קצת מחשבות

[מרים 882]

קצת מחשבות

לאחרונה הפייס מוצף בבנות שעברו שרוול
רזו נפלא ו...גילו את האור
ואני חושבת הלווווו?קצת צניעות
תעברו שנתיים שלוש תלמדו להתנהל ,תשמרו על הירידה
ואח'כ תוכלו אולי להפציץ את הפייס בסטטוסים שקוראים
לכולן להתנתח.
איך בנות לוקחות כזו אחריות על עצמן בלי שום ידע מבוסס
אלא רק על סמך נסיון של כמה חודשים.
מעניין אותי מה דעתכן/ם.

 

[ליבי3617]

מסכימה בהחלט

ולא בגלל העובדה שאני הותיקה מכולם... מפרגנת לגמרי.
אני רואה המלצות לניתוח (אישית לעולם לא אמליץ למישהי להתנתח. ואם יקרה משהו?), קבוצות תמיכה שנפתחות על ידי משורוולים חדשים - מי מבטיח שאחרי שנתיים עוד תישארו באותו מקום. איזה תהליך עברתם בכלל?
ועל הפורום ההוא אני בכלל לא מדברת...

אגב, סיפור קטן.
לפני שנתיים וקצת, בפסח, הייתה במלון מנותחת שרוול שהותק שלה היה אז שנה וחודשיים.
היא הציגה את עצמה מאמנת אישית לנשים וכרגע לתחום השרוול.
שאלתי אותה מה היא הייתה אומרת למנותח שעלה במשקל.
היא פתחה עליי זוג עיניים: "מה? אפשר לעלות במשקל?"
אמרתי לה: "וודאי. ויש לא מעט. גם אני עליתי וירדתי".

כמה חודשים אחר כך היא ביקשה ממני עזרה על 5 ק"ג של עליה.

 

[מרים 882]

גם אני לא ממליצה לאף אחד.

מספרת על החוויה שלי וזהו.
פשוט הזוי מה שהולך בפייס.

 

[יעל2110]

אני לא אכפה את דעתי על אף אחד

וגם אם ישאלו את דעתי אגיד להן את כל הבעיות שהשרוול גרם גרם במקביל להצלחות.
אבל כן, אם ישאלו אותי אם אני מרוצה אני אגיד שמאוד ושעל אף הצרות אני לא מתחרטת לרגע.

 

[shalhevet3]

אשמח לדעת איזה בעיות השרוול יכול לגרום...

 

[יעל2110]

יכולה לשתף רק את הבעיות שלי

כי זה מה שאני יודעת =)
הדבר הכי חמור שקרה לי, שהבנתי שדי שכיח - אבנים בכיס מרה. בכללללל לא נעים ומאוד כואב ומצריך ניתוח נוסף. אבל אני יכולה להעיד מנסיון אישי שלחיות בלי כיס מרה לא שונה בכלל מלחיות עם חחח.
סבלתי במשך תקופה מסויימת מכאבי גב, עד היום כואב לי לפעמים עצם הזנב (כנראה כי יש לי פחות ריפוד בתחת)
קשה להסתגל מהר לגוף שמרזה מהר, בצורת מחשבה. הראש נשאר "שמן" וצריך לעבוד על זה בצורה פסיכולוגית, בנוסף להורדה במשקל
ואם יש לך משקל רב להוריד, כמו שאני הורדתי, יכול להווצר מצב של עודף עור שלפעמים מצריך ניתוח נוסף שהבנתי שהוא קשה יותר מהניתוח הזה (שלא לדבר על זה שלא ממש מושך)

זה כל מה שעולה לי לראש כרגע, אם אחשוב על עוד משהו אני אכתוב =)

 

[shalhevet3]

יש משקל רב... איך עובדים פיסוכולית עם המוח?

 

[יעל2110]

קודם כל אין ברירה בהתחלה

גם אם תרצי להכניס את כל העולם לפה, תוכלי להכניס רק.. מאית מזה
לאט לאט מתחילים להבין מה כדאי ומה לא כדאי
אני עובדת עם דיאטנית וגם עם פסיכולוגית - כי החלטתי שאם אני עושה את זה אני עושה את זה עד הסוף
בהתחלה היו לי עצירויות כי לא מכניסים יותר מדי - אז הבנתי את החשיבות של המים
הבדיקות דם שלי לא יצאו משהו עם הברזל - אז הבנתי מה כדאי להכניס לארוחות
מתחילים ללמוד ולא כמו תוכי אלא ממש להבין למה חשוב לאכול הרבה חלבונים ומעל פחמימות, למה ירקות זה מעולה ולמה דברים מתוקים זה מיותר לחלוטין אבל לפעמים מותר לך כדי לרצות את עצמך ולהרגיש בסדר כי אם מונעים הכל מעצמך מתישהו תתפוצצי ותהרסי ותרגישי עם עצמך רע

חוץ מההרזיה שאין ברירה שתיהיה, אני סיגלתי לעצמי צורת חשיבה שאני חושבת שהרבה יותר בריאה ממה שהיה לי בהתחלה

אני מודה, והודתי פה גם, שמתישהו הלכתי רחוק מדי ונלחצתי כשהייתי אוכלת משהו מיותר והייתי מקיאה את זה. בגלל זה שליטה נפשית היא מאוד חשובה לדעתי כי מבחינתי אני יכולה ללכת לצד הבולימי או לאכול שוב בצורה לא בריאה כמו אז.

 

[shalhevet3]

הבנתי... תודה...

 

[יעל הצפונית 1]

חנה. את צודקת

ולא רק בנושא זה. בדיוק היום הגבתי למישהי בפייס.
כתבה שם מנותחת מעל שנה שירדה כמדומני 50 ק"ג(!). סיפרה שהיתה בח"ל, נהנת, השתדלה לאכול נכון במסגרת המגבלות של טיול באיטליה.
"בעוונותיה" נהנת גם מקצת פיצה.("אוי ואבוי..."). הלכה הרבה ברגל מן הסתם, ולשמחתה שמרה על המשקל, בשובה מן הטיול.
. הכל טוב ויפה ולדעתי כל הכבוד לה.
הייתן צריכות לקרוא את הדיון שהתפתח בעיקבות הפוסט הארוך והאופטימי של אותה בחורה. היו דעות לכאן ולכאן, אך במיוחד הרגיזה אותי מישהי שהיא כמדומני 8 ח' אחרי הניתוח. עדיין בירח הדבש שלה.. היא תקפה והוכיחה מעל גבי הפייס, איך בכלל הבחורה הרשת לעצמה בטיול לאכול פיצה או בורקס קטן. "לשם מה עשית ניתוח"...וכו' וכו'
מקוממות אותי השתלחויות שכאלה. במיוחד ממנותחת שהיא עדיין לטעמי בתחילת דרכה. נראה אותה בעוד שנתיים....היא חושבת שתוכל להחמיר עם עצמה כל החיים ולא לאכול "מהמזון האסור".

 

[יעל הצפונית 1]

תגובתי היא למרים 882

סליחה על הטעות. לא יודעת למה כתבתי חנה....

 

[זקוקה לניתוח1]

כמה שאת צודקת...

לא מאמינה באסור. מאמינה בשפיות, במינון, בתכנון...אוכלת גם אוכלת, פיצה, בורקס, שוקולד ועוד מזונות אסורים ואני משוכנעת שרק בגלל זה אני מצליחה לשמור על ההשגים. אני שומרת על משקלי בקנאות רבה. אני מאזנת, בעיקר אוכל בריא, אבל כשיוצא פיצה וכו', לא נמנעת, רק מאזנת. לא מתנפלת, אוכלת באופן שקול.

אגב, את מזהה אותי? (נפגשנו)

 

[יעל הצפונית 1]

לצערי לא מזהה

מתי נפגשנו? באחד המפגשים אולי? רמז?

 

[זקוקה לניתוח1]

שולחת מסר

 

[ליבי3617]

חשבתי על זה דווקא

ושתדעו לכם שגם לי הטיפו מוסר, כמה משורוולים הרבה יותר חדשים ממני.
חשבתי על זה שמנותח כזה בעצם מטיף מוסר לעצמו. כדי להישאר בשביל המאד מוגדר שטווה לעצמו, הוא פשוט משליך את זה על אנשים אחרים.

ראיתי לא מעט אנשים שהטיפו גם לי מוסר, שאמרו לי שאני לא בסדר ושלא עשיתי שום תהליך.
בתכל'ס הרבה מהם עלו חזרה במשקל.
כי כמה כבר אפשר להתנהג בצורה צדקנית עם הניתוח?

זה ההבדל בין "מורה" ל"מלווה"

 

[מרים 882]

"צדקנות"יתר

תמיד מרתיעה אותי.

 

[דניאל הפסיכולוג]

זו בהחלט נקודה למחשבה...

יפה כתבת, הערה במקום. גם לי.
מצד שני, אני חושב שיש מקום לקצת יותר אסרטיביות בתהליך, בכמה רבדים.
נ.ב
אם הן מראות תמונות בבגד ים, אפשר לינק?

 

[ecohen11111]

מבחינתי, ההצלחה תמדד לאחר 4-5 שנים

מבחינתי, ההצלחה תמדד לאחר 4-5 שנים (ואולי יותר), כי עכשיו אני בהתלהבות של הירידה המהירה ,
עדיין מתעמל בחשק רב, והמחמאות הרבות נותנות לי גב.
עם הזמן ההתלהבות שוכחת, ספק עם אתעמל, ואם כן - בחשק? והאנשים יתרגלו למראה החדש שלי וכבר לא יהיו מחמאות.

אני דווקא כן ממליץ , אבל מדגיש שצריך להתייעץ עם רופא.
גם הרופא שלי "לקח סיכון" והמליץ. הוא גם הסביר לי שהסיכון למחלות ואיכות חיים נמוכה בלי ניתוח - גדול מהסיכונים של סיבוכים בניתוח - אותי זה שכנע.

 

[vo5]

תשובה

הרבה פעמיים באו אליי אנשים שביקשו המלצה לעשות את הניתוח,
תמיד אני אומר ומסביר שהניתוח הוא הכלי האחרון ושצריך לדעת
שזה לא פיתרון קסם וצריך לעבוד קשה גם אחרי הניתוח ושהניתוח הוא כלי עזר נהדר להתחלה.
בעקבותיי עבורו עוד 2 מכרים את הניתוח ונכון להיום (שנה) הם רזו יפה מאוד).
ecohen גם אני התחלתי להתאמן חודש אחרי הניתוח ואני יכול להגיד לך שהיום,אני עוד מעט שנתיים וחצי אחרי
ממשיך להתאמן ורץ כמעט כל יום. יש ימים שאין חשק אבל אצלי זה נכנס לשיגרה קבועה.
אגב,אני מאמין שאם לא הייתי מתאמן ,הייתי עולה במשקל ואולי זה מה שמחזיק אותי.

 

[אור יחיד]

כל מילה נכונה ....ואני בדיעה שגם אחרי מספר

שנים אנו אמורים לשתף את החוויה שלנו ולא לתת המלצות - את ההמלצות נשאיר לאנשי המקצוע.