קצת מעוצבנת ומבואסת

רחלילי

New member
קצת מעוצבנת ומבואסת

היינו היום אצל חברים והיה די לא נעים זה חברים של חברה שלי כלומר אין לי לבדי על מה לדבר איתם...זה זוג צעיר שנולדה להם לא מזמן תינוקת מתוקה וזו פעם ראשונה שהם עושים מפגש של כמה זוגות חברים יחדיו אצלם בבית. זה היה ממש ארוחה והתארגנות לא פשוטה מצידם וגם מצידנו (כל אחד הביא כמה מרכיבי ארוחה). חברה שלי (ה"מתווכת") התעוררה לה רק ב-13:15, כשהתקשרנו אליה לשאול את הכתובת מהדרך, כשההזמנה היא ל-13:00, הדבר השאיר אותי ואת האיש שלי לבד איתם...די מביך. דיברנו וכאלה היא הגיעה עם עוד זוג חברים שהקפיצה באיחור של שעתיים כמעט, ובזמן הארוחה ההורים שלה צלצלו לנייד שלה לפחות חמש פעמים כי הם מחכים לפגוש אותה בערב עם משפחתם המורחבת... אני מספרת את זה כי זה הרס אותי: הבחורה כל הזמן רצה לטלפון (עברה את השלושים, גרה בדירה משלה הרחק מהוריה) ונכנסה ללחץ אטומי מזה שההורים שלה בלחץ שהיא עוד לא הגיעה למפגש המשפחתי כך שעוד לא גמרנו לאכל ולא עברנו לקפה עדיין ובעוד המארחים מארגנים קפה בסלון וסופגניות היא התנצלה שחייבים "לסגור באסטה" ולטוס (היא והזוג שהיא הקפיצה) כי ההורים שלה משתתגעים שהיא עדיין לא איתם ושאבא שלה משגע את אמא שלה למה היא לא באה. הבחורה שבדרך כלל הגיונית, נבונה וחברית להפליא, פשוט איבדה את העשתונות היא לא יכלה לשבת ברוגע ולשתות ולא שמה לב ששוב היא משאירה אותנו לבד עם החברים הללו (שלה), מה שלא יכולתי לשאת כי אני באמת לא מכירה אותם אפילו כל כך טוב! זה נגמר בזה שאחרי שהתחננתי אליה שתשב עוד 5 דקות לקפה כי כבר הכינו וטרחו, בסוף טסנו איתה יחד החוצה והותרנו את המארחים לבדם עם התינוקת שלהם ועם שולחן עמוס כל טוב. זה עשה לאייל ולי הרגשה מגעילה שככה עזבנו ושככה היא התנהלה, וזה דוגמא לכך שאנשים יכולים לשגע את הילדים שלהם גם אם הילדים שלהם נבונים חכמים בוגרים עצמאיים וכו´. זה מדהים כמה להורים יש השפעה על הילדים שלהם. זהו.
 

fila

New member
אני מאוד מבינה את התחושה שלך

אני כאן קוראת את זה וזה מעצבן אותי. קודם כל אני חושבת שזה מאוד לא מנומס, כל העניין של חברה שלך, לא כלפיכם וכל שכן כלפי המארחים. מזכיר לי פעם אחת אחרי החתונה והירח דבש שהזמנתי לכאן בפעם הראשונה חברים של שמעון, ל"ערב גברים" (הוא רצה להשוויץ קצת עם הסרט והתמונות של הירח דבש
), ובכלל אחרי המון זמן היה לו פתאום בית משלו להזמין אליו בגאווה רבה את החברים שליוו אותו מהנישואים הקודמים דרך הגירושים המכוערים ועד לחתונה איתי, אז לכבוד המאורע טרחתי והכנתי נישנושים שווים ביותר ואלכוהול משובח, ומה שקרה זה שאחד מהם היה כ"כ לחוץ לרוץ הביתה שהכל היה "על רגל אחת" וככה עבר לו יום חמישי אחד ומיוחד במן תחושת החמצה. ובכל זאת? מאיפה הלחץ? אצלה זה ההורים אצל חבר של שמעון זאת אשתו... שניהם בוגרים ויכולים בהחלט לסדר את הזמן שלהם בצורה נאותה אבל - לא! אני מכירה את הטיפוסים האלה של ההורים, היתה תקופה שההורים שלי גם ניסו ללחוץ אותי "לחזור הביתה" "לבוא לחתונה של איריס הבת של דודה פאני" ו"ללכת לבקר את הכלה של דודה אסתר כי עקצה אותה דבורה" וכן, אני מודה גם אני הייתי לא פעם מרכינה ראש בתבוסתנות מרגיזה והולכת כי אמא שלי ביקשה, אבל לא עוד, לשמחתי ביום שלמדתי לעמוד על שלי ולהבהיר שהעיסוקים שלי לא פחות חשובים והם אלה (עיסוקיי) שיגידו אם יש לי זמן או לא, אז הם כבר לא לוחצים ותי בעניין הזה ממש לא. עצתי לחברתך: פשוט למתוח את הגבול, אח"כ כבר לא כ"כ פשוט לחצות אותו. צר לי שהתבאסת מהשבת שיכולה היתה להיות נחמדה והזדמנות להכיר חבר´ה חדשים מקווה שתהני יותר להבא
 
למעלה