קצת חששות...

[shelshi]

קצת חששות...

הי, קצת חששות התגנבו לליבי, ורציתי להתייעץ... אחרי שתי לידות ראשונות מעולות וקצרות, ולידה שלישית שהפסיקו צירים בפתיחה חמש ונגמרה עם פיטוצין.. אני בשבוע 38, אחרי ששלשום היה טיפטוף קל מאוד של מי שפיר (לפי דעתי) שהפסיק. וצירים קלים שבאים והולכים כבר יומיים. בגלל הטיפטוף ואחרי כאבים שהחלו בבטן תחתונה( כאבים חדים, לא התכווצויות. שגם הפסיקו בינתיים) הגעתי למיון יולדות שם במוניטור נראו הצירים יפה יפה- 10 צירים ב 50 דקות, אבל לא מאוד חזקים (גובה 45-55). שוחררתי לשמחתי.. פתאום מתגנב החשש לליבי.. אולי לרחם שלי אין כח כמו בעבר, אולי לא יתפתח ויתקע שוב. מבחינה רציונלית אני יודעת שכנראה הגוף רק מתכונן וכשיגיע הזמן הוא ידע מה לעשות, אבל.... קשה לי להתגבר על התחושה בזאת שמתגנבת. ואני יודעת שהיא לא עוזרת בכלל.... אני חושבת אני מחפשת מילה טובה ומכוונת מניסיונכן....

 

[דסי דולה צפונית]

את יכולה לפרט יותר מה קרה בלידה האחרונה?

אולי היא יושבת לך אי שם בפנים ומורידה לך את הביטחון?
מה היה שם - מה קרה בפתיחה 5, מה קרה לפני? האם היו לך את כל התנאים שהיית צריכה כדי להתקדם?

 

[shelshi]

מפרטת.. ותודה

הי. הגעתי עם הרבה חששות.. לא מהלידה עצמה, כי הרגשתי שאני יודעת ללדת, ויודעת להיות קשובה לעצמי בתהליך.. פחדתי מסיבוכים, שחס וחלילה יקרה משהו. היו לי צירים סדירים מספר שעות בשבוע 36 שהפסיקו לחלוטין לאחר מספר שעות. ואז בשבוע 38 החלו שוב (ילדתי 3 פעמים בשבוע 38). הגענו לבי"ח ושם שוב החלו להתרחק הצירים. הייתי עם פתיחה אבל בגלל שנחלשו הצירים נשלחתי להסתובב. היה עומס מטורף והסתובבתי כמה שעות. כשנכנסתי לחדר לידה הייתי עם פתיחה 5, מותשת לחלוטין. והצירים הפסיקו לגמרי. אחרי 4 שעות של ציפיה שיקרה משהו, התחילו ללחוץ לכיוון פיטוצין. אחרי שעתיים התחלתי לקבל פיטוצין, היו צירים חזקים שאחרי כשעה גרמו לדימום כבד, פתיחה ידנית של הרופא את צוואר הרחם ולידה כמה דקות אח"כ.אני מרגישה שהיום אני במקום אחר, לא סוחבת את אותם חששות שליוו אותי אז ובאופו כללי עד עכשיו גם הרגשתי בטוחה יותר בעצמי. אבל עכשיו אחרי אפיזודות חוזרות ונשנות של צירים חלשלושים... הלחיץ אותי. 2 הלידות הראשונות התחילו עם צירים מסודרים, יפים וחזקים, בראשונה אחרי שעתיים של צירים כבר הייתי עם פתיחה 6, ובשניה עם פתיחה 5. ילדתי תוך 4-5 שעות כל פעם...

 

[אמאשלשלושה]

נשמע שהגוף שלך לגמרי יודע מה לעשות...

באינטואציה שלי הלידה השלישית ההיא אם רק היו עוזבים אותך לנפשך (נגיד מעלים אותך למחלקה לנוח) היית הולכת לישון וקמה עם צירים ויולדת
הגוף היה מותש. ועניין הצירים שהולכים ובאים ואינם ה"דבר האמיתי" מאד שכיח. בעיקר בלידות חוזרות.(שלישית, רביעית וכ"וI)
תסמכי על הגוף שלך, הוא מתכונן, הצירים האלה עושים עבודה, האמיני בגוף שלך, הוא יביא אותך ללידה הזאת בקצב הנכון לו ולתינוק. קצב שלא תמיד
מתאים לפרוטוקולים של חדרי הלידה.

 

[shelshi]

חידשת לי

לא הייתי מעלה על דעתי שזה הגיוני ומתקבל על הדעת דווקא בלידות חוזרות.. חיזקת והרגעת אותי... תודה!

 

[דסי דולה צפונית]

מחזקת את מה שרוית כתבה ומוסיפה

שימי לב הפעם לא להגיע מותשת - כמה שאפשר להוריד הילוך עכשיו, לנוח יותר, להוריד סטרס כמה שמתאפשר. וכשמתחילה הלידה - לנוח בין הצירים, נשימות עמוקות שמחמצנות אותך ואת התינוק ונותנות לכם כח. יש קשר מאד הדוק בין צירים שנעלמים לתשישות, אז עשי הכל כדי שזה לא יחזור הפעם.
תשישות גם יכולה להיות קשורה לאוכל - גם בלידה צריך להמשיך לאכול, בעיקר אם לידה מתארכת, כל שעתיים משהו קטן לפה. עדיף לא משהו מתוק, אפשר פירות יבשים, אגוזים, תפוח, כמה ביסים מסנדוויץ', ולשתות כל הזמן.

 

[shelshi]

כשאני בוחנת את מה שהיה...

אני חושבת שאת.. צודקת

. באמת התשתי את עצמי עד כלות.. אני אכין לי צידה לדרך, ואבקש מהאיש שלי שיזכיר לי גם לאכול ולשתות, וגם לא להתיש את עצמי. אני חייבת לומר כשבסיבוב הזה קראתי שוב את לידה פעילה באמת הפתיעה אותי ההבנה שבין הצירים צריך לנוח. לא זכרתי את זה מהפעמים הקודמות.. תודה!

 

[דסי דולה צפונית]

דרך צלחה!! אוי לך אם את לא מעדכנת!

 

[shelshi]

תודה!

אני אשמח לעדכן...

 

[shelshi]

ושוב שואלת...

אחרי שיחסית נרגעתי... אתמול בערב כמה שעות של כאבי מחזור, בלי הרגשה של התקשויות או התכווצויות, ואז החלו צירים... הייתי מאוד עייפה.. אמרתי לעצמי שנלך לישון.. וכשיתחזק- זה כבר יעיר אותי.. אז זהו שהכל הפסיק שוב.... מרגישה מבולבלת... יכול להיות שאין לרחם כח להתכווץ כמו שצריך?? או שפשוט הגוף מתכונן ולא הגיע הזמן?

 

[דסי דולה צפונית]

אפיזודות שכאלה

חודש תשיעי יכול להביא איתו כל מיני שיגועים ואפיזודות שכאלה..
מבטיחה לך שיבוא היום שזה יתחיל וימשיך ויגמר בתינוקי שמנמן..
בינתיים יש מצב שהצירים האלה כבר עושים קצת עבודה על צוואר הרחם.

 

[1303nT]

נק' קטנה למחשבה

את די מתארת את הלידה הראשונה שלי, שהייתה טבעית ומדהימה בתה"ש. חוויית הלידה השנייה הייתה שונה לחלוטין וכיום "סובלת" מאותו חשש לקראת הלידה השלישית (שבוע 35).
כל לידה היא בפני עצמה אני זוכרת שבאתי באופוריה ללידה השניה ובשל מהירות התקדמות הלידה לאחר ירידת המים הייתה לי חוויה שונה לחלוטין. משתי חוויות ככ שונות אני למדה שכל לידה היא בפני עצמה, חשוב להתכונן, להכין את הגוף אבל גם את הראש...לא להיות מקובעת לזרום עם החוויה השונה. בהצלחה ( לשתינו....)

 

[shelshi]

אני יודעת שאת צודקת..

אני יודעת בראש שהחוויה יכולה להיות שונה, ואני עובדת על עצמי כדי לקבל את המתרחש, ולזרום, לדעת שמהלך שונה זה לא עניין של טוב ורע.... ועדיין, מקווה לחוות לידה טובה... ( לפי ה"תסריט" או שלא לפי ה"תסריט")

 

[shelshi]

ו.. תודה והצלחה רבה בהחלט!