קצת עדכונים
מאז הניתוח (שבועיים ויום) ירדתי כ- 15 ק"ג. זו ירידה של כ- 1 ק"ג ביום שזה יפה מאוד מבחינתי. מן הסתם ירידה כזו לא תמשך עד משקל היעד (להוריד כ- 60 ק"ג) אז אני תוהה מתי הקצב יתחיל לרדת קצת
עוד לא רואים את זה כלפי חוץ (ואולי טוב שכך, כי אני ומחמאות על כך שרזיתי לא ממש הולכים ביחד), אבל אני מרגיש משמעותית טוב יותר, עצבני פחות ואישית אני רואה שהבטן (באיזור הפופיק) ירדה משמעותית. כל מיני חולצות שקניתי והייתי "אופטימי" ובפועל הגיעו לי לאזור הפופיק, עולות עלי יפה מאוד.
השרוול מעט משתעשע איתי אבל אני הצלחתי ללמוד אותו. אסור, פשוט אסור לאכול ולשתות ביחד. לא משנה מה. לפני שבוע הרגשתי ממש טוב ואכלתי מעט ירקות מבושלים עם ביצה קשה טחונה. כנראה שבאותו הזמן קפצתי בטעות שלב אחד קדימה (המאכלים היבשים האלה היו צריכים לבוא מספר ימים אח"כ, וזה בדיוק מה שהיה כתוב בדף) והרגשתי לחץ די חזק באיזור הסרעפת. הוספתי מים בשביל "להרגיע" את הכאב ומבחינתי זה היה כמו להוסיף שמן למדורה. הכאבים גברו וחצי שעה די התפתלתי. אחרי חצי שעה התחלתי לגהק במשך כמה דקות עד שהרגשתי שהאוכל עולה למעלה וכמעט הקאתי. זה היה די מפחיד. רק אחרי כשעה כל הסיפור הזה נרגע. מאז אני נזהר...
היום הארוחה שלי כוללת אוכל במנות ממש קטנות ואני נזהר לא לאכול ולשתות ביחד. מכיוון שאין לי זמן למרוח את ארוחת הבוקר לאורך שעה אז או שאני אוכל בבוקר או שאני שותה. אם אני אוכל אז זה חצי סנדוויץ' עם גבינה בולגרית וירק. חצי שעה אח"כ אני יכול לשתות מים. השרוול מתחיל לדבר אליי ב"עברית" ואני הרבה יותר מרגיש את המלאות מאשר את הלחץ וזה הרבה יותר כיף ככה.
מצחיק שאותו סנדוויץ' מספיק לי גם לארוחת הצהריים... חצי ממנו בבוקר וחצי לצהריים. אבל לחם (גם אם בכמות כזו קטנה) גורם לי להרגיש קצת מוזר ועייף ונראה לי שאחפש אלטרנטיבות. גם בדף כתוב שזה אמור להגיע בשלב מאוחר יותר. לפחות זה לא מלווה בכאבים.
יצא לי גם לאכול שניצל, או יותר נכון חצי חתיכת שניצל לארוחת צהריים. אחד הטריקים שלמדתי על בשרי (תרתי משמע) - לקחת מנה קטנה ולטחון אותה בפה כמו שצריך, עד שמרגישים עיסה שאפשר לבלוע אותה. זה נכנס הרבה יותר בקלות וכשאתה מרגיש שאתה מלא, זה בדר"כ לא בא עם הרגשת לחץ כלשהי.
חשבתם ד"א כמה כסף אתם חוסכים על אוכל מהשרוול הזה? אם הייתי מוציא בסביבות 50 ש"ח ביום (לפחות) על ארוחת בוקר וצהריים, עכשיו אני מוציא 20 ש"ח במקרה הכי גרוע.
נראה לי שאני צריך לשתות קצת יותר. בזמן האחרון אני מצליח לשתות הרבה יותר טוב מים שזה מעודד. אני לא אוהב לשתות מרק/חלב/רוויון כתחליף למים. לפעמים אני צריך מים ממש. רצוי לא להגיע לשלב שבו אתה צמא ממש כי אז השלוקים גדולים יותר, אתה לוקח קצת יותר מדי בלי כוונה ואז אתה מרגיש לחץ.
הקיצר, אני והשרוול מתקשרים עכשיו טוב יותר
אני רק מקווה לסיים את שלב ההמנעות ממאמצים (צריך להמנע 6 שבועות לפי הוראות הרופא) ואז ארשם לחדר כושר.
יאללה, לעבודה.
מאז הניתוח (שבועיים ויום) ירדתי כ- 15 ק"ג. זו ירידה של כ- 1 ק"ג ביום שזה יפה מאוד מבחינתי. מן הסתם ירידה כזו לא תמשך עד משקל היעד (להוריד כ- 60 ק"ג) אז אני תוהה מתי הקצב יתחיל לרדת קצת
עוד לא רואים את זה כלפי חוץ (ואולי טוב שכך, כי אני ומחמאות על כך שרזיתי לא ממש הולכים ביחד), אבל אני מרגיש משמעותית טוב יותר, עצבני פחות ואישית אני רואה שהבטן (באיזור הפופיק) ירדה משמעותית. כל מיני חולצות שקניתי והייתי "אופטימי" ובפועל הגיעו לי לאזור הפופיק, עולות עלי יפה מאוד.
השרוול מעט משתעשע איתי אבל אני הצלחתי ללמוד אותו. אסור, פשוט אסור לאכול ולשתות ביחד. לא משנה מה. לפני שבוע הרגשתי ממש טוב ואכלתי מעט ירקות מבושלים עם ביצה קשה טחונה. כנראה שבאותו הזמן קפצתי בטעות שלב אחד קדימה (המאכלים היבשים האלה היו צריכים לבוא מספר ימים אח"כ, וזה בדיוק מה שהיה כתוב בדף) והרגשתי לחץ די חזק באיזור הסרעפת. הוספתי מים בשביל "להרגיע" את הכאב ומבחינתי זה היה כמו להוסיף שמן למדורה. הכאבים גברו וחצי שעה די התפתלתי. אחרי חצי שעה התחלתי לגהק במשך כמה דקות עד שהרגשתי שהאוכל עולה למעלה וכמעט הקאתי. זה היה די מפחיד. רק אחרי כשעה כל הסיפור הזה נרגע. מאז אני נזהר...
היום הארוחה שלי כוללת אוכל במנות ממש קטנות ואני נזהר לא לאכול ולשתות ביחד. מכיוון שאין לי זמן למרוח את ארוחת הבוקר לאורך שעה אז או שאני אוכל בבוקר או שאני שותה. אם אני אוכל אז זה חצי סנדוויץ' עם גבינה בולגרית וירק. חצי שעה אח"כ אני יכול לשתות מים. השרוול מתחיל לדבר אליי ב"עברית" ואני הרבה יותר מרגיש את המלאות מאשר את הלחץ וזה הרבה יותר כיף ככה.
מצחיק שאותו סנדוויץ' מספיק לי גם לארוחת הצהריים... חצי ממנו בבוקר וחצי לצהריים. אבל לחם (גם אם בכמות כזו קטנה) גורם לי להרגיש קצת מוזר ועייף ונראה לי שאחפש אלטרנטיבות. גם בדף כתוב שזה אמור להגיע בשלב מאוחר יותר. לפחות זה לא מלווה בכאבים.
יצא לי גם לאכול שניצל, או יותר נכון חצי חתיכת שניצל לארוחת צהריים. אחד הטריקים שלמדתי על בשרי (תרתי משמע) - לקחת מנה קטנה ולטחון אותה בפה כמו שצריך, עד שמרגישים עיסה שאפשר לבלוע אותה. זה נכנס הרבה יותר בקלות וכשאתה מרגיש שאתה מלא, זה בדר"כ לא בא עם הרגשת לחץ כלשהי.
חשבתם ד"א כמה כסף אתם חוסכים על אוכל מהשרוול הזה? אם הייתי מוציא בסביבות 50 ש"ח ביום (לפחות) על ארוחת בוקר וצהריים, עכשיו אני מוציא 20 ש"ח במקרה הכי גרוע.
נראה לי שאני צריך לשתות קצת יותר. בזמן האחרון אני מצליח לשתות הרבה יותר טוב מים שזה מעודד. אני לא אוהב לשתות מרק/חלב/רוויון כתחליף למים. לפעמים אני צריך מים ממש. רצוי לא להגיע לשלב שבו אתה צמא ממש כי אז השלוקים גדולים יותר, אתה לוקח קצת יותר מדי בלי כוונה ואז אתה מרגיש לחץ.
הקיצר, אני והשרוול מתקשרים עכשיו טוב יותר
אני רק מקווה לסיים את שלב ההמנעות ממאמצים (צריך להמנע 6 שבועות לפי הוראות הרופא) ואז ארשם לחדר כושר.
יאללה, לעבודה.