קצת מבאס ...

[noamavnon]

קצת מבאס ...

עד לפני חצי שנה עבדתי בחברת מיקרוסופט הנחמדה עד ש ...סגרו את החטיבה . האמת ...שדי התבאסתי אבל לא היססתי ולקחתי את עצמי לדרום אמריקה לחצי שנה . חזרתי לארץ במטרה לסיים את התואר השני ונשאר לי איזה שני קורסים לסיים אותם . בנתיים אחרי ניסיון ועבודה ושני תארים ראשונים אחד מהטכניון ואחד במחשבים מבר אילן ,אני מתחיל להבין שאין בארץ כלום כלום כלום יותר נכון כלום זה מילה עגומה . המחשבות שלי מתחילות לחשוב על נדידה לכיוון קנדה או מקום אחר שאני אוכל לבטא את השאיפות שלי ולהתקדם בחיים . זה די מצער שאני צריך להתחיל לחשוב על עבודה סטודנטיאלית ...מה לחזור להיות מלצר ? פאק ...אבל מסתבר שהמציאות קשה ואין מה לעשות . אז בנתיים עד יעבור זעם אני ..הולך לשטוף כלים או לחלק עיתונים . שלכם המובטל בטיטו שלא בדיוק הולך לשרוף צמיגים .

 

[ילדה בלבן]

../images/Emo24.gif

אולי קצת יותר קשה למצוא עבודה, אבל אפשר אם רוצים... תמשיך לחפש בזמן שטיפת הכלים

 

[אמירדרור]

לאן בדיוק ?

אתה יכול להסביר, להרחיב, לשתף לגבי השאיפות שלך, האם זה יעדים מקצועיים ? כסף ? סביבה אנושית ? מעורבות ניהולית ? מעניין אותי, אמיר דרור. פורום להדליק אור בעבודה

 

[noamavnon]

יש הרבה ...

צ'מע ... בתור אחד שגם לקח קורסים בהתנהגות אירגונית במנהל עסקים אז אני מבין מה היא סביבה אירגונית בונה ובטח שהייתי שמח שתהיה כזאת בחברה העתידית אבל היום חזרנו להיות עבדי השיטה הטיילוריסטית ..כן כן ...עבודה קשה ותמורה מעטה . כן את מאסלו אפשר להניח בצד ,כעת ההגשמה העצמית היא פרט מותרת יקר מציאות ולא יחזור עוד ,עכשו המאבק הוא לסיפוק הצרכים הבסיסיים . כסף ...אף פעם לא רדפתי אחרי הכסף ,נכון שזה היה נחמד שיכולתי לאכול בתלושים בעבודה אבל גם אז לא לקחתי רכב והגעתי עם האופניים לעבודה מראשון לאור יהודה 10 ק"מ בשביל לשפר את הבריאות . מה עוד היה שם ? מעורבות ניהולית ..בוודאי שזה אחד מהיעדים ,תמיד שאפתי למעלה וידעתי שלימודים אקדמיים הם המפתח ,אחר כך אני או כול אחד אחר צריך להשתמש במפתח הזה נבונה . אז הינה היום הדפיס לי חבר טופס I -130 שזה טופס לאיחוד משפחות ,אחותי אזרחית ארה"ב אז אני מחר שולח לה את זה והיא מתחילה את תהליך בקשת ההגירה . עצוב ,האמת ממש עצוב ,ביום שבו שומעים על המגזר הציבורי מרויח עשרות אלפי שקלים ויש מוכשרים לא פחות שלא בדיוק נעים בכיוון התעסוקתי . יום טוב .

 

[אמירדרור]

ממשיך לשאול

חסרה לי התייחסות למטרות המקצועיות, אני לא ממש שומע אותך מנסח דברים ברור. עזוב הכללות וכותרות. יש לך מנוסח איזה שהוא טריפ מקצועי ? דבר שני, בתוך הדברים שלך היתה קפיצה רגשית. אתה אומר שהתחלת בתהליכי הגירה ופתאום קפץ לך "עצוב" ומשם הסברת שבמגזר הציבורי . . . .וכו' ומתוך הקפיצה הזאת לא יכולתי להבין ברור האם תהליך ההגירה הוא שמכניס בך עצבות או שפני המדינה גורמים לך יאוש ורצון לעזוב. ובכלל מה העצב האישי שלך שם ? לגבי החלק הראשון של דבריך, על סביבה ארגונית שיש בה כבוד אנושי, ויחס הוגן - זה הנושא שאני חרטתי לעצמי, אחרי 12 שנה של עבודת יעוץ ארגוני הבנתי שמה שבאמת חשוב לי זאת העבודה עם האדם, עם הפרט, עם שאלות המימוש האישי שלו. בתוך הארגון אין בטחון רגשי שמאפשר לפתוח דברים ולכן הסבתי את עבודתי לתהליכים מחוץ לארגונים. יחד עם זאת אני יכול לדווח, ממש נתונים ברורים על אנשים שעושים תהליכים עם עצמם וחוזרים לעבודה אחרים, יודעים טוב יותר מה נכון להם, שמים גבולות ברורים יותר לגבי מקומם והצרכים שלהם, אנשים סביבם מרגישים שהם מתחזקים וזה מוקרן סביב. כך, הם "מנצלים" את מצבי העבודה הקשים כמו מעבדה ללימוד עצמם ולהתפתחות האישית שלהם. אני מקווה שתפיק במהלך הדרך את הלמידה האישית שרק אתה יודע מהיא. יום טוב, אמיר

 

[noamavnon]

היי אמיר

כן העצבות נובעת מעצם ההגירה ,בוודאי היום אני ואח שלי שלחנו את הטפסים . תשאל מדוע זה עצוב כי פה אני מרגיש את השייכות ופה אני מרגיש ישראלי אבל מדי פעם אני מהרהר ואומר העולם הוא מקום גלובלי ולכן אין סיבה להתעצב אבל שוב זה מעין שיכנוע עצמי . פריק מקצועי ? אממ...אני צריך להרהר ואז להגיד לך . חוץ מזה זה מקומם מה שהולך בשכר שמתנהל במשק וחוסר האיזון . נעם

 

[אמירדרור]

עצוב

העצבות שאתה מדבר עליה עוברת, וזה מעניין,נתתי לה לחלחל טיפה ופתאום היא הפכה לכעס. יכולתי לזהות איך, לפחות בחוויה שלי, פתאום הרגשה אחת הופכת להרגשה שנייה שמתוכה נוצרת כבר פעולה. אבל - המקום העצוב לא ממש, לא באמת מתנחם מזה שיש לו עם מי לכעוס. אם אתה אוהב לטייל, והארץ הזאת עושה לך את זה בטיולים, אז . . . לא סתם העלת את הדברים שלך לאוויר, הדיבור הפנימי ששיתפת את כולם הוא חשוב ומשמעותי, אם בראש שלך להמשיך אותו מעבר לשיחת אינטרנט אתה מוזמן. אמיר דרור

 

[noamavnon]

כן..אפרופו ערן ..

אפרופו ערן הוא חבר שלי שטייל איתי אתמול בדרום הוא מובטל גם והוא מהנדס עם ניסיון ,טוב הסיפור שלו יכול להרשם גם באיזה עמוד או שניים . אז הוא הוסיף את ההודעה רק כדי להקניט ,אבל הוא יודע שהמצב עגום .

 

[ערן רשף]

תתחיל לחפש עבודה

נועם ! תפסיק לטייל בארץ מהחרמון ועד הבשור(...) ותתחיל לשלוח קורות חיים. אתה מזכיר לי את הפרסי שכל החיים מת לזכות בלוטו בסוף ההוא מלמעלה אומר לו - לפחות תמלא טור. אז בהצלחה !

 

[אמירדרור]

השראה

אולי באה לו השראה כשהוא פוסע על גשר הבשור ? אולי הוא בודק שורשים על פסגת החרמון ? ואתה איך אתה עוד עוזר לו ? לשלוח קורות חיים סתם . . . לא בטוח שזאת האסטרטגייה הכי חכמה עדיף חברים, יוזמות, ידיעות מעניינות בעיתון, זיהוי חברות שעוסקות בנושאים מעניינים או שהסביבה שם ידידותית למשתמש. יום טוב, אמיר דרור

 

[noamavnon]

ראשית אני שולח קורות חיים די בהתמדה

האמן לי חביבי אני שולח קורות חיים ואין תשובה חוץ מזה אולי אני אשלח לך את הקורות חיים ואולי תחווה את דעתך ? נעם

 

[ערן רשף]

אחי זה היה בצחוק !

רק לשם העלאת בת- צחוק על פניך...

 

[roy_mas]

גבררררררררררררררררררררררר

לא נורא המצב חרבנה גם אצלי תחזיק מעמד (בינתיים תעבוד על הפרוייקט של ארגון המורים בנתניה)