קצת מיואשת, קצת מתוסכלת, קצת מקווה

[אלומת האור]

קצת מיואשת, קצת מתוסכלת, קצת מקווה

אז ככה, הייתי היום בפגישה עם ד"ר גויטין בתה"ש. הוא היה מקסים למדיי, קצת ציני אך סובלני ומשעשע, הסביר, ענה, והכול. העניין הוא שהוא לא מוכן בכלל לנתח אותי עד שלא אעבור אבחון אצל הפסיכולוגית שלהם, ד"ר ג'ני משהו. מישהו מכיר? שמע? יודע? מישהו היה במצב הזה גם? כי אני מאובחנת עם הפרעת אכילה וגם אושפזתי בעבר והוא חושש מאוד לשלומי לאחר הניתוח. סיפר לי שיש אנשים שמצבם הנפשי הידרדר מאוד בעקבות הניתוח, ועקב כך גם מצבם הגופני. חושש שאעשה בולמוסים ואהרוג את עצמי כך או שזה יגרום לי להקאות או דליפות, או שפשוט אהיה כל כך מתוסכלת שאי אפשר להשתמש יותר באוכל, שאני עלולה לפנות לחומרים ממכרים אחרים כדי להתמודד עם מה שכיום אני לא מסוגלת להתמודד ללא האוכל.

חוץ מזה הוא אמר שאם כבר, אז הוא יותר ממליץ על מעקף למרות שהסיכון בו יותר גבוה במעט, ולמרות הנושא של תת-ספיגה, ולמרות שהחולשה שלי היא לא למתוקים אלא לכל דבר שאפשר להניח בצלחת פחות או יותר, והבעיה היא שאני צמחונית וגם ככה קשה לצבור מספיק חלבונים בניתוח הזה. ויטמינים לא מפחידים אותי, גם ככה אני עם 25 כדורים ליום בערך, פסיכיאטריים וגופניים גם יחד.

אז אני די חוששת שהפסיכולוגית הזאת תפסול אותי, כי תכלס אני לא יציבה ובמיוחד בשנה הנוכחית. עם זאת אני מרגישה שרק ניתוח יכול לתת לי את הפוש לחיים ולשינוי ההרגלים שאני כל כך צריכה. אני מרגישה שזה ייתן לי את הכוח "לחזור לחיים" ומוטיווציה. הוא גם אמר שב-BMI שלי (46) יש סיכוי סביר ביותר שלא אוכל לרדת במשקל בכוחות עצמי, ושאם ארד לא אשאר שם הרבה. סיפרתי לו שבאו.איי ירדתי המון והוא המליץ לי לחזור, אבל מסיבות שונות לא מתאים לי כרגע לחזור.

זהו. הערות? הארות? מישהו? משהו?

 

[אלומת האור]

ואגב, הסיבה שהוא המליץ יותר דווקא על מעקף

היא משום שאת הניתוח הזה קשה יותר "לרמות" וקשה יותר "לקלקל" מאשר את השרוול, שאחרי תקופה מסוימת יכולת האכילה בו חוזרת למה שהיה בעבר.

 

[אלומת האור]

ושאלה נוספת, לגבי ועדה

איך קובעים תור לוועדה? מה הפרוצדורה שצריך לעשות? אני בכללית והייתי רוצה לטפל בזה כבר מעכשיו כדי שאם יאשרו לי אוכל לחסוך זמן בינתיים. אף אחד לא יודע להגיד לי מה עושים, לא בקופ"ח ובטח לא בתה"ש עצמו. כמה מוזר.

 

[קוביd1]

אלומת האור

כמה שהרופא צודק ,הוא פוחד לקחת סיכון ולנתח אותך ,ומצבך הנפשי יחמיר ,לכן הוא רוצה שתפגשי ותעברי איבחון אצל הפסיכולוג שלהם.
טוב גם בשבילך ,אל תתייאשי אל תיהי מתוסכלת ,אני בטוח שהוא רוצה אך ורק בטובתך

בהצלחה



קובי

 

[אלומת האור]

תודה, קובי

 

[אופירA]

תדוני בנושא עם הפסיכיאטרית שמכירה אותך

ועם הפסיכולוגית של גויטין. (קבעת אליה תור)?
אל תפחדי לדבר, לחשוב ביחד. אם היא לא תאשר, ואת חושבת שזה בגלל שהיא פשוט לא מכירה אותך - את תמיד יכולה לפנות שוב, עם חוות דעת אחרת, לעשות דיון נוסף, או בכלל לפנות לרופא אחר.

את בקופ"ח כללית? את בטוחה שהם מנתחים בתל השומר, אצל גויטין? זו פרוצדורה פרטית, לא כך?

כדי להגיע לוועדה את צריכה רשימה של בדיקות, שצריכה לתת לך קופ"ח הכללית.
פני למשרד של הסניף, שבי על הווריד של הפקידה או המנהל של הסניף, שייתנו לך את כל המידע הן לגבי הזכאות שלך לפרוצדורה פרטית ולמנתחים השונים בבתי החולים השונים שהם עובדים איתם, והן לגבי רשימת הבדיקות שעלייך לבקש הפניות אליהן מרופא המשפחה (רוצה או לא רוצה - הפניות לבדיקות הוא חייב לתת לך). וכמובן, שיידעו אותך לאיזו וועדה לפנות ומה הטלפון לקבוע תור.

צריך להביא בחשבון שבולמוסים נובעים גם מתחושת רעב, לא רק מנטו תסכול.
שרוול טוב יכול לצמצם את תחושת הרעב. ב-BMI 46 כבר אין הרבה דרך לשאול מה יהיה בהמשך.
הייתי מאוד חוששת ממעקף ללא חלבונים מספיקים. הייתי מתייעצת על כך עם עוד מנתחים, לשמוע מה דעתם על צמחונים ומעקף קיבה. זה גם תלוי כמה מהמעי עוקפים, וכמה תת ספיגה תיגרם עקב כך. אבל אם לא עוקפים הרבה כדי להקטין את תת הספיגה, אז מה זה משנה אם עושים שרוול? מי אמר שאי אפשר לרמות מעקף קיבה? אולי טיפה יותר קשה, לא יודעת.

השרוול יגרום להרזיה. החשש של המנתח הוא שבמשך השנים תבוא השמנה והרחבה של הקיבה עקב בולמוסים.
אבל הבולמוסים בכל מקרה יהיו קטנים יותר, וגם אם תהיה השמנה, רוב הסיכויים שהיא לא תצטבר עד BMI46, שזה ענק. ולכן בכל זאת הניתוח שווה בריאות גם במצב שלך.

צריך גם לדבר עם הפסיכיאטרית לגבי שינוי תרופתי מתאים לתרופות שיש להן תופעת לוואי של מניעת השמנה. למשל טגרטול או טופמקס. הן נחשבות למייצבות מצבי רוח, אבל בתכלס, טופמקס לא מיצבת שום מצב רוח, ובד"כ גורמת לצרות רבות, אז לא ברור לי אם היא בכלל מיועדת לך. בכל אופן היא כן מותאמת להפרעות אכילה, בעיקרון. כמובן שהפסיכיאטרית מכירה את הקוקטייל שלך ויודעת מה מתאים לך. יש לבחון אם אין שם תרופות שמעודדות השמנה, כמו דפלפט/וולפורל, זיפרקסיה, סרוקסט ועוד.
אפשר להחליף קבוצת OA. אפילו זמנית. הקבוצה משתנה לפי האנשים שחברים בה.

ראית איך "מנהלי הטבעת" רודפים אחריייך לכל מקום?

 

[אלומת האור]

נו טוב, אם אחרים לא, לפחות אתם

תשובות:

הפסיכיאטרית האהובה שלי עוזבת בעוד מספר שבועות

. היא אינה מומחית להפרעות אכילה, ולצערי גם המחליפה שלה שאני אוהבת מאוד עוזבת, כך שמי שיטפל בי לא ממש מכיר אותי. שלי הייתה מאוד סקפטית אם לאשר לי, והיא אישרה לא בלב שלם, אבל האישור היה אנמי מדיי בשביל גויטין.

לא פרוצדורה פרטית - אין לי כסף לפרטית - פשוט התיק שלי שם נפתח לפני שחל הסכסוך בין הכללית לבין תל השומר, אז זכיתי. לא רלוונטי לי פרוצדורה פרטית מ-2400 שקל של ביטוח לאומי כמובן.

הפסיכולוגית היא לא של גויטין אלא של המרכז להשמנת יתר בתל השומר. לא קבעתי אליה תור, הם יחזרו אליי בשבוע הבא, לא היה להם יומן. גויטין לא מאשר חוות דעת של אף פכיסיאטר או פסיכולוג אחר, רק את של מי שעובדת איתו.

לקופת חולים שלי אין שמץ של מושג בקשר לבדיקות, אבל בכל מקרה כבר עשיתי את כל הבדיקות ובאתי היום עם כולן. הם לא יודעים כלום לגבי הוועדה, וגם המנהל האדמיניסטרטיבי לא מבין בזה כלום (הדבר היחיד שהוא איכשהו מבין בו זה טבעת, וטבעת לא רלוונטית לי).

לגבי מעקף הרופא אמר שלמרות שאני צמחונית אני אוכל לשתות שייקים של חלבונים כמו ספורטאים, שלכל דבר יש פתרון, ושהבי.אם.איי שלי מספיק למעקף.

טופמקס - חרא של תרופה. העליתי במשקל 14 ק"ג בזמן השימוש בה ונהייתי מטומטמת לגמרי - לא יכולתי לשלוף מילים, התקשיתי לתקשר מבחינה קוגניטיבית והטעם של כל מה שהכנסתי לפה היה תפל, מה שגרם לי לאכול עוד ועוד כדי לנסות לגרד איזו תחושה של סיפוק מהאוכל. אה, כן, וזה גם לא בסל הבריאות למי שאינו אפילפטי (אבל זה לא משנה לי הרבה).

טגרטול לא קשור לבולמוסים, ומכל מקום אסור לי להשתמש בו כמייצב (חבל, הוא דווקא עזר לי בתקופה שהשתמשתי בו) בגלל בעיית כבד שיש לי.

אין לי תרופות שמעודדות השמנה, העניין הזה נבדק כבר. כ-20 כדורים ביום, אבל אף אחד מהם לא אמור לגרום להשמנה, ותכלס אני שמנה מהאוכל ומההורמונים (הא בהא תליא).

אין לי שום כוח וחשק לאיזו שהיא קבוצת OA. לא מתחשק לי להסביר כאן כרגע, אבל נשבר לי. ניסיתי לחזור, ניסיתי ללכת לקבוצות שלא הכרתי כמעט, הכול אותו דבר.

תודה, אופירה

 

[אופירA]

תגובות - אשתדל בקיצור

טגרטול מונעת השמנה. חבל שאסור.
טופמקס לא שווה כלום אם היא לא גרמה לך להורדה במשקל ועוד שינתה לך את הטעמים. אגב, אני עברתי מכללית למכבי בשבילה, למרות שבסוף ויתרתי עליה. כי במכבי, למרות שהיא לא בסל הבריאות, כן מממנים אותה לפסיכיאטרי. כל המדיניות שלהם לגבי תרופות פסיכיאטריות שלא בסל חיובית הרבה יותר מכל הקופות האחרות.
לגבי מעקף - חשבתי על שיקים של ספורטאים. זה נכון. ה-BMI שלך בהחלט מתאים למעקף, לצערי.

אין דבר כזה שקופת חולים לא תיתן לך אינפורמציה. המנהל האדמיניסטרטיבי של הסניף לא יודע שום דבר, מלבד קצת טבעת? תיכנסי בו. שיברר איפה שהוא צריך. הוא צריך לתת את האינפורמציה, ואם הוא לא יודע - שילמד. או שיתן לך את הטלפון של המחוז, ותיכנסי בהם שם, מה זה שאף אחד לא נותן לך אינפורמציה מסודרת. שלא יתחמקו.
יש כאן שירות של סל הבריאות, וקופת החולים צריכה לאפשר לך אותו. נקודה. כולל הפרוצדורה. תתקפי מכל הכיוונים - גם במוקד המידע הטלפוני, גם בביטוח המשלים, גם במחוז, גם דרישה מהסניף שילמדו את העבודה שלהם וייתנו לך כל המידע.

 

[ליבי3617]

לגבי אישור פסיכולוגי

היי אלומת אור

קראתי את השרשור ואת הדברים שכתבת.
ד"ר ג'ני סינה היא פסיכולוגית שמתמחה בהשמנת יתר ועובדת עם המרכז של תל השומר. בגלל זה ד"ר גוייטין מרגיש יותר נוח לנתח אותך במידה שהיא תאשר.

בסופו של דבר ד"ר גוייטין צודק. אנשים מקבלים לפעמים כמו "דיכאון אחרי לידה מחדש". זה קורה כשאוכל הוא כבר לא אופציה ואת עדיין מכורה כבדה. במקרה כזה הניתוח עלול להזיק לך מבחינה נפשית, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על האופציה של לקלקל את הניתוח מבחינה טכנית.
ברמה הזו לדעתי לא משנה אם תעברי מעקף או שרוול (ואגב אמר לי מנתח בריאטרי שהוא יכול להראות לי כמה מקרים של מעקף ש"עקפו אותו" טכנית).

זה מלכוד 22 כשההשמנה מובילה למצב נפשי קשה ומצד שני המצב הנפשי גורם להשמנה.
מכיוון שאנחנו לא אנשי מקצוע אני ממליצה לראות מה חושבת ד"ר סינה ואיך תוכלי לצאת ממנה לא רק עם ההחלטה שלהם, אלא כשאת מבינה ומסכימה לאותה החלטה.
הייתי מבקשת מהפסיכולוגית שאם היא נותנת לך סוג של החלטה, שתסביר לך את המניעים עד שתהיה הסכמה הדדית.

אנחנו תמיד פה ואת מוזמנת להתייעץ בכל שלב.

 

[אלומת האור]

ברור לי בלי שום ספק שאם אנותח אצטרך להיות

בטיפול נפשי מאוד אינטנסיבי, ואני עושה הכול כדי להשיג טיפול שכזה. ברור לי שלהתמודד לבד אינני יכולה. ברור לי גם שעם הנתונים שלי, הגוף שלי לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן והמדדים רק ידרדרו ויחמירו.

ידוע לך איך מזיזים עניינים פרוצדורליים בכללית ואם הכללית מאשרים טופס 17 לפסיכולוגית הזאת? אין לי כוח למאבקים. מספיק אני צריכה להיאבק עכשיו על רכישת מכשיר CPAP... אין כוחות.

 

[ליבי3617]

את זה צריך לשאול במרפאה של תל השומר

כלומר מה את צריכה להביא כדי לפגוש אותה. אל תתביישי לשאול את ד"ר גוייטין.
למה להאבק על מכשיר? לא מגיע לך מתוקף זה שאת סובלת מדום נשימה בשינה?

כשלי יש עודף משימות ואין לי הרבה כוח לזה אני מפרקת אותם ומחלקת אותם לימים.
במנות קטנות (וזריקות עידוד מתונות) יש קצת כוח. כשאת מתחילה לעשות ורואה בסיפוק שהצלחת = יש הרבה כוח.

 

[אלומת האור]

ד"ר גויטין והמזכירות בתה"ש לא עוסקים

בבירוקרטיה, והאמת - גם לא נראה לי שזה מעניין אותם יותר מדיי. שאלתי והם לא ידעו להגיד לי איך משיגים את הטפסים. מה אכפת להם שאשלם פרטי? מצדם זה אותו דבר.

ולא, לא מגיע לי CPAP בחינם. יש לרכוש אותו באלפי שקלים, ואז מקבלים משהו כמו 50% מהקופה ועוד איזה משהו מהמושלם, וזה עדיין נשאר אלפי שקלים.

וזה נכון מה שכתבת על החלוקה למנות קטנות (טוב לעשות את זה גם באוכל

).

תודה לך, ליבי

 

[ליבי3617]

אז קחי משימה ותציקי להם

תעמדי על זכותך לקבל מידע.
תפני למוקד המידע של בית החולים אם צריך. מי יידע מה צריך להביא לבדיקות אם לא הם?