קצת באיחור...שנה טובה

רחלי 120

New member
קצת באיחור...שנה טובה

נורא רציתי להיכנס לפורום לפני החג ובמהלכו ולאחל לכולכן שנה טובה אבל היה לי נורא קשה,עברו עליי ימים מאוד לא קלים עם המון בכי וכעס וגעגועים עזים שגרמו לי לכאבים פיזיים בגוף,האובדן כ"כ קשה וטרי וני לא יודעת איך לחיות ולחגוג חגים בלי ליפזי שלי שהייתה הכוכב שלי ושל כל משפחתי המורחבת,ליפז נהגה לכתוב איגרת ברכה אישית לכל אחד עם הברכה המיוחדת בשבילו,והחג הזה היה נורא עצוב בשביל כולנו,ובכל זאת אני רוצה לאחל לכולכן: שנה טובה ומתוקה שנת אושר ושלווה שנה שבה ייתגשמו כל משאלות ליבכן לטובה... שנה של כוח בריאות תקווה והתמודדות קלה יותר... שנה טובה יקרות,רחלי לנצח אמא של ליפז נ.ב. יש לי שאלה:הבוקר פגשתי אמא מהגן של קורן והיא שאלה כמה ילדים יש לי ובני כמה הם,לא ידעתי מה לומר לה אבל לאחר שהצגתי את שני הקטנים זה קצת צרב לי בלב שלא הזכרתי את ליפזי שלי אז הוספתי שיש לי ילדה גדולה בת 10 ולא סיפרתי מה קרה כי לא התחשק לי לבכות בגן מול כולם.האם זה נכון ונורמלי?! מצד אחד האינסטינקט הראשוני שלי היה לומר גם את שמה של ליפז ,אבל מצד שני,זה היה נראה לי קצת לא שפוי... מה דעתכן? רחלי,לנצח אמא של ליפז
 

שרון123

New member
שאלה קשה שלי אין עדיין תשובה עבורה

בכל פעם מחדש השאלה הזאת מערערת אותי, ובכל פעם אני מחליטה ספציפית לאותו מקרה מה לענות. לא מעוניינת לספר על ירדן לכל מי ששואל שאלה סתמית. לא רוצה לתייג מראש את עצמי כאם שכולה, ואת הילדים שלי כאחים שכולים, לא מעוניינת להכניס כל אחד שעובר ברחוב לתוך הלב המרוסק שלי. כשאני מרגישה בנוח עם אנשים, או אם השיחה מושכת לכיוון, אני כמובן מספרת ולא מסתירה, אבל רק אחרי היכרות מסוימת.
 
למעלה