קצת אקטואליה

  • פותח הנושא ladyL
  • פורסם בתאריך

ladyL

New member
קצת אקטואליה ../images/Emo140.gif

פתחתי ספר וחשבתי לשתף אותכם סוומי וישנו דיבננדה כותב על הפילוסופיה והמטרה של היוגה : ..."עתה נשאלת השאלה: מהו הטעם לדעת אם אלוהים קיים, אם יש חיים לאחר המוות ומהי תכלית החיים? כי בלי תכלית מסויימת לא היינו טורחים למצוא את התשובות לשאלות אלה. המעטים המגלים את האמת מצהירים שהיא תושיע אותנו מכל יסורינו. כאשר האדם משיג את האמת, הוא מתוודע לדבר מה שהינו, מעצם טבעו, טהור ומושלם לנצח. כל סבלותינו מקורם בפחד ממוות, ממחלות ומתאוות, שלא באו על סיפוקן. כאשר האדם משיג את האמת או את טבעו האמיתי, הוא מגלה שהוא בן אלמוות על כן אינו מת לעולם, והפחד מפני המוות סר ממנו לנצח. כשהוא יודע שהוא מושלם ומאושר אין לו עוד תאוות שווא שיש לספקן. וכך, על-ידי שיחרור מהפחד מפני המוות, על-ידי הבנת מהותו האמיתית, על-ידי הידיעה ש"מלכות השמיים" נמצאת בתוכו, נהנה האדם מאושר אינסופי אף בעודו נמצא בגופו הפיסי. מטרת החיים היא להשיג, בעודנו בחיים, מצב של חירות ממוות, מכאב, מצער, מזיקנה ממחלה ומלידה - מחדש. כדי להיגאל מן המצוקות הללו יש לכל דת עיקרים משלה. הרבה מאמינים דתיים הולכים באורח עיוור בעקבות מנהיגיהם בלי לדעת מהי תכלית החיים והדת ומסתפקים באמונה בלבד בלי מעשה, בדיוק כשם שראשי הדת של אמונות רבות דורשים מן האנשים ללכת בעקבות המנהיגים באורח עיוור. .. פילוסופית היוגה ומוריה אינם דורשים אמונה עיוורת כזאת, כי אם מבקשים מן התלמיד להתאזר בסבלנות ואז דברים רבים, אשר נראים מעורפלים בתחילה, ייעשו ברורים עם התקדמותו. ישנן שיטות שונות של יוגה, שבאמצעותן ניתן להגיע לתודעה אוניברסאלית או לאחדות עם ההוויה העליונה. יוגה היא מדע, שבאמצעותו מגיע היחיד אל האמת. מטרת כל אימוני היוגה היא להשיג את האמת, שבה נשמת היחיד מזהה עצמה עם הנשמה העילאית או עם אלוהים. על מנת להשיג זאת עליה לחרוג מעבר לכלים שונים או גופים של הנשמה, אשר מביאים לתודעה עצמית או אינדיבידואלית. למעשה רוח או התודעה הטהורה של האדם היא שלמה, בלתי מתחלקת, אינסופית בטבעה, בלתי פעילה ובלתי משתנה... אותה רוח נמצאת בכל... מן המחצב ועד לאדם. ... הרוח או התודעה הטהורה אינה משתנה לעולם, וזוהי אותה רוח עצמה אשר קורנת מן המחצב ועד לאדם. ... הפסיכולוגיה המודרנית לא לימדה את התהליך הזה של הסתכלות פנימית (מי אני?) , שבאמצעותה עומד האדם פנים אל פנים מול האמת או מול אלוהים מקום שבו האדם יודע שאין לא כאב ולא צער, לא עליונות ולא נחיתות, ולא איזושהי פרטיות והפרדה. ידיעה זו מביאה לידי הרגשה של אחדות עם כל העולם, והאדם אינו רואה עוד את עצמו כאדם, אלא כזהה עם ההוויה העילאית. חוויה זו היא מעבר להבנה רגילה. היא מביאה עמה את השלום, שהברית החדשה מדברת עליו כ"שלום אלוהים הנעלה על כל שכל". ידע זה הוא התכלית של כל ידיעה או וודנטה. אין כל הפרדה בין היודע, הידיעה והידוע. במצב זה אין דבר שיש לדעת אותו, הואיל והנשמה או האדם הממשי הוא הידיעה עצמה ואין שום דבר חיצוני שיש לדעת. ... כל נשמה לומדת בחיים על ידי ניסוי וטעייה ומתקנת את שגיאותיה, שעה שהיא מתקדמת לאורך הדרך. כל פעולה, בין אם היא טובה או רעה, נושאת פרי, וחייו העתידים של האדם תלויים במה שהוא עושה ברגע הנוכחי. על ידי הסבל הוא לומד יותר עם כל לידה, עם כל מחזור חיים. ככל שהוא לומד יותר הוא שואף לדעת יותר על קיומו, על אלוהים, על תכלית החיים. אך החשיבה הזו באה לו , רק שעה שהוא מתפתח בהדרגה מרמה נמוכה של פילוסופית חיים של אכילה, שתייה ושעשועים... מתוך פרק א´ בספר היוגה השלם
 

TheHead

New member
קוֹשִי

בזמנים קשים כמו שלנו, החמלה האדירה (לפחות זו שמדברים עליה בבודהיזם) קשורה בדאגה גדולה, שהיא מקור להיקשרות. ההארה שלךָ לא תציל את האחרים. אם לא יהיה שינוי גדול בעשורים הבאים, המצבים הסוציואקונומי והאקולוגי העולמיים ידרדרו לשפל כל-כך עמוק עד שלא בטוח שיהיה עוד ניתן להציל אנשים מלחיות בתנאים מחפירים, על כוכב הרוס, אולי גם רווי-מלחמות. עכשיו כשאני כותב את זה אני חושב: האם יש לשכלל את כלל התורות לכדי מצב שיוכלו לעזור לאנשים בעולם קשה כל-כך? או שיש להיקשר שוב, לפעול ולנסות לשנות את העולם כדי שהוא לא ידרדר כל-כך? --ראש.
 
למעלה