קעקועים.

[u and me]

קעקועים.

היי
אני בת 21, הגעתי לגיל שאני כבר מספיק בוגרת, יכולה כביכול לעשות מה שאני רוצה והגיע הזמן הזה שאני יכולה להרשות לעצמי לעשות קעקוע אמיתי. אני מספיק בוגרת ומספיק אחראית בשביל לקבל את ההחלטה הזאת, אך כמובן שההורים קצת פחות מרוצים ממנה. אבא שלי מאוד קשה בנושא וכל פעם שאני מעלה את המילה קעקוע הוא מתחיל להתחרפן ממני. זה משהו שהוא לא מוכן להתפשר עליו בשום אופן. אין דבר כזה קעקועים, פירסינגים, סיגריות וכו'. אני מאוד מכבדת את מה שאבא שלי אומר אבל עם זאת אני נקרעת כי אני מתה לעשות קעקוע. אני לא מדברת על קעקוע ענקי, אלא על משהו קטן, עדין. כמובן שזה לא באמת משנה לו. אמא שלי קצת יותר קלילה בעניין ומבחינתה אין בעיה שאעשה. אבל אני לא רוצה שיצא מצב שאני מספרת רק לה שאני הולכת לעשות ונאלץ להסתיר את זה מאבא שלי אז אם אני עושה אני מעדיפה לא לספר לאף אחד מהם לפני שאני עושה.
השאלה מה יהיה אחרי שאבא שלי יגלה...אני מאוד מפחדת מהתגובה שלו, הוא יהיה ממש מאוכזב ממני ומאוד יכעס עליי. לא אתפלא אם יפסיק לדבר איתי. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. זה מטריד אותי מאוד בימים האחרונים. אני מרגישה צורך עמוק לעשות מה שאני באמת רוצה! ובא לי קעקוע. לא מבינה מה לא בסדר בזה.
אם אספר לו שאני הולכת לעשות אין סיכוי שהוא יסכים, אני אאלץ לעשות את זה בלי שידע ורק לאחר מכן לספר לו ושישלים עם המצב. אני לא יודעת איך אני הולכת לעשות את זה אני פשוט מרגישה ילדה רעה שלא מקשיבה למה שאבא שלה אומר לה. אני מתחרפנת מזה. זה הרצון שלי מול הרצון של אבא שלי. וברור שהוא לא יסכים שאעשה. מבחינתו זאת התדרדרות. מבחינתי זה לא, מבחינתי זה לעשות מה שאני רוצה לעשות ומה שבאמת מתחשק לי. לא מעניין אותי אם אתחרט בעתיד, זאת בעיה שלי. זאת החלטה שלי ואם אעשה אותה זה יהיה בלב שלם שאני יודעת מה אני עושה. אבל העובדה שאצטרך להסתיר את זה בהתחלה לא קלה לי בכלל. לא יודעת איך אני אעשה דבר כזה. יש פה מישהו/מישהי שהיו במצב הזה והלכו לעשות קעקוע בסופו של דבר? איך ההורים הגיבו? האם התאכזבו? בקיצור כל דבר קטן שיכול לעזור לי ולהרגיע אותי - אני אשמח אם תכתבו לי. תרשמו לי כל מה שאתם חושבים לגבי זה. תודה

 

[Blue Potion]

כמו שכתבת...

את בת 21, את לא קטינה, את ילדה גדולה שבראשות עצמך...
אני מבינה את הצורך לקבל מההורים מעין אישור, אבל את יודעת שהדילמה הזו לא תעלם. אבא שלך לא יתפשר בדעתו בכל מה שקשור לקעקועים, ואת לא תתפשרי ותוותרי על קעקוע.
אם זה ממש חשוב לך וממש בוער בך - לכי תעשי את זה מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. האנשים שאוהבים אותך ישארו איתך. יש מצב שאבא שלך לא ידבר איתך כמה ימים, אבל הוא לא יתעלם ממך כל שארית חייו. עם הזמן הוא יתרכך והוא יקבל את העובדה הזו.
את צריכה פשוט להציב עובדה, ללכת ולעשות קעקוע ואז לתת לו להתמודד עם זה... כי הרי אישור את לא תקבלי ממנו לעולם.

גילוי נאות... גם אני בעבר הייתי נגד קעקועים באופן גורף. חשבתי שזה מכוער, מיותר, ומעין כתם על הגוף שלא נמחק. החלום של חבר שלי היה לעשות קעקוע. הסברתי לו מיליון פעם למה אני נגד זה, הוא דחה את הדחף שלו לעשות קעקוע, אבל הדחף הזה אף פעם לא נעלם. בסוף הבנתי שזה כולה קעקוע, ושהבנאדם עדיין ישאר אותו בנאדם, ושמה אכפת לי, זה הגוף שלו

עדיין העדפתי אותו בלי קעקוע ואני עדיין מעדיפה. אבל הוא הלך ועשה קעקוע... וזה לא מה שגרם או יגרום לי לריב איתו או להפרד ממנו...
אני מאמינה שקשר בין בני זוג פחות חזק כמו קשר בין בת לאב, ולכן אני מאמינה שבסופו של דבר אבא שלך יקבל ויבין אותך... אז פשוט לכי עם החלומות שלך... ואני אומרת את זה למרות שאני עדיין נגד קעקועים

 

[choco2602]

אז ככה..

קודם כל אני באופן אישי לא מתה על קעקועים ולמרות שאני כבר 3-4 שנים רוצה מאוד לעשות אחד אני יודעת שאני בחיים לא אעשה כי אני לא בעד ליצור משהו קבוע על הגוף (בניגוד לפירסינג שאפשר להוריד)

אני הייתי במצב שלך רק בהקשר של פירסינג והבנתי שמתישהו ההורים צריכים לקבל את זה. פשוט חזרתי הביתה עם פירסינג. אבא שלי בהתחלה זרק מילה מאוד פוגעת, לא דיברנו כמה ימים. אז, הוא הבין שזה רק עגיל, ושזה לא מה שהופך אותי למישהי אחרת, ופשוט חזרנו לדבר.

אם את כל כך רוצה קעקוע לכי על זה.. אני אמשיך לצייר על עצמי את הקעקוע שאני רוצה בעט

 

[בארבאבא]

הייתי בסיפור כזה

אמא שלי מאוד אנטי קעקועים.מאוד מאוד..מבחינתה זה מנוגד לדת,
וזה משהו שלא עושים.
בגיל 16 עשיתי את הקעקוע הראשון שלי,היא גילתה אותו במקרה אחרי שלושה חודשים.
היא ממש כעסה,בכתה,לא דיברה איתי שלושה ימים.
בשני היא כעסה,בשלישי לא דיברה איתי יומיים,וברביעי עשתה פרצוף וזהו.
הרי בתכלס,מה היא כבר יכולה לעשות?להוריד אותו?אין,ברגע שעושים את זה אין מה לעשות עם זה.

כמובן שאני לא מספרת לך את זה כדי שתסתירי את זה ממנו.
אלא בדיוק להפך.תציבי בפניו עובדה.את ילדה גדולה,זה הגוף שלך
ובגיל 21 את יכולה לעשות בו מה שאת רוצה.להסתיר מההורים זה משהו שעושים בגיל 16.

לחשוב שקעקוע זו הדרדרות,זו מחשבה פרמיטיבית.
ו..הגיוני שזו מחשבה שתהייה לאיש בגילו.בסדר..שיחשוב.
הוא ישים לב בסוף שלא הדרדרת לזנות והתחלת להזריק הרואין

 

[The LadyKiller]

הייתי בדיוק באותו קונפליקט לפני שעשיתי את שלי

ידעתי ששני ההורים שלי שונאים את כל העולם הזה [עשו לי מלחמות עולם על פירסינג, על הטראגוס לא אמרתי להם והיא השתוללה כשהיא ראתה, ולא הסכימה לשמוע ש4 חודשים היא לא ראתה את זה אז שתעמיד פנים שהיא עדיין לא רואה]
אמרתי לאמא שלי שאני מתכננת לעשות [לאבא לא אמרתי, פחדתי מדי] והיא חשבה שאני אשתפן ושאני סתם אומרת, בסוף התקשרתי אליה ביום של יום הולדת 21 ואמרתי לה שיש לי קעקוע. כשהיא שאלה אם תכננתי את זה אמרתי שלא.
היא לא התלהבה אבל שתקה, רק אמרה לאסוף את השיער כשאנחנו אצל סבתא [זה בעורף].
אבל מה שכן- את הקעקוע השני אני מסתירה מהם כבר שבוע וחצי. לא רוצה לדעת מה יקרה בקיץ כשהם יראו.
תעשי מה שאת רוצה. זה הגוף שלך, החלטות שלך. את צריכה לחשוב על זה הרבה כדי שלא תתחרטי. תושיבי את אבא שלך ותגידי לו שאת לא רוצה לאכזב אותו, אבל את בגיל שאת יכולה לעשות בחירות כאלו ולהחליט גם על דברים שנוגדים את האידיאולוגיה שלו. כי את אדם אינדיווידואלי עם דעות משלך.

 

[BloodyRose]

תנסי לנהל איתו שיחה בוגרת על זה

אל תבואי בגישה של "אני ילדה גדולה ואני יכולה לעשות גם בלי האישור שלך", כי זה רק יוביל לפיצוץ.
תנסי את גישת ה"אני רוצה לעשות קעקוע, חבל שנריב בגלל קצת דיו".

קשה לי לייעץ מניסיון כי ההורים שלי, למרות שלא תמכו בהתחלה, לא התנגדו אף פעם להתקעקעויות שלי. כשאמרתי להם בגיל 13 שאני רוצה לעשות פירסינג, באתי בגישה של "אתם מכירים אותי, אתם יודעים שאני אעשה בכל מקרה, חבל שנריב בגלל חתיכת מתכת, ועדיף שתבואו איתי לסטודיו נורמלי מאשר שאני אעשה את זה אצל חאפר ברחוב". עבד. באו איתי, ושנה אחרי זה גם שיתפו איתי פעולה עם הקעקוע הראשון (הם הציבו שני תנאים: 1. אני משלמת על חצי ממנו. 2. זה הקעקוע היחידי עד גיל 18. הסכמתי ומאז נוספו עוד אינספור קעקועים, שלא נזכיר את האמא שהתאהבה במקעקע שלי).

אבל בגדול - הגישה הבריאה והנכונה היא לא לריב על זה, אלא להציב עובדה. את הולכת לעשות קעקוע. הוא יכול להתעצבן, והוא יכול להשלים עם זה. חבל לריב בגלל דיו שאי אפשר להוריד (אפשר, אבל זה יקר וכואב ומשאיר צלקות. את לא צריכה להזכיר את החלק הזה. פשוט תגידי שאי אפשר).

אני נגד גישת ההסתרות, אבל שוב, זה בגלל שההורים שלי מאוד קיבלו את זה. את הקעקועים הגדולים יותר הסתרתי בהתחלה מסבא וסבתא, כדי לא לגרום לזעזוע מיותר, אבל גם אותם הם כבר מכירים והכל עבר בשלום.