קצת עידוד

shoshi1

New member
קצת עידוד ../images/Emo7.gif

אני יודעת שזה לא כל כך קשור לפורום הזה אבל בימים האחרונים הכרתי חלק מכם ואני מרגישה שאתן ידידות שלי במובן מצוין. אני במשבר החל מאתמול , בוכה על כל שטות , מתרגזת ובעיקר : מתוסכלת. כמו שכבר סיפרתי לכן , אני בת 26 , רווקה , מעורבת מאד בכל מה שקשור להריון , לידות, פוריות ואימוץ. אז למה אני עצמי לא מגיעה למימוש הזה שנקרא משפחה???? אולי לעזור לי בפועל לא תוכלנה , אבל קצת עידוד בהחלט לא יזיק.
 

ashlaya

New member
שושי ../images/Emo24.gif

את יודעת בכי מבלי סיבה היא גם תופעות של הריון
טוב אבל ברור שלא זאת הכוונה תראי האמת לא מבינה את הלחץ שלך בגיל 26 גם אני הייתי עדיין רווקה ההבדל שהייתי בטוחה שזה מעולה ושמחתי שעמדתי בהבטחה העצמית שלי להנות מהחיים של הרווקות כי אח"כ זה כבר סוג של סטטוס שונה ולרווקות לא ניתן לחזור אז צריך להנות מהם גם כבוגרים לא בינה למה בגילך את בלחץ על נישואין לי ההיה ברור שלפני 27 זה לא יקרה וכך גם היה תהני כל עוד את יכולה
 

shoshi1

New member
אילה מתוקה

את צודקת , אבל כל אחת בגיל אחר מרגישה שהנה , הגיע הזמן לממש את עצמה בכל תחום. אצלי זה בתחום המשפחה.. אני מרגישה בוגרת מספיק ונשבר לי מדברים קצרים ולא מחייבים. הגיע הזמן לדבר האמיתי. בכל אופן תודה לך ואני מחבקת חזרה. (תזהרי לא להרטב ממני..)
 

נירית1

New member
שושי יקירתי ../images/Emo24.gif |

אנחנו אומנם מכירות קצת ווירטואלית אבל אני קצתקצת יותר מבוגרת ממך ואת האמת שבגיל הזה התחלתי לימודים לתואר ראשון ובדיוק חזרתי מטיול ארוך בחול וחתונה וילדים היו רחוקים ממני כמו השמש. ואת האמת כשפגשתי את הבחור הנכון אחרי חודש כבר ידענו שנתחתן (וזה גם לקח שנה)ולהיות אמא הייתי פעם ראשונה רק בגיל 32 וזה אחרי שלוש שנים של טיפולים. וד"א התחתנו רק כשהתחלנו לדבר על ילדים. ולמה הסיפור הארוך - לפחות מראיית העולם שלי יש לך עוד זמן להמון דברים וששום דבר לא ילחיץ אותך כל דבר מגיע בזמנו. שוב חיבוק ומקווה שהערב תצאי ותלכי לסרט טוב (אני כבר שנים לא ראיתי אחד!) ומחר תספרי איך היה
 
שושי יקרה. אצלי הבעיה היתה הפוכה

אני מאוד צעירה, בת 22, כשילדתי את מורן הייתי בת 21 ובעלי עוד היה בצבא.. בסדיר... לא שיש לי על מה להתלונן, אני מאוד מאושרת ומרוצה מהחיים שלי כמו שהם אבל יש לנו המון המון מגבלות, ויוצא שאנחנו מידי פעם מסתכלים בקנאה על אנשים כמוך שפטורים ממחויבויות כאלה ויכולים לצאת ולעשות מה שבא להם באותו רגע... אנחנו יוצאים איזה פעם בחודשיים לסרט בהקרנה של 17:00 וצריכים לחזור עד 20:00 לפני שהבייביסיטרית (חמותי) משתגעת, כי מורן מאוד מאוד קשור אלינו וקשה לו ליהיות בלעדינו למעלה משעתיים. אז לא באתי לקטר, רק רציתי להגיד לך שיש גם הרבה צדדדים חיוביים בצורת החיים שלך וכדאי לנצל את זה כל עוד זה קיים והריגושים של חיי משפחה עוד יגיעו בהמשך, ועד אז תעשי חיים!!
 

shoshi1

New member
דניאל של מורן

תודה דניאל. אבל נשבר לי כבר מחיי התענוגות הלא מחייבים הללו ואני רוצה לחלוק את חיי עם מישהו- אני חושבת שזו השאיפה הכי טבעית בעולם! ואני בטוחה שגם טוב לך עם האמהות ועם מורן. זמן לכל דבר... ולי כבר לא יהיה ילד בגיל 21 ממילא ...
 
למעלה