קצת עזרה אם אפשר:)

itapita

New member
קצת עזרה אם אפשר:)

היי לכולם... יש לי בעיה רצינית עם אמא שלי ואני לא מבינה אותה... כבר עברתי את הגיל של המרד וכו' ושנות העשרה שלי היו לא הכי קלות מבחינת התמודדות עם אמא שלי.אבל בזמן האחרון זה נעשה בלתי אפשרי. אני בת 22 ואמא שלי עדיין יושבת לי על הורידץכל דבר שאני עושה הוא לא נכון. נכנסתי לתקופה של מצב כלכלי שלי שהוא לא משו,וזה בלשון המעטה. במקום להקל עלי קצת היא רק מנדנדת ומציקה. כשבאתי לחגוג את היום הולדתי שלי ואמרתי לה את זה קיבלתי תשובה בסיגנון"מה יש לך לחגוג בכלל: את המינוס שיש לך בבנק?את החשבונות שלך?לך אין סיבה לחגוג". ולא להאמין כמה זה פוגע. בנוסף להכל היא מתקשרת כל חצי שעה וזה לא היה קורה לי אפילו בתיכון. בנוסף לזה היא אומרת דברים נורא פוגעים על האופן התנהלות שלי במערכות יחסים ואפילו רמזה שההתנהגות שלי היא נורא מופקרת. לא משנה מה קורה לי זה אשמתי. היא לא עומדת מאחורי על שום דבר שקורה לי בחיים.זה מגיע למצב שהחברים שלי התחילו להגיד שהיא לא בסדר ושצריך לנעול את החדר אבל איך אפשר לא להפגע מאמא? או להתעלם ממנה... היא גם נודניקית מקצועית!היא יכולה לנדנד לי יום ולילה עד שכבר אני לא יכולה להיות בבית. בשבילי לחזור הביתה זה הסיוט הכי גדול.אני מנסה להמנע מלהיות בבית כמה שיותר. למזלי אני עוזבת לאונברסיטה באוקטובר אבל עדיין יש לי חודשיים להתמודד עם זה... בבקשה אם למישו יש עצה לתת לי היא תתקבל בזרועות פתוחות וד"א אנחנו משפחה חד הורית ככה שאין אבא לבכות לו:) מודה לכם מראש...
 
אולי למצוא זמן רגוע ונוח ולדבר איתה

ולומר לה מה שעל ליבך. כיוון שאת עדיין גרה איתה בחודשיים הקרובים חשוב לישמור על מערכת יחסים הגיונית. היא משגעת אותך עם טלפונים? הבטיחי לה (וקיימי!!!!) שאת תתקשרי אליה מדי פעם. המינוס חוגג והיא מציקה? אימרי לה שתשוחחי עם הבנק כדי לא להיקלע למצב של חסימת חשבון. חגיגית יום הולדת-יש לך את כל הסיבות בעולם לחגוג. היא מתערבת במערכות יחסים? הציבי לה גבול שאותו אינך מוכנה שהיא תעבור. אבל נסי לעשות הכל בנועם. לא בשעת מריבה וכעס. אני לא הצלחתי לגשר על הפערים ביני לבין אמא שלי במשך שנים רבות עד שבגיל 35 החלטתי להוציא אותה מחיי ומאז אני לא בקשר איתה (כבר 4 שנים).
 

itapita

New member
תודה אבל

אי אפשר לדבר איתה רגוע. והקטע הוא שטיפלתי בכל הדברים בבנק ומצאתי עבודה והכל והיא עדיין מציקה. היום נכנסתי להתקף היסטריה בגללה ושברתי ואזה:) היא לא מוכנה לשמוע היא לא מוכנה כלום... אני לא מאמינה שגם בגיל שלי אני צריכה להתמודד עם דבר כזה. רק למען הרקורד מה שהיא עושה עכשיו סבתא שלי עשתה לה. אבל תודה בכל מקרה על העצה ועל היחס:)
 
אוקיי, אני חושב שכדאי..../images/Emo13.gif../images/Emo168.gif

שתגיעי איתה למעשה קיצוני. היא לא תשתנה, כי זה החינוך שהיא קיבלה מאמא שלה. את חייבת להבהיר לה שאם היא לא תתחיל להתייחס אלייך בצורה נורמלית- את תקומי, תלכי, ותנתקי איתה כל קשר. את חייבת להגיד את זה בטון מאוד נמוך, שהיא תבין שאת רצינית. אפילו אל תתני לה להגיב. תחכי שבוע-שבועיים, ובהם אל תעני לשום שיחה שלה ואל תבקרי אותה. את פשוט תנתקי איתה קשר, ותישני אצל חברה שלך או חבר. לאחר אותם שבוע-שבועיים, תבקרי אותה ותשאלי אותה מה היא החליטה. מקווה מאוד שעזרתי.
 
נשמע לי כאילו היא דווקא מפחדת לאבד

אותך. את עוד חודשיים עוזבת ומשאירה אותה לבד. זה מפחיד. במיוחד אם היא אמא חד הורית,ומבחינה רגשית נשמע כאילו היא נשענת עלייך. היא מתנהגת כמו סבתא שלך, כי היא לא מכירה דרך אחרת להתנהג, ולפי מה שאת מספרת היא גם לא רוצה להתשתנות. מה הסיכוי שאת לוקחת הרבה אוויר ומעבירה את החודשיים הקרובים תוך הבלגה וחיה ומתנחמת בידיעה שאת עוזבת?
 

itapita

New member
שוב תודה:)

בכל מקרה הכל התפוצץ היום. אני מתעלמת ממנה אחרי שהיא כבר הכניסה אותי למצב נפשי לא משו וזה בלשון המעטה.... ואני כבר גרתי במקום אחר שנה. אני לא רוצה להגיע למצב שלה שעל הקבר של סבתא שלי היא אפילו לא בכתה... היא לא מבינה מה היא עושה לא בסדר... וזה לא ישתנה. תודה על העצות של כולכם... אבל אני כבר הרמתי ידיים...
 

שירנלה

New member
היי יש לי כמה נקודות למחשבה בשבילך

דבר ראשון נכון שאולי המצב שלך נראה לך היום כמצב בלתי אפשרי אבל תחשבי שאולי אולי, אמא שלך עושה את זה ככה בשבילך. לפעמים זה נראה כאילו ההורים מטפסים עלינו והכל, אבל בסך הכל זה רק בשבילנו. אם יש משו שלמדתי זה שאין הורה שלא רוצה את טובת הילדים שלו,יש פשוט הורים שמראים את זה בדרך שונה. עוד דבר, את בת יחידה? כי לפי מה שאת אומרת זה נראה ככה כי לא הזכרת מצב שבו היא מתייחסת ככה לאחים אחרים שלך. אם את בת יחידה אפשר עוד יותר להבין את אמך, שאולי רוצה לשמור עלייך ומצד שני גם את כל יצר האמהות החזק שלה יכולה להוציא רק עלייך. ולגבי היחס שלה אלייך, באמת השיטה הכי טובה היא פשוט לשבת ולדבר איתה. כמו שתי נשים בוגרות ולא כמו בת לאמא. תדברי אליה בגובה העיניים ותגרמי לה להבין שביחס הזה שלה היא רק מרחיקה אותך יותר וגורמת לך לרצות לא לספר לה דברים על עצמך ובכלל לא להיות בסביבתה. אולי היא פשוט צריכה שיחה שתזעזע אותה קצת ושתקלוט שמה שהיא עושה לך זה לא סביר, ושאת צריכה קצת ספייס ממנה. אני בטוחה שהיא תבין את הטעות שלה ותתקנו את היחסים שלכן לפני שיהיה מאוחר מידי, לפי מה שאת אומרת ואת תתרחקי ממנה לגמרי. נכון שזה נראה כאילו די הגנתי על אמא שלך,ובמקום לבוא ולהצדיק אותך. אבל תחשבי שבסך הכל, אם תנסי להבין את אמא שלך ולדבר איתה בצורה שלא תפגע בה, את תגיעי איתה להבנה, וזה יהיה טוב לשתיכן. זה עדיף על להגיד לך מהר תלכי מהבית, ותנתקי אותה מהחיים שלך. אני בטוחה שהעצה הזאת הייתה עושה רע לשתיכן. מקווה שעזרתי. בהצלחה בכל מצב
 
למעלה