GalaxyVoice
New member
קצת מירמור על הבוקר (טכנית צהריים)
יש לי הרגשה שלא משנה מה אשנה בעצמי, או כמה אנסה להפגין ביטחון עצמי אף אחת לעולם לא תימשך אליי כל עוד אני לא אהיה בסדר עם עצמי.
אני רואה בכל מקום חבר'ה ואפילו חברים שאני מחשיב פחות אטרקטיביים ממני (נראים פחות טוב, לא עובדים , לא לומדים וכ"ו) והם יוצאים לדייטים, יש להם הרבה ניסיון ויותר טוב להם בכלליות מלי.
אני יודע שזה נורא אנוכי, ולא יפה לחשוב את זה אבל אני אנושי וגם אני נוטה לקנא באלו שטוב להם יותר מלי.
אני מניח שיש אנשים שמסתכלים אליי ומקנאים בי, בלי לדעת שאני כל- כך שונא את מה שאני שהייתי מעדיף להיות כמעט כל בן אדם אחר.
-סוף מירמור-
אני מניח שאחזור ללמוד ואנסה להפסיק לחשוב על דברים שכנראה לא בשליטתי.
יש לי הרגשה שלא משנה מה אשנה בעצמי, או כמה אנסה להפגין ביטחון עצמי אף אחת לעולם לא תימשך אליי כל עוד אני לא אהיה בסדר עם עצמי.
אני רואה בכל מקום חבר'ה ואפילו חברים שאני מחשיב פחות אטרקטיביים ממני (נראים פחות טוב, לא עובדים , לא לומדים וכ"ו) והם יוצאים לדייטים, יש להם הרבה ניסיון ויותר טוב להם בכלליות מלי.
אני יודע שזה נורא אנוכי, ולא יפה לחשוב את זה אבל אני אנושי וגם אני נוטה לקנא באלו שטוב להם יותר מלי.
אני מניח שיש אנשים שמסתכלים אליי ומקנאים בי, בלי לדעת שאני כל- כך שונא את מה שאני שהייתי מעדיף להיות כמעט כל בן אדם אחר.
-סוף מירמור-
אני מניח שאחזור ללמוד ואנסה להפסיק לחשוב על דברים שכנראה לא בשליטתי.
אין שום קשר בין לא לאהוב את החיים לבין המצב שלנו (ואני אומר שלנו כי אני בטוח שאנחנו דומים.)