ובכן הנה לך תשובה על קסיוס.....
מגמה מוכרת בשירת יונה וולך, היא הנטייה להקנות לדמויות הבידיוניות שבשיריה שמות שאינם עבריים. שמות המתכתבים עם אווירה סתווית, טחובה, עם נופים וארצות צפון-אירופאיים, עם יערות עבותים ושלג, ועם מיתוסים ואגדות קדומים (כך למשל השמות: ליזטה, קסיוס, תרזה, סבאסטיאן, ססיליה, אנטוניה, קורונוליה ואחרים, המופיעים בשיריה של וולך, בכל תקופותיה).
