קצת מהכל - שיפור קטן באיכות החיים זקוקה לעזרה
מתיישבת לכתוב אחרי ערב עצבני במקצת, אולי פה אוכל לקבל עיצה לעשות את השינוי אני עובדת במקום עבודה שבדר"כ טוב לי בו, אבל לאחרונה התרבו חיכוכים ביני לבין האחראית עלי. החיכוכים הם על רקע של בקשות מוגזמות (בעיניי) למלא מקום לאחרים . כשאני מגלה התנגדות, היא שואלת למה? (נראה לי שזה לא עיניינה מה אני בוחרת לעשות עם הזמן שלי!) אני מרגישה שהיא מנסה לפלוש לי לזמן ולסדר אותו כראות עיניה, ולא פועלת בגישה שהזמן שלי הוא שלי, וזכותי להחליט מה אני עושה בו. בכל פעם אני נכנעת. משתפת אותה בסיבות. המטרה שלי בכך היא להפסיק את הלחץ אך זה רק מגביר את הלחץ. לא מזמן היא ביקשה ממני לבטל תור לרופא שיניים באותו יום ... לפעמים היא תגיד לי משפט (כמו היום) "אני לא דורשת אני מבקשת ממך, אין לי אופציה אחרת (תמיד יש אופציות אחרות, בסוף נמצא פיתרון שלא כלל אותי, אבל אני מרגישה שהיא פונה אלי מיד כשמתעוררת בעיה, ומציגה בפני את המשפט הזה "אין לי אופציה אחרת". אני מוצאת את עצמי כועסת על עצמי שאני נכנעת פעמים רבות, כועסת עליה שהיא מתייחסת אלי בצורה כזאת. היא כולה מתק שפתיים כשהיא צריכה ממני משהו, וכשלא זקוקה למשהו לא הכי ידידותית. (קרה, עיניינית, קורקטית). כמעט כל שבוע יש לה מקרי חירום, שהיא נתקעה בלי מישהו/ מישהי. אני מרגישה שאין תיכנון מוקדם. (לא שהייתי יכולה לעשות זאת טוב יותר, אבל אני לא האחראית). במקביל יש לי עבודה סמנריונית שאני חייבת לסיים לתואר, ואני מוצאת שתמיד כשאני מתכננת לפנות זמן לזה, היא פולשת לחיי וזקוקה לי נואשות באופן חד פעמי/זמני/ רק היום, כי זה ממש מקרה חירום ואין לה כאמור אופציה אחרת, עד שאני מגיעה למצב שאני עייפה עצבנית מוטרדת וכמובן לא מגיעה לטפל בנושא של העבודה הנ"ל. היו פעמים שהגעתי SOS לעבודה כי היא "ממש היתה חייבת" (לדוג' באתי כמה שעות לפני שהמשמרת שלי מתחילה) ובסוף לא עשיתי כלום, כי הסתבר שבעצם היא יכלה להסתדר , אבל אני כבר הייתי שם, אז נשארתי, כי לא כדאי לי ליסוע ולחזור. תגובתה היתה "אבל במילא משלמים לך על זה - את מקבלת על זה כסף" .העניין הכספי ממש בדיחה, אבל חוץ מזה אני לא מאמינה שזמן שווה כסף. חוסר הזמן שלי, וחוסר האפשרות שלי לקבוע את הזמן שלי בצורה רציפה פוגעת לי באיכות החיים. בכל פעם שאני מנסה להתנגד לעוד משמרת שהוטלה עלי , היא אומרת "נו, אל תהיי מגעילה" (אני מגעילה??? רק כי אני רוצה לקבוע לעצמי את הזמן??) מה אני יכולה לעשות בשביל לשנות את זה? מה יש לסוד להציע? (רציתי גם לכתוב על איזה עניין עם אחותי, אבל זה מספיק ארוך גם ככה).
מתיישבת לכתוב אחרי ערב עצבני במקצת, אולי פה אוכל לקבל עיצה לעשות את השינוי אני עובדת במקום עבודה שבדר"כ טוב לי בו, אבל לאחרונה התרבו חיכוכים ביני לבין האחראית עלי. החיכוכים הם על רקע של בקשות מוגזמות (בעיניי) למלא מקום לאחרים . כשאני מגלה התנגדות, היא שואלת למה? (נראה לי שזה לא עיניינה מה אני בוחרת לעשות עם הזמן שלי!) אני מרגישה שהיא מנסה לפלוש לי לזמן ולסדר אותו כראות עיניה, ולא פועלת בגישה שהזמן שלי הוא שלי, וזכותי להחליט מה אני עושה בו. בכל פעם אני נכנעת. משתפת אותה בסיבות. המטרה שלי בכך היא להפסיק את הלחץ אך זה רק מגביר את הלחץ. לא מזמן היא ביקשה ממני לבטל תור לרופא שיניים באותו יום ... לפעמים היא תגיד לי משפט (כמו היום) "אני לא דורשת אני מבקשת ממך, אין לי אופציה אחרת (תמיד יש אופציות אחרות, בסוף נמצא פיתרון שלא כלל אותי, אבל אני מרגישה שהיא פונה אלי מיד כשמתעוררת בעיה, ומציגה בפני את המשפט הזה "אין לי אופציה אחרת". אני מוצאת את עצמי כועסת על עצמי שאני נכנעת פעמים רבות, כועסת עליה שהיא מתייחסת אלי בצורה כזאת. היא כולה מתק שפתיים כשהיא צריכה ממני משהו, וכשלא זקוקה למשהו לא הכי ידידותית. (קרה, עיניינית, קורקטית). כמעט כל שבוע יש לה מקרי חירום, שהיא נתקעה בלי מישהו/ מישהי. אני מרגישה שאין תיכנון מוקדם. (לא שהייתי יכולה לעשות זאת טוב יותר, אבל אני לא האחראית). במקביל יש לי עבודה סמנריונית שאני חייבת לסיים לתואר, ואני מוצאת שתמיד כשאני מתכננת לפנות זמן לזה, היא פולשת לחיי וזקוקה לי נואשות באופן חד פעמי/זמני/ רק היום, כי זה ממש מקרה חירום ואין לה כאמור אופציה אחרת, עד שאני מגיעה למצב שאני עייפה עצבנית מוטרדת וכמובן לא מגיעה לטפל בנושא של העבודה הנ"ל. היו פעמים שהגעתי SOS לעבודה כי היא "ממש היתה חייבת" (לדוג' באתי כמה שעות לפני שהמשמרת שלי מתחילה) ובסוף לא עשיתי כלום, כי הסתבר שבעצם היא יכלה להסתדר , אבל אני כבר הייתי שם, אז נשארתי, כי לא כדאי לי ליסוע ולחזור. תגובתה היתה "אבל במילא משלמים לך על זה - את מקבלת על זה כסף" .העניין הכספי ממש בדיחה, אבל חוץ מזה אני לא מאמינה שזמן שווה כסף. חוסר הזמן שלי, וחוסר האפשרות שלי לקבוע את הזמן שלי בצורה רציפה פוגעת לי באיכות החיים. בכל פעם שאני מנסה להתנגד לעוד משמרת שהוטלה עלי , היא אומרת "נו, אל תהיי מגעילה" (אני מגעילה??? רק כי אני רוצה לקבוע לעצמי את הזמן??) מה אני יכולה לעשות בשביל לשנות את זה? מה יש לסוד להציע? (רציתי גם לכתוב על איזה עניין עם אחותי, אבל זה מספיק ארוך גם ככה).