קצת הסטוריה - מרוץ הגליל הבינלאומי

קצת הסטוריה - מרוץ הגליל הבינלאומי

לפני מספר חודשים התגלגלה לידי, מידי חבר טוב, החוברת של מרוץ הגליל הבינלאומי. לא סובב גליל הזכור לטוב, אלא מרוץ בן חמישה קטעים שנערך בגליל במסגרת כינוס הפועל בשנת 1987, לפני 18 שנה! כן רבותיי, לפני 18 שנה, וגם לפני 22 שנה כאן בישראל התקיים טור בינלאומי בהשתתפות נבחרות של רוכבים חובבנים ברמה הגבוהה ביותר (אז החלוקה היתה שונה, לא היתה קטגוריית 23 - U). הקבוצות שהגיעו למירוץ היו מצרפת, אירלנד, גרמניה, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה ושוייץ. ישראל העמידה שתי נבחרות שאת נבחרת א' הוביל יהודה גרשוני ביחד עם עמוס גרי וזוהר רובין. את נבחרת ב' הוביל הרוכב הערבי הראשון (ולמיטב ידיעתי גם האחרון) בשם עאבד חטיב, אליו הצטרפו מרקו יצחק (שעדיין רוכב בנצרת) ואייל אסנפלד. גרשוני, שהרבה לראות את גבם של הרוכבים האוסטרים, בכינוס של 1983, יצא לאירופה, רכב כמקצוען אצל שון קלי בקבוצת SKILL, אך משום שתוצאותיו כמקצוען אירופאי לא היו משביעות רצון, חזר ארצה, ללא חוזה מקצועני וניצח את הכינוס ב - 87, די בקלות יש לומר, מה שמלמד על ההפרש האדיר בין מקצוען לחובבן (וגם ע"ע לאנס ארמסטרונג במרוץ המקצועני הראשון שלו - סאן סבסטיאן, שבו הגיע אחרון אחרי שהיה כוכב על כחובבן). הקטעים במרוץ הגליל הבינלאומי בשנת 1987 היו ארוכים ומתישים וכללו (כמו שעקיבא רזניק, מאמן הנבחרת דאז אהב) עליות רבות לחיפה, נצרת, כרמיאל וכו'. המרחקים נעו בין 120 ק"מ ל - 195 ק"מ! החוברת מפורטת, עם מפות ותמונות מערי הזינוק וערי הסיום, ממש טור! במיוחד אהבתי בפתיחת החוברת שני דברים: מנחם אריאב היה כבר אז ראש העיר נצרת (העיר המארחת) וגיורא גלזר, מנהל מטה משחקי הפועל באותה שנה פתח את ברכתו למרוץ במשפט: "ענף האופניים מקבל בישראל תאוצה ומתחיל לתפוס את המקום הראוי לו בספורט הישראלי" וזה נכתב לפני 18 שנה. חומר למחשבה.
 
וואלה, הייתי בליווי של הטור הזה...

כנער בן 18, במכונית של הקבוצה הנורבגית, שאבא שלי עזר להם כאיש קשר. אני זוכר ארוע די גדול, עם קטעים לא קלים בגליל העליון ויחס בעייתי משהו של הנהגים (לא כל המסלול היה סגור אם אני זוכר נכון).
 

קטן

New member
../images/Emo45.gifנשמע מרתק../images/Emo127.gif

ואני בטוח שצעירים בענף האופניים ( כמוני) ישמחו לקרוא ולשמוע עוד על ההיסטוריה של הענף
 
קטעים לא קלים בגליל זה בלשון המעטה

הנה הפירוט: מרוץ הגליל הבינלאומי 5-9/5/1987 במסגרת כינוס הפועל: נצרת - קריטריום 60 ק"מ. נצרת עלית - חיפה - 130 ק"מ. נצרת עלית - כרמיאל - 120 ק"מ. נצרת עלית - נהריה - 160 ק"מ. נצרת עלית - גליל - נצרת עלית (קטע מפרך במיוחד לפינאלה) - 195 ק"מ(!) בנוסף, פרסים ודירוג לרוכב הפעיל ביותר (נאמר, יעקב פיל לשם ההמחשה). הטוב ביותר בהרים (נגידו... ויראנק לדוגמה). והרוכב המעשי ביותר (שאין לי מושג איך מעריכים את זה). חוץ מזה, בונוסים של זמן ונקודות בהרים ובמיאוצי ביניים, בקיצור, טור בינלאומי לכל דבר, כמו שרואים ביורוספורט. תחרות בפורמט דומה התקיימה גם בשנת 1983. לא ייאמן. מי יודע? אולי שוב בקרוב אצלנו.
 

ר ו נ ן ג

New member
יש איזשהו תיעוד מצולם?

אפרופו יורוספורט, אולי בארכיונים של ערוץ 1 ?
 
ואני הייתי כבר בצבא אבל עקבתי ברדיו

וזכורה לי עד היום הודעתה של קריינית הרדיו ברשת ב', בחדשות: "יהודה גרשוני מהפועל נצרת עלית עדיין מחזיק בחולצה הצהובה במרוץ הגליל הבינלאומי וכו'..." וגם זכורה לי דיווחון בעיתון על מירוץ הקריטריום בנצרת, שיהודה גרשוני ניצח. אחח... נוסטלגיה.
 

ybello

New member
אז תרבות האופניים הולכת ופוחתת ?

(מהפן התחרותי כמובן)
 
אני לא מתחייב על כך -

נדמה לי כי אותו רוכב אופניים שעונה לשם -עאבד חטיב עבד בקיבוץ דליה בסביבות המרוץ. הוא היה מגיע לעבודה עם אופניים וחוזר הביתה אחרי אימון קריעה במסלול שנקרא "המרובע הקטן" שבין דליה, רמות מנשה,רמת השופט ועין השופט. כמו שכתבתי - אני לא מתחייב על כך אני פשוט זוכר שפעם הוא סיפר לי על כינוס הפועל ותחרות שבגללה הוא לא יהיה בעבודה כמה ימים ולכן אני עושה הקשר. באותה תקופה עוד הייתי במעבר מהכדורגל לריצות ארוכות ורק שנה מאוחר יותר התחלתי לרכוב במסגרת אימונים לטריאתלון. בתחרויות אופניים לא השתתפתי עד 1989 וגם אז היה איזה בחור שראה אותי יוצא לאימון שבת והוא זרק לי שאשתתף בתחרות שהייתה באותו "מרובע קטן". אני מודה לענף האופניים שלא משך אז צלמים. אחרת הייתי מתועד באותה תחרות לבוש בגד ים ועם גופייה על אופניי ברטין.
 

oferlev9

New member
אולי מישהו ירים את הכפפה

ויארגן שוב מירוץ כזה? מה עם איגוד האופניים? הם לא עושים יותר מדי בלשון המעטה.
 

shaybeith

New member
מרתק!

הלואי ומישהו היה מרים את הכפפה ומארגן טור כזה היום בתור רוכב כביש מהגליל העליון אני חושב שהאיזור הוא אידיאלי לתחרות מאתגרת עם נוף מדהים וסגירת הכבישים לא מסובכת באיזור. קדימה, איגוד האופניים, תעשו עם זה משהו.
 
וואו, איזו נוסטלגיה,

את אייל אסנפלד הכרתי מהיסודי, למדנו באותה השכבה, אמא שלו היתה המורה שלי לטבע ויחד רכבנו בקבוצה החיפאית של עקיבה רזניק. את יהודה גרשוני הכרתי מסרטי הוידאו שעקיבה היה מראה לנו כשהיה רוצה להכניס בנו מוטיבציה.
 
למעלה