גם סוג של חומר מליטה (כמו צמנט,רק חלש בהרבה). כשהסיד מתקשה נוצר 'אבן גיר'. נראה לי שברוב המקרים מוספים סיד רק לצורך שיפור ה'עבידות' . הסיד רך יחסית ונוח לעבוד איתו . בסיד יתכנו בעיות של סדיקה בגלל סיד ש"נכבה" לאחר שנים .... צ'מע, אנ'לא כל כך זוכר ת'חומר הזה . זה היה ממש מזמן. יש בטכניון איזה פרופסור אחד . כץ משהו. הוא כלי בתחום. יגיד לך את הנוסחאות הכימיות של כל החומרים. גבס,סיד,צמנט (מורכב מ3 חומרים טריקלציובלבלבלה) מה שאני כן זוכר מהקורס הזה "חומרי בניה" זה שאסור לערבב גבס עם צמנט (כמו שעושים מתקיני המזגנים) כי הגבס הוא סוג של סולפט שמתרכב עם אחד ממרכיבי הצמנט ודופק לו ת'תכונות הצמנטיות שלו. זה עלול להתפורר עם השנים.