ביקשו עידכון על המצב ומה קורה איתי אז בבקשה...
בגדול, די קשה. יש את הסגר של הקורונה לא יוצא הרבה גם אז קניות, תרופות, רופא אם צריך. קצת טיול באוויר הפתוח. בבית די קשה, משעמם, נמאס מהאינטרנט..יוטיוב צ'אט, וחוזר חלילה. פה ושם סידרה. הצ'ט גם די ריק אין מגוון של אנשים, הפורום פה ובכלל לא ממש פעילים. אין הרבה עם מה להפעיל את המוח.
אין ממש מפגשים, יש יוגה שמותר במועדון, אני בא משתתף זה קצת יציאה לראות אנשים לתקשר. יש זום בקהילה אחרת אז עושים קצת שיחה שעה.
המחשב הראשי אולי דפקתי שם משהו לא יודע. קניתי גוף קירור למעבד התקנתי בום בעיה..גם הישן לא עבד מקווה יתקנו מהר ובאחריות. לא כייף ההרגשה שאני דפקתי את זה והחשש שאם כן זה יעלה לי בקניה של רכיב..מקווה שלא. בכלל הלכו לי מלא כספים ומה שחסכתי בחצי שנה בערך האחרונים..על תקלות שונות ומשונות..
עשיתי כמה נסיעות לבדיקות, עפולה, פוריה,צפת, טיולים לבתי חולים ומרפאות איזה כייף. פעמיים קורונה יצא תקין יש לי מחר עוד בדיקה קריטית בחיפה..אחרי התוצאות נדע אם יש לי מחלה קשה חשוכת מרפא שתעוור אותי במשך הזמן ..משתדל לא לחשוב על זה אבל זה מחלחל מידי פעם לא כייפי. אחרי זה CT ריאות ובדיקה נוספת לבעיות שריר עצב ברגליים....ערימה של בדיקות לאחרונה.
רוב היום אני בכלל בחלומות על רכב, בית , לוטו, רוצה הרבה דברים..עוזרת בית אישה..לטייל לראות לחוות . פתאום חסר לי הבית קפה שמידי פעם יצאנו...משתדל להעביר את זה במוזיקה וכאלה..
עשיתי בקשה להעלאת אחוזי נכות רפואית בביטוח לאומי, יש החמרה מגיע לי יותר רפואי יתן לי הנחות בבזק למשל..כל שקל קובע. אגב מעצבן אותי שקיבלנו מענק מסכן..ועדיין לא העלאה קבועה ולא מספקת ..שוב נדפקנו מהממשלה וארגוני הנכים שמדברים שם...מאוד מתסכל.
עם השכנים הצעירים פה בבניין , פנינו בדרישה לחיזוק מבנה ושיפוץ כללי , שיתקנו קודם גם מערכת חשמל רוצים חשמל במדרגות..אם ישפצו יהיה רק לחבר מחברת חשמל וזהו...מקווים.
התחושה הכללית בתוך זה לא נעימה..ממש לא. קשה שלא עושים דברים שלא יוצאים התיאבון ירד, החשק לעשות משהו משתנה מידי יום...לא תמיד השינה שינה , בעיות הזיכרון שלי צצות יותר שוכח כדורים בזמן למשל. הייתי בדיכאון ( מאובחן גם עם דיכאון קליני ) שבוע וחצי בערך,ממש לא כייף אם כי די תפקדתי. מדי פעם יש לי כעסים סתמיים אפשר לומר רב עם עצמי על מחשבות מטרידות של דברים שקרו מזמן..או מריבות קטנות בצ'ט. להתפלל אני מתפזר כן לא למה לא כזה..
השעון חורף עוד לא הסתגלתי בעיקר כניסת שבת..
עכשיו למשל אני לא יודע איך למלא את היום קמתי מוקדם, עייף מהלילה לא ממש ישנתי טוב..ומה עושים? יבוא אב הקהילה לבקר כנראה, חוץ מזה..לא יודע. אם יהיה לי מזל יחזירו המחשב אבל לא נראה לי..., עשיתי סלקום טיוי יש מבצע ..התאכזבתי צריך לבטל אותו ולא נעים אחרי שלושה ימים אבל כנראה אעשה זאת חבל על הכסף..
הא יש גם את הדייר הנרקומן מעליי עושה רעש צעקות קללות יריקות רב עם כולם..ואני מתוסכל מאוד, תבעו אותו בבית משפט חשבנו יעיפו אותו לבית חולים פסיכיאטרי כמה חודשים, קיבל רק אזהרה , בית משפט עלוב ומטומטם מאוד יש לנו. השכנים ממול שהיה לי סכסוך איתם ומשטרות וזה ( יצאתי נקי מכל זה תודה לאל ) נרגעו נראה ככה שקטים יותר ולא פונים אליי כלל..מקווה ישאר ככה..ואני קצת רע מאוד אפילו מייחל קצת שהנרקומן פשוט ימות ויהיה יותר שקט.
קשה להגדיר חלק זה תחושה של כל המדינה העולם של סגר לא נעים, הרוב סגור וסוגר עלינו, חלק דיכאון..חלק של ההפרעה, כאבים פיזיים מדברים שונים. מתח מבדיקות..שעמום נוראי ובדידות לא קלה, אפילו הפסיכולוג שלי חלה ותקופה אין שיחות.לשחרר קצת ..אולי די הגדרתי לא יודע..מה שבטוח זה אוכל בשקט מבפנים ורוצה כמו כולם לחזור לשגרה, לצאת לנסוע..לעשות משהו אפילו סתם לצאת לעיר לראות אנשים בלי פחד. סתם למלא 4 קוביות לוטו אולי יהיה מזל...
בגדול זה המצב...חי מיום ליום משעה לשעה לפעמים ומשתדל לשמור על שפיות
שבוע טוב!
בגדול, די קשה. יש את הסגר של הקורונה לא יוצא הרבה גם אז קניות, תרופות, רופא אם צריך. קצת טיול באוויר הפתוח. בבית די קשה, משעמם, נמאס מהאינטרנט..יוטיוב צ'אט, וחוזר חלילה. פה ושם סידרה. הצ'ט גם די ריק אין מגוון של אנשים, הפורום פה ובכלל לא ממש פעילים. אין הרבה עם מה להפעיל את המוח.
אין ממש מפגשים, יש יוגה שמותר במועדון, אני בא משתתף זה קצת יציאה לראות אנשים לתקשר. יש זום בקהילה אחרת אז עושים קצת שיחה שעה.
המחשב הראשי אולי דפקתי שם משהו לא יודע. קניתי גוף קירור למעבד התקנתי בום בעיה..גם הישן לא עבד מקווה יתקנו מהר ובאחריות. לא כייף ההרגשה שאני דפקתי את זה והחשש שאם כן זה יעלה לי בקניה של רכיב..מקווה שלא. בכלל הלכו לי מלא כספים ומה שחסכתי בחצי שנה בערך האחרונים..על תקלות שונות ומשונות..
עשיתי כמה נסיעות לבדיקות, עפולה, פוריה,צפת, טיולים לבתי חולים ומרפאות איזה כייף. פעמיים קורונה יצא תקין יש לי מחר עוד בדיקה קריטית בחיפה..אחרי התוצאות נדע אם יש לי מחלה קשה חשוכת מרפא שתעוור אותי במשך הזמן ..משתדל לא לחשוב על זה אבל זה מחלחל מידי פעם לא כייפי. אחרי זה CT ריאות ובדיקה נוספת לבעיות שריר עצב ברגליים....ערימה של בדיקות לאחרונה.
רוב היום אני בכלל בחלומות על רכב, בית , לוטו, רוצה הרבה דברים..עוזרת בית אישה..לטייל לראות לחוות . פתאום חסר לי הבית קפה שמידי פעם יצאנו...משתדל להעביר את זה במוזיקה וכאלה..
עשיתי בקשה להעלאת אחוזי נכות רפואית בביטוח לאומי, יש החמרה מגיע לי יותר רפואי יתן לי הנחות בבזק למשל..כל שקל קובע. אגב מעצבן אותי שקיבלנו מענק מסכן..ועדיין לא העלאה קבועה ולא מספקת ..שוב נדפקנו מהממשלה וארגוני הנכים שמדברים שם...מאוד מתסכל.
עם השכנים הצעירים פה בבניין , פנינו בדרישה לחיזוק מבנה ושיפוץ כללי , שיתקנו קודם גם מערכת חשמל רוצים חשמל במדרגות..אם ישפצו יהיה רק לחבר מחברת חשמל וזהו...מקווים.
התחושה הכללית בתוך זה לא נעימה..ממש לא. קשה שלא עושים דברים שלא יוצאים התיאבון ירד, החשק לעשות משהו משתנה מידי יום...לא תמיד השינה שינה , בעיות הזיכרון שלי צצות יותר שוכח כדורים בזמן למשל. הייתי בדיכאון ( מאובחן גם עם דיכאון קליני ) שבוע וחצי בערך,ממש לא כייף אם כי די תפקדתי. מדי פעם יש לי כעסים סתמיים אפשר לומר רב עם עצמי על מחשבות מטרידות של דברים שקרו מזמן..או מריבות קטנות בצ'ט. להתפלל אני מתפזר כן לא למה לא כזה..
השעון חורף עוד לא הסתגלתי בעיקר כניסת שבת..
עכשיו למשל אני לא יודע איך למלא את היום קמתי מוקדם, עייף מהלילה לא ממש ישנתי טוב..ומה עושים? יבוא אב הקהילה לבקר כנראה, חוץ מזה..לא יודע. אם יהיה לי מזל יחזירו המחשב אבל לא נראה לי..., עשיתי סלקום טיוי יש מבצע ..התאכזבתי צריך לבטל אותו ולא נעים אחרי שלושה ימים אבל כנראה אעשה זאת חבל על הכסף..
הא יש גם את הדייר הנרקומן מעליי עושה רעש צעקות קללות יריקות רב עם כולם..ואני מתוסכל מאוד, תבעו אותו בבית משפט חשבנו יעיפו אותו לבית חולים פסיכיאטרי כמה חודשים, קיבל רק אזהרה , בית משפט עלוב ומטומטם מאוד יש לנו. השכנים ממול שהיה לי סכסוך איתם ומשטרות וזה ( יצאתי נקי מכל זה תודה לאל ) נרגעו נראה ככה שקטים יותר ולא פונים אליי כלל..מקווה ישאר ככה..ואני קצת רע מאוד אפילו מייחל קצת שהנרקומן פשוט ימות ויהיה יותר שקט.
קשה להגדיר חלק זה תחושה של כל המדינה העולם של סגר לא נעים, הרוב סגור וסוגר עלינו, חלק דיכאון..חלק של ההפרעה, כאבים פיזיים מדברים שונים. מתח מבדיקות..שעמום נוראי ובדידות לא קלה, אפילו הפסיכולוג שלי חלה ותקופה אין שיחות.לשחרר קצת ..אולי די הגדרתי לא יודע..מה שבטוח זה אוכל בשקט מבפנים ורוצה כמו כולם לחזור לשגרה, לצאת לנסוע..לעשות משהו אפילו סתם לצאת לעיר לראות אנשים בלי פחד. סתם למלא 4 קוביות לוטו אולי יהיה מזל...
בגדול זה המצב...חי מיום ליום משעה לשעה לפעמים ומשתדל לשמור על שפיות
שבוע טוב!