קצבת נכות לילד נכה המשך

נורית.ר

New member
קצבת נכות לילד נכה המשך

שלום לפורום כתבתי לכם לפני כשבוע אודות בתי החולה במחלה גנטית שהתופעה המרכזית בה היא נמיכות גובה ותופעות לוואי נוספות , כן סיפרתי לכם על כך שעברה ניתוח מאד מורכב להארכת גפיים תחתונות והיתה מיועדת להמשיך את הניתוחים השוקיים ובזרועות אולם עקב התפתחות דפורמציות בברכיים נידחה כל הרעיון .כעת כשנה היא סובלת מכאבים ומוגבלות בברכיים בנוסף למוגבלויות אחרות הנובעות ממחלתה. במשך כל אותה שנה היא הוכרה כ60% נכות . בתחילת השנה נבדקה ע"י רופא , לאחר מס´ חודשים ע"י אחות בביתה . לאחר כחצישנה נוספת שוב ע"י אחות ולאחר מס´ חודשים בתום השנה שוב ע"י אותו רופא וזמן קצר לאחר מכן נדחתה תביעתי לקיצבה. כלומר במילים אחרות -אפס אחוזי נכות. כתבתם לי בתשובה שאערער ואכן כבר כתבתי מכתב אולם לאור ספקות שהעלה בעלי בפני אבקש לקבל מכם ברשותכם ייעוץ נוסף לפני שאשלח אותו. הבנתי מדבריכם שלא המוגבלות עצמה והנכות הרפואית עצמה מענינית אלא ההזדקקות לעזרת הזולת. נושא זה הוא מאד סובייקטיבי . כי אם מדובר בחוות דעת רפואיות אין לי בעיה להציגן ולהביאן כמו גם צילומי רנטגן ואפילו הסתכלות פשוטה ,הדברים מדברים בעד עצמם. יש בידי חוות דעת ממיטב האורטופדים שיאשרו רפואית ומקצועית את הבעיה הרפואית וחוות דעת אלו מצויות בידי הביטוח ואין לי בעיה עם שום בדיקה של כל רופא . הבעיה היא במושג השגחה והזדקקות לזולת .אני יכלה לטעון וזו גם האמת המצפונית שלי, שעקב התופעה המיוחדת שבה הפיקות אינן יושבות טוב (בשפה לא מקצועית) הן קופצות ממקומן וגורמות לכאב חד ביותר ואיבוד שיווי המשקל תופעה זו יכלה לקרות פעם ביום או מספר פעמים או לאחר יום או יומיים ללא כל התרעה ולא ניתן לעשות עם זה דבר אפילו לא ניתוח וזאת לאחר התייעצות עם בכירי האורטופדים. אני מלווה את בתי עם בהתקלחות מחשש שתיפול עם בהסעות , כי אינה יכלה ללכת הרבה ולא לאורך זמן ועם במסג´ים ליליים עקב כאבים שמתגברים בייחוד בלילות ולמעט משכחי כאבים אין לי מה להושיע ורק מסג´ים מקלים , אינני יכלה להוכיח את ההשגחה את כמות השעות שאני מקדישה לה שעם כל הצניעות אני חושבת שיותר מאם לילד בריא אך אינ י יכלה להוכיח זאת.מעבר לזאת, אינני יודעת כאשר קבעו 60% למה נקבע דווקא מספר זה ולא אחר, באותה מידה יכלו לקבוע גם 50%או 70% ולא הייתי מערערת. כפי שאיני מבינה מדוע שינו את תשובתם כאשר לא חל כל שינוי במצב הילדה וכל העובדות כפי שאני מתארת לכם תוארו בפניהם. גם צורת הבחינה מאד משונה , במקום להתרכז בבעיה העיקרית שתוארה נבחנה הבת אם היא יכלה לאכל כוסית לבן או להחזיק כפית ללא עזרה כאשר עם כבר מדברים קשה לה להחזיק עט או כל חפץ לאורך זמן עקב התכופפות האצבעות לאחור מחמת גמישות יתר ולכן קשה לה הכתיבה (והיא בכתה גבוהה לפני בגרויות ויש לה הרבה מה לכתוב) נתתי זאת כדוגמה שהבחינה אינה בודקת את מוגבלויותיה האמיתיות. או לגבי ההליכה הבדיקה הייתה ללכת מספר צעדים לאורך הסלון , שוב גם כאן לא באה לידי בטוי הבעיה.כימספר צעדים והליכה קלה בבית היא מבצעת ללא בעיות גם כאשר קורה התקף כאב והוא לא בא בהזמנה אין לה בעיה בבית להתישב. במכתב שקיבלתי כתוב שאם אערער התוצאה יכלה להשתנות, מאחר ומאפס ניתן רק לעלות ברצוני לערער מהסתכלות לא עלי אלא על בתי. בעלי חושש שבמידה ונערער ומאחר והעיעור פתוח לכל כיוון הם יכלים לטעון עוד שטעו במשך שנה שלמה ולא היה מוצדק האחוז שניתן ושלא יבקשו החזר .ושוב כפי שאמרתי בתחילה אין לי כל בסיס לא רפואי ולא משפטי(כפי שציינת ) לבדוק אותם וגם לא תהיה לי אפשרות לערער על העירעור. הכל כפי שכתבת לפי התרשמות של אחות. סליחה על אורך הבקשה אולם אני חשה מאד חסרת אונים. שאלותי הן שתיים א. האם הועדה יכלה לשנות רטרואקטיבית תשלומים שניתנו או במילים אחרות אחוז שניקבע?(כפי שספרתי) ב. מה קורה לאחר גיל 18 האם אז תוכל הבת לתבוע והפעם בצורה רפואית? אין לי מילים להודות לכם על העזרה ואני מברכת אתכם שתמשיכו במעשיכם הטובים ובעזרה שאתם מגישים ותיזכו רק לטוב.
 
שתהיו בריאים וחזקים, ולא להתייאש.

אין כל סיבה לחשוש מהגשת הערר לועדה לעררים. הועדה לא מוסמכת לקבוע רטרואקטיווית שבעת שניתנה קצבה - לא היה מקוםלתת אותה. הועדה אמורה לקבוע על סמך בדיקתה את הילדה ועל סמך הפרוטוקול של האחות שביקרה בבית, מה רמת התפקוד הנוכחית של הילדה. אם היה נקבע שיעור מסויים (מעל 0%) היה מקום מועט לחשש שמא הועדה תוריד את השיעור, אבל גם זה כמעט לא קורה. אין הרבה טעם להתאמץ להביא לועדה חוות דעת רפואיות שמתארות את המצב הרפואי. כל זה - לא יעזור, כי מה שייבדק זה המצב התפקודי. ייתכן שיש טעם מסויים להביא חוות דעת על הצורך בהשגחה (כי זה ענין יותר רפואי ופחות תפקודי), כך שאם יש חוות דעת שמדברת על תדירות גבוהה של נפילות שלא ניתן לצפות אותן מראש - זה יכול לעזור בטענה שהועדה תהיה חייבת לקבוע שיש צורך בהשגחה. חשוב מאד, להדגיש בפני הועדה את כל קשיי התפקוד, במה שנקרא בתקנות "פעולות יום יום". פעולות אלה הן: ניידות עצמית בתוך הבית, הלבשה, אכילה ושתיה, רחצה וכן שליטה בהפרשות והגיינה אישית. לכן, אין טעם לספר לועדה על קשיי הכתיבה, הם לא יתייחסו לזה. תספרו (ותנסו לדאוג שהועדה תרשום את זה בפרוטוקול, או עדיף - תגישו את זה בכתב לועדה או לפני הועדה ותשמרו לכם העתק), על כל הגבלה תפקודית של בתכם, אשר גורמת לכך שהיא תצטרך את עזרתכם בפעולה מהפעולות האלה ועל כל ליקוי שבגללו היא אמורה להיות נתונה להשגחה. תדגישו גם את החריגה בין מצב התפקוד שלה בפעולות היום יום, לבין מצב התפקוד של נערה בריאה בגילה. בענין האחוזים - יש מדרגות של אחוזים שנקבעו בתקנות. להלן ציטוט: "2. גמלה לסידורים מיוחדים גמלה חודשית להשתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים, תשולם בסכומים המפורטים להלן: (1) סכום השווה ל-30% מקצבת יחיד מלאה, בעד מי שמתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא ילד התלוי בעזרת הזולת שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה תלוי בעזרת הזולת; (ב) הוא ילד הזקוק להשגחה מתמדת; (ג) הוא ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בחלק א´ בתוספת השניה; (ד) הוא ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד כאמור בפרטים (1) ו-(2) בחלק א´ בתוספת הראשונה שמלאו לו 14 שנים; (ה) הוא ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד כאמור בפרט (3) בחלק א´ בתוספת הראשונה שמלאו לו 3 שנים; (2) סכום השווה ל-60% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בחלק ב´ בתוספת השניה. (3) סכום השווה ל-80% מקצבת יחיד מלאה, בעד מי שמתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא ילד התלוי בעזרת הזולת שמתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה תלוי בעזרת הזולת; (ב) הוא ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה; (ג) הוא ילד הזקוק להשגחה מתמדת ומתקיימים בו גם התנאים המפורטים באחת מפסקאות המשנה (א), (ג), () או (ה) של פסקה (1). (4) סכום השווה לקצבת יחיד מלאה בעד ילד נכה שמתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא אינו זכאי לגמלה לפי תקנה 3 ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה של פסקה (3); (ב) טרם מלאו לו 14 שנים והוא זקוק לטיפול רפואי מיוחד כאמור בפרטים (1) ו-(2) בחלק א´ בתוספת הראשונה או בחלק ב´ בה. (ג) טרם מלאו לו 3 שנים והוא זקוק לטיפול רפואי מיוחד כאמור בפרט (3) בחלק א´ בתוספת הראשונה. (5) סכום השווה ל-120% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד כאמור בחלק ב´ בתוספת הראשונה, שמלאו לו 14 שנים. 3. גמלה לדמי מחיה ועזרה בלימודים (תיקון: תשנ"ט) ^2^ (א) בתקנה זו, "טיפול התפתחותי" - טיפול התפתחותי או שיקומי מיוחד, הניתן למי שטרם מלאו לו 6 שנים, והוא ילד עם ליקוי מיוחד או ילד הזקוק להשגחה מתמדת, והכל לפי תכנית שאישר אחד מאלה: (1) המנהל החינוכי או המנהל המקצועי של אחד מהגופים המנויים בתוספת השלישית, או מי שמנהל כאמור הסמיכו לכך; (2) המנהל של גוף חינוכי שמנהל הענינים הרפואיים במוסד אישר אותו לענין זה. (ב) בעד ילד נכה שעיקר זמנו מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית וכן בעד ילד המקבל טיפול התפתחותי, כל עוד הוא לומד או מקבל טיפול כאמור, תשולם גמלה חודשית לדמי מחיה ועזרה בלימודים, בסכומים המפורטים להלן: (1) סכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה - בעד ילד נכה שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 14 שנים, בעד ילד הזקוק להשגחה מתמדת ובעד ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בחלק א´ בתוספת השניה אף אם טרם מלאו לו 3 שנים; (2) סכום השווה ל-40% מקצבת יחיד מלאה - בעד ילד נכה שמלאו לו 14 שנים ובעד ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בחלק ב´ בתוספת השניה אף אם טרם מלאו לו 14 שנים." לכל המונחים האלה: "ילד עם ליקוי מיוחד", "ילד התלוי בעזרת הזולת" וכד´, יש הגדרות בתקנות, וביטוח לאומי בודק את זה בפועל באמצעות הניקוד שהילד צובר בטופס הבדיקה של האחות. אחרי גיל 18 - הכל משתנה. מרגע שהיא תגיע לגיל 18 היא תוכל להגיש תביעה לקצבת נכות כללית, ואז יבדקו את זכאותה לפי שני שלבים. דבר ראשון, את הנכות הרפואית, והיא תצטרך לעבור סף מינימום של 40%, ולאחר מכן את שיעור אי-הכושר להשתכר. אם ייקבע שלפי מצבה הרפואי היא איננה מסוגלת להשתכר שיעור השווה ל-25% מהשכר הממוצע - היא תוכל כבעלת אי-כושר להשתכר ואז יצטרכו לקבוע באיזו דרגה (בין 50% לבין 100%) ובהתאם לכך היא תקבל קצבה. בהצלחה רבה.
 
למעלה