קצת על פורים
חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים .לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס, והיהודים גברו על אויבהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת בי"ד באדר.בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה-עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים. פירוש המילה פור הוא: מזל, גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון – מינוי שרים, יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום. מקרא מגילה המצווה החשובה ביותר בפורים היא מצוות הקריאה במגילה, והכל חייבים לשמוע את קריאת המגילה- גברים ונשים. את המגילה קוראים פעמיים: בליל פורים ולמחרת ביום. חוזרים על קריאת המגילה ביום, מפני שבכל פעם שמוזכר במגילה קיום החג לדורות מדובר בימים: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט, פסוק כח). בפורים אין אומרים הלל, מפני שקריאת המגילה נחשבת כהלל. משתה ושמחה (סעודה מטרת הסעודה והמשתה לגרום עונג לגוף, מצווה מעין זו לא נמצאת בחגים אחרים. אחד הפרושים שניתן לכך הוא: גזרות המן באו להשמיד את העם השמדת גוף (להבדיל מחג החנוכה, שם באו הגזרות להשמיד את העם השמדת רוח). כדי לבטל את רוע הגזרה צמו היהודים ועינו את נפשם. "ובל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים". (אסתר ד פסוק 3). כשניצלו היהודים חגגו את המאורע דווקא בסעודה ובמשתה, שהם ההפך מצום ועינוי הנפש. משלוח מנות מטרת מצווה זו היא לטפח הדדיות בשמחה: מקבל המשלוח שמח במנתו ובעובדה שזכרו אותו, והשולח שמח שהוא גורם שמחה לחברו. בעניין משלוח המנות חשוב לעמוד על הנוקדות הבאות: א. כשמדובר במשלוח מנות, הכוונה למשלוח שתי מנות לאיש אחד.הרמב"ם פוסק: בכל מקום שהתורה מדברת ברבים ואינה מציינת מספר, הכוונה לפחות לשניים. במקרה שלנו "מנות" - לפחות שתיים. מהביטוי "איש לרעהו" לומדים כי כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות, חייב אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד. ב. המנות צריכות להיות מתוקנות לאכילה מתנות לאביונים מטרת מצווה זו היא שהשמחה תקיף את כל שדרות העם – גם את אלה שהיו עלולים להיות מנועים ממנה בגלל מצבם הכלכלי . חג שמח
חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים .לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס, והיהודים גברו על אויבהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת בי"ד באדר.בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה-עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים. פירוש המילה פור הוא: מזל, גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון – מינוי שרים, יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום. מקרא מגילה המצווה החשובה ביותר בפורים היא מצוות הקריאה במגילה, והכל חייבים לשמוע את קריאת המגילה- גברים ונשים. את המגילה קוראים פעמיים: בליל פורים ולמחרת ביום. חוזרים על קריאת המגילה ביום, מפני שבכל פעם שמוזכר במגילה קיום החג לדורות מדובר בימים: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט, פסוק כח). בפורים אין אומרים הלל, מפני שקריאת המגילה נחשבת כהלל. משתה ושמחה (סעודה מטרת הסעודה והמשתה לגרום עונג לגוף, מצווה מעין זו לא נמצאת בחגים אחרים. אחד הפרושים שניתן לכך הוא: גזרות המן באו להשמיד את העם השמדת גוף (להבדיל מחג החנוכה, שם באו הגזרות להשמיד את העם השמדת רוח). כדי לבטל את רוע הגזרה צמו היהודים ועינו את נפשם. "ובל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים". (אסתר ד פסוק 3). כשניצלו היהודים חגגו את המאורע דווקא בסעודה ובמשתה, שהם ההפך מצום ועינוי הנפש. משלוח מנות מטרת מצווה זו היא לטפח הדדיות בשמחה: מקבל המשלוח שמח במנתו ובעובדה שזכרו אותו, והשולח שמח שהוא גורם שמחה לחברו. בעניין משלוח המנות חשוב לעמוד על הנוקדות הבאות: א. כשמדובר במשלוח מנות, הכוונה למשלוח שתי מנות לאיש אחד.הרמב"ם פוסק: בכל מקום שהתורה מדברת ברבים ואינה מציינת מספר, הכוונה לפחות לשניים. במקרה שלנו "מנות" - לפחות שתיים. מהביטוי "איש לרעהו" לומדים כי כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות, חייב אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד. ב. המנות צריכות להיות מתוקנות לאכילה מתנות לאביונים מטרת מצווה זו היא שהשמחה תקיף את כל שדרות העם – גם את אלה שהיו עלולים להיות מנועים ממנה בגלל מצבם הכלכלי . חג שמח
