קצת עדכונים קפואים של חורף - זהירות ארוך....
ביום חמישי אחרי שכולנו כבר נלחצנו מכך שרק הירושלמים קיבלו את השלג, בשעה 18.00 בזמן משחק כדורסל של בני הצעיר הוא התחיל לרדת.
עד יום שישי בבוקר הוא ממש לא היה רציני. ברל"ג (ברד שהוא גם שלג) נחמד אבל ממש לא מרשים.
בלילה נרדמתי בשעה מאוד מאוחרת פשוט כי כל הזמן הייתי עם העיניים בחלון לבדוק אולי הוא כבר יורד....
בבוקר יום שישי זה התחיל.
24 שעות של שלגים ללא הפסקה, ילדים שיוצאים לשחק בשלג, חוזרים בוכים מרוב קור, מתקלחים מתחממים עם כוס שוקו במיטה לשעה ומיד רצים רצים שוב לשחק בשלג וחוזר חלילה...
בשעה 16.00 עשינו טיול של רגעי האור האחרונים ברחבי הקיבוץ, פה ושם נצפו עצים שלא עמדו בשלג אבל לא משהו מיוחד.
בשעה 23 כשהבן שלי חזר הביתה מהנעורים (מועדון כזה של הקיבוץ לכל בני הנעורים) הוא סיפר לי שהמון עצים נפלו בחוץ אז מיד איך לא? יצאתי לסיור עצים נופים ברחבי הקיבוץ.
אחרי שהייתי קרובה להיקבר חייה מתחת להמון שלג שנפל מעץ הבנתי כמה טיפשה אני, לצאת בלילה כשאין אף נפש חיה בחוץ ושלג לא מפסיק לרדת ועוד בלי טלפון... מפחיד.
כל הלילה העצים נאנחו מעומס השלג והענפים נשברו וכל אחד כזה הקפיץ אותי לחלון, ואכן, בבוקר הקיבוץ נראה כמו אחרי סופת טורנדו מינימום.
אין עץ שלא נפגע, מיום שישי עד יום ראשון בערב היינו ללא חשמל רק על גנרטורים של הקיבוץ - מזל שאני מקיבוץ שיתופי מסודר מה שאומר שהיה חשמל בצמצום אבל היה והיה חימום ואוכל.
תקשורת של ניידים לא היה , אינטרנט בא והלך... לא קל.
אתמול לא עבדנו וכל הקיבוץ התנדב לפנות שלגים ועצים והיה מקסים לראות את השיתוף והערבות ההדדית במיטבה.
והיום לבסוף חזרנו לעבודה, הכל עדיין לבן ויפה ואפילו מתחילים לדבר על חורף אמיתי נוסף בסוף החודש....
ביום חמישי אחרי שכולנו כבר נלחצנו מכך שרק הירושלמים קיבלו את השלג, בשעה 18.00 בזמן משחק כדורסל של בני הצעיר הוא התחיל לרדת.
עד יום שישי בבוקר הוא ממש לא היה רציני. ברל"ג (ברד שהוא גם שלג) נחמד אבל ממש לא מרשים.
בלילה נרדמתי בשעה מאוד מאוחרת פשוט כי כל הזמן הייתי עם העיניים בחלון לבדוק אולי הוא כבר יורד....
בבוקר יום שישי זה התחיל.
24 שעות של שלגים ללא הפסקה, ילדים שיוצאים לשחק בשלג, חוזרים בוכים מרוב קור, מתקלחים מתחממים עם כוס שוקו במיטה לשעה ומיד רצים רצים שוב לשחק בשלג וחוזר חלילה...
בשעה 16.00 עשינו טיול של רגעי האור האחרונים ברחבי הקיבוץ, פה ושם נצפו עצים שלא עמדו בשלג אבל לא משהו מיוחד.
בשעה 23 כשהבן שלי חזר הביתה מהנעורים (מועדון כזה של הקיבוץ לכל בני הנעורים) הוא סיפר לי שהמון עצים נפלו בחוץ אז מיד איך לא? יצאתי לסיור עצים נופים ברחבי הקיבוץ.
אחרי שהייתי קרובה להיקבר חייה מתחת להמון שלג שנפל מעץ הבנתי כמה טיפשה אני, לצאת בלילה כשאין אף נפש חיה בחוץ ושלג לא מפסיק לרדת ועוד בלי טלפון... מפחיד.
כל הלילה העצים נאנחו מעומס השלג והענפים נשברו וכל אחד כזה הקפיץ אותי לחלון, ואכן, בבוקר הקיבוץ נראה כמו אחרי סופת טורנדו מינימום.
אין עץ שלא נפגע, מיום שישי עד יום ראשון בערב היינו ללא חשמל רק על גנרטורים של הקיבוץ - מזל שאני מקיבוץ שיתופי מסודר מה שאומר שהיה חשמל בצמצום אבל היה והיה חימום ואוכל.
תקשורת של ניידים לא היה , אינטרנט בא והלך... לא קל.
אתמול לא עבדנו וכל הקיבוץ התנדב לפנות שלגים ועצים והיה מקסים לראות את השיתוף והערבות ההדדית במיטבה.
והיום לבסוף חזרנו לעבודה, הכל עדיין לבן ויפה ואפילו מתחילים לדבר על חורף אמיתי נוסף בסוף החודש....