קצת דברים מהלב...

רות כהן

New member
קצת דברים מהלב...

מידי פעם אני נכנסת ושואלת שאלות ובכל פעם מודה לכן על העידוד והסיוע. לא הצגתי את עצמי , אז אני בת 31 נשואה שנתיים (סה"כ 9 שנים ביחד!!), ומנסה כבר כמעט שנה להכנס להריון. בהצלחה ניסינו "ספונטני" ומכוון ולא הלך, כבר מס' חודשים אני במעקב זקיקים אצל רופא .בכל חודש נראה זקיק תקין(חוץ מפעמיים ,לא רצופות אשר בהן לא נראה זקיק ),פעלנו ע"פ כל "ההוראות" ובסוף החודש....כלום
. בדיקת זרע של בעלי תקינה וגם אצלי פרופיל הורמונלי תקין. אני כבר על סף יאוש, גם בגלל נושא הגיל... לפעמים אני כועסת על עצמי שחיכיתי עד עכשיו כדי לנסות להביא ילד...הרי יכולתי להתחיל הרבה קודם... רופא הנשים הציע לי לבצע השבחת זרע והזרעה..אני מאוד מבולבלת ולכן קבעתי תור לחודש הבא למומחה לפוריות. כל הזמן אני חושבת על נושא ההריון ,ולפעמים נדמה לי שלא הולך רק בגלל המחשבות....... האם אתן חושבות שאני מגזימה...?!
 

Gill Gallad

New member
רות יקרה ../images/Emo140.gif

איך אפשר להגזים בכמיהה לילד? זו ודאי נחלתם של כל בני הזוג שמנסים לממש את אהבתם ולהביא ילד, על אחת כמה וכמה של אלה שנכשלים. סביבנו העולם פורה ורבה ואנחנו? למה לא אנחנו? בכיתה הטיפולית שלנו לא תמיד אנחנו יכולות להסביר לעצמנו למה לא, מה לא בסדר אצלנו. זוהי, בין היתר, העילה לתהפוכות הנפש, לייסורי המצפון, לדיכאונות שבאים והולכים ובעצם - זו הסיבה שבשמה התכנסנו לנו כאן בפורום. מאחר שלא תמיד ניתן להסביר, אנו נוטות להיאחז בסיבות שיש לנו איזושהי שליטה עליהן: יכולתי להתחיל מוקדם יותר, יכולתי להפסיק עם הגלולות עוד קודם, יכולתי להשמר שההריון לא יפול... אבל, אם מנטרלים את הצורך למצוא סיבה שתאשר את מצבנו ותתן איזו מנוחה - בעצם, הרי, לא בטוח שהיינו משנות דברים שעשינו, והרי חיינו את חיינו מתוך אמת פנימית מסויימת שהיתה טובה לנו באותו זמן, והרי לא ידענו שדברים יכולים ככה להסתבך... ולעניינך רות: את רק בת 31, כן רק! גילך הוא ודאי לא סיבה להלחץ. סורי לפורום הריון ולידה ותווכחי שיש רבות שהרו בגלאים מתקדמים הרבה יותר. בכל נושאי הפריון אני לא מבינה גדולה אך עושה רושם שהרופא לא איתר סיבה נחרצת לכישלונות. אולי אם הטבע בכל זאת לא עושה את שלו צריך לתת לו קצת עזרה... לא סוף העולם. יש לי שתי בנות דודות מ-ק-ס-י-מ-ו-ת, כל אחת מהן נולדה בתורה אחרי שלש שנים של IVF. שש שנים קשות ומייסרות גוף ונפש - שבסופן נולדו שתי יפהפיות מופלאות שמילאו את ביתנו אושר והשכיחו ה כ ל. אל יאוש! בסופו של דבר כולנו נצליח!
 

פּוֹנְג

New member
מחשבות זה לא אמצעי מניעה. ../images/Emo13.gif

ואין מה לכעוס על חלב שנשפך (בנאלי אבל אמיתי) אני בטוחה שהיו לך את כל הסיבות הטובות בעולם לדחות את ההורות. לקבוע תור למומחה נוסף על מנת לסדר את הבלגן שבראש, זה באמת רעיון טוב. ברוכה הבאה, רות. אני לא חושבת שאת מגזימה. בהצלחה רבה.
 

ש י מ ל ה

New member
במקומך

הייתי מחכה עוד קצת. אם הכל תקין. מה את מעדיפה, להתחיל עם כל הטיפולים החודרניים והלא נעימים? רוצה להרעיל את גופך עם כל ההורמונים....? ולבסוף ללדת תאומים או שלישיה? כמובן , ישנם מצבים שבהם אין ברירה , אז חייבים לעבור את כל זה. אבל אם הכל תקין אצלכם , הייתי מחכה עוד קצת ולא ממהרת לפנות לרופא. כנראה שאת לחוצה, וזה מאוד משפיע על הפוריות.
 

קרן משם

New member
שלום לך

אני מגיעה משום מקום לפורום החשוב הזה ונקלעתי להודעתך והזדהתי כל כך. (אני בת 30 ואמא לשלישיה בני שנתיים וחצי) אני חושבת שאחרי שנה שמנסים בהחלט מגיע הזמן לפנות למומחה פריון לקבל חוות דעת וייעוץ מקצועי...רופאי הקופה בד"כ ישר מתחילים בהליכים ולא ממש "מתעקבים" בשאלות שמטרידות אותנו, הם יותר פועלים. למען הסדר הטוב יש כמה דברים שיש לבדוק לפני שבכלל מתחילים לפעול ולהתעסק עם הורמונים. במידה ורופא הפריון יפנה אתכם להתחיל לפעול הייתי סומכת עליו...בכ"ז עברתם את המכסה של הזמן שמחכים שהטבע יעשה את שלו. אל תרגישי שהחמצת משהו ואל תצטערי על הסבלנות שנתת לטבע לעשות את זה בעצמו, ככה צריך להיות למרות שיש מי לפעמים. הכמיה לילד טמונה בכל אחד בשלב זה או אחר. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך ומעל לכל לחבוק ילד במהרה!
 

רות כהן

New member
שלום גם לך... תודה על העיצה..עוד

שאלה:איזה עוד דברים יש לבדוק לפני שמתחילים עם הורמונים ? מתשובתך כי הנך אם לשלישיה
אני מניחה כי יש לך נסיון בנושא.
 
טוב מאוד שאת הולכת למומחה

בתחום הפוריות ומקווה שמהר תצליחו. גם אנחנו עברנו קושי בדרך להתעבר והיום אני בשבוע 13 לאחר 3 טיפולים עם הזרעות... שיהיה לך בהצלחה !
 
למעלה