קצת לויודעת איך להתחיל..

[snooPPiT]

קצת לויודעת איך להתחיל..

בת 18 בגדול, מאובחנת OCD.. וזה די אוכל את החיים שלי לאחרונה [חודשים אחרונים] יוצא לי לחשוב הרבה..על דברים רעים על מוות [שלי בעיקר] וכל הנלווה לו. לדוגמא, אם אני משכנעת את עצמי שאני עומדת להתחרש, אני אתחיל לחוות כאבים בלתי פוסקים באוזניים. אין לי למי לפנות, וגם כשניסיתי לדבר עם כמה אנשים הם רק סיננו: "אני פה בשבילך" ו"יהיה בסדר". ועם כל הכבוד והרצון הטוב, זה כל כך לא עובד.. אין רגע נתון בו אני לא שרויה בפחד מתמיד, באובססיה לגבי כאבים. כל פחד מוחלף באחר, כל כאב משנה צורה בהתאם לפחדים. הזמן היחיד בו אני באמת מרגישה שלווה זה בשינה, וזה מקום המפלט היחיד שיש לי עלי אדמות.. ואני לא יודעת איך להתמודד יותר, כי הכל נהיה כל כך..אינטנסיבי וחודרני.. אני אפילו לא יודעת איך לסיים

שבוע טוב

 

[בוזיקית]

../images/Emo91.gifהאם את מטופלת?

סנופית יקרה, הנה בדיוק כתבתי על התקף החרדה האחרון שעקבותיו עדיין מתעתעות בי: הידיים על המקלדת עדיין רועדות, ואני מוחקת ושוב כותבת ושוב מוחקת, והלב דופקקקקקק... אנא ספרי לנו אם את מטופלת ע"י פסיכיאטר? אם לא, כדאי לך לפנות. ועוד המלצות להמשך דרכך: קחי קורס לחשיבה חיובית - שם ילמדו אותך איך להפוך את האובססיות המחשבתיות לחיוביות, כמו למשל הדוגמא שכתבת על האוזניים - ילמדו אותך כיצד לחשוב שקורים לך דברים טובים ולדמיין אותם. אני רואה שדווקא השיטה של דמיון מודרך יכולה להתאים לך. נסי לפנות למרכז ליוגה. גם תירגול של יוגה והרפיה עשויים לעזור. אל תרפי ידייך. היי חזקה. בוזיקית, שמנסה להרגע מהתקף חרדה...

 

[snooPPiT]

אמממ...יש בעיה

אני לא מטופלת ונורא מסוייגת מעצם רעיון הטיפול.. הייתי מטופלת בעבר אצל שתי פסיכולוגיות [לא בו זמנית] וזה רק...אמממ עשה לי יותר רע. וכל עניין הטיפול רק אומר שאני צריכה לפנות להורים שלי, [בשביל כסף וכדומה] ומעורבות שלהם בעניין, מניסיון, הורסת לי את הטיפול ומכניסה אותי לעוד יותר חרדות. הם נורא מתערבים, שואלים שאלות ומנסים למצוא אצלי שיפורים. ואני לא יודעת האם יש דרך לעקוף את זה. אותם. תודה על התגובה המהירה =) ומקווה שאת מרגישה יותר טוב

 

[בוזיקית]

הי. גם לי היה ניסיון לא מוצלח עם

כמה וכמה פסיכולוגיות. זה נורא תלוי בשיטה שלהם ובכימיה שלך איתם. מה שאני שואלת זה אם פנית לפסיכיאטר? לא פסיכולוג. פסיכיאטר הוא רופא, ורשאי לרשום גם תרופות נוגדות חרדה, דיכאון וכיו"ב. זה לא עולה כסף, זה דרך קופת חולים, ואם את בת 18 ההורים שלך לא חייבים לדעת, אם כי אני דוגלת בשיתוף ההורים, כי אני לא אוהבת להסתיר, אך זה שיקול שלך. ההורים שלך, אני מקווה, דואגים לשלומך ורוצים רק לעזור, ואת תראי את זה עוד כמה שנים. לי לקח המון זמן להשלים עם עוולות שההורים שלי עשו לי, ורק במרחק של זמן אני מבינה דברים שמה לעשות, רק עם הגיל אפשר אולי להבין. וגם העניין שההורים שלי מתו. זה אחרת, זה שונה. אבל לעניינך - נסי פסיכיאטר. לדעתי את זקוקה לכך. ומה בדבר השיטות האלטרנטיביות שציינתי? יוגה, מדיטציה? הרפיה? חוג לחשיבה חיובית? זה לא דברים יקרים במיוחד. נסי לקרוא קצת על זה, לשמוע דיסקים מרגיעים, קלטות... אני כאן אם יש לך שאלה. הצליחי בדרכך וספרי על מסעך...

בוזיקית

 

[snooPPiT]

מודה לך מאד ../images/Emo20.gif

יש האומרים כי התרופות שנותן הפסיכיאטר הן..בעלות תופעות לוואי מסוימות. או שאני טועה [?]. אפשר לסמוך עליהן ? השיטות האלטרנטיביות מצד שני נראות די מבטיחות. אני אשן על זה, אחשוב קצת, ואחזור מחר. ושוב, תודה

 

[בוזיקית]

גם אני פחדתי מתרופות פסיכיאטריות...

וגם אני דחיתי במשך שנים את הטיפול בהן וחבל... סמכי על איש המקצוע. דברי קודם עך רופא/ת המשפחה שלך, אם את סומכת עליו/ה. בטח יבקשו ממך לעשות בדיקות דם כדי לראות מה מתאים לך. אני פניתי לפסיכיאטר כשחשתי שכלו כל הקיצין עבורי, ולא יכולתי עוד לשאת את הדיכאון והחרדות שגרמה לי ההתמודדות עם המחלה שלי, בד בבד עם העובדה שאמי חלתה בסרטן והטיפול בה נפל עליי כרעם ביום בהיר. הייתי לבד. יש לי 2 אחים גדולים ממני בכמעט 20 שנה, ולכל אחד מהם הצרות שלו. אני גרתי איתה, לכן הכל קרה בנוכחותי, והרגשתי שזהו, לא יכולה יותר להתמודד. אני רק בן אדם, רגישה מאוד, והזוועות שנחשפתי אליהן כבר בגיל צעיר מאוד (כשהייתי בת 6 אבי חלה בסרטן, ונפטר כשהייתי בת 16) אילצו אותי להחזיק איכשהוא את הראש מעל למים. לא ידעתי מה עושים, ולא היתה לי נפש חיה בעולם הזה. אז פניתי לעזרה. נתנו לי תרופה שלא עזרה. הפסקתי. ניסיתי עוד אחת. גם היא לא עזרה. עד שקיבלתי משהו מתאים (הבעייה רק שאין אותו בסל התרופות ואני נאלצת לקנות פרטי). אל תוותרי, חמודה, אל תתייאשי. יש אנשים שפוגעים בול כבר בניסיון הראשון! והעניין האלטרנטיבי - נסי! יש כל כך הרבה שיטות! אני יכולה לספר לך רק על מה שניסיתי בעצמי, ולי זה עזר: יוגה. חשיבה חיובית (קורס), הרפיה, דמיון מודרך. אם את מעוניינת, אני יכולה לתת לך שם של מרכז שעוסק בזה, ושם תוכלי גם להכיר חברים חדשים. אני כאן אם יש שאלות. חיזקי ואימצי, אל תפסיקי לצעוד בדרך להחלמה. אני רואה שאת בדרך הנכונה. הרבה אהבה, בוזיקית

 

[גילה זילברמן]

ברוכה הבאה לפורום

את יכולה לנסות טיפול אצל פסכאטר ולפנות דרך קופ"ח או מרפאה של משרד הבריאות, כדי שלא תצטרכי לבקש מימון מההורים. אפשרות אחרת, היא לנסות לפנות למטפל פסיכולוג התנהגותי- קוגניטיבי שיכול לעזור ספציפית לבעית ה OCD. רשימת המטפלים העוסקים בכך מצוי בקישורים של הפורום, הקישור לאיט"ה, ארגון ישראלי לטיפול התנהגותי. רצ"ב הקישור. בהצלחה!

 

[snooPPiT]

מודה לך מאד ../images/Emo41.gif

אני מקווה להתגבר על הפחד ולעשות את הטלפונים האלה. וביומיים הקצרים שטיילתי פה, אני יכולה לומר שיש לכם פורום מקסים ותומך. המשיכו כך.

יום טוב.