קצת על ראוטרים וDNS
בפורום "מחשבים ואינטרנט" נשאלה השאלה הבאה וחשבתי לשתף אותכם כי הנושא הוא קשור ישירות לנושא הפורום: יש את כל החברות האלה שמוכרות דומיינים. אז אם מישהו קונה אותו הם בעיקרון צריכים לעדכן את כל ה ROUTERים בעולם. בעצם לא את כולם אבל חלק גדול מהם. איך זה אפשרי בכלל? יש מלא. וחוץ מזה אף אחד לא יכול לעשות סתם אתמה שהחברת דומיינים עושה ולשנות את הכתובת שהדומיין מכוון אליו לאתר שלו במקום מי שקנה? ואיזה זכות יש בכלל לחברת דומינים לרשום דומיינים? כל הנושא הזה קצת (מאוד) מעורפל לי מישהו יכול להסביר לי פה קצת או לתת קישור למדריך בעברית על הנושא? אבל בבקשה בלי הסברים מסובכים על ה spb של ה irs שהוא שונה מבחינת ה ppe מה ssi הסירקולטי. כי אני לא יודע מה זה סירקולטי... ולהלן הייתה תשובתי: אתה מתבלבל בין FQDN לAC ADDRESS ז"א DNS PROTOCOL ו-RIP/ARP/IGP/ERP ועכשיו חזרה למציאות: הקדמה: לכל כרטיס רשת יש כתובת פיסית מקודדת היחודית רק לאותו כרטיס רשת (MAC ADDRESS). הכתובת מורכבת מ48 BIT ולכן המספר המקסימלי של כרטיסי רשת שאפשר לייצר הוא: 280,000,000,000,000 (בקירוב טוב) אז מהבחינה הזאת אנחנו מכוסים עוד כמה שנים טובות. ראוטרים לא מבינים כתובות אינטרנט מהסוג: www.domain.com. כל מה שהם יודעים זה את כתובת הMAC של השולח, את הIP שלו ואת הIP של היעד. איך ראוטר יודע את כתובת היעד אם סך הכל ביקשתי לדבר עם www.domain.com ? על התרגום של השמות האלה שנקראים FQDN - Fully Qualified Domain Name אחראים שרתי DNS. תחשוב על DNS כעל ספר טלפונים: אני רוצה לדבר עם www.domain.com , אז אני מסתכל בספר טלפונים (DNS) ומברר את הטלפון של מי שאני רוצה לדבר איתו (www.domain.com). עכשיו שהראוטר יודע את הכתובת IP של היעד הוא משתמש בפרוטוקול ARP (תרגיד חופשי לדלג על ההסבר אם זה יותר מדי בשבילך). נזכר: ראוטר מדבר בכתובות MAC, ז"א כתובת IP של היעד לא אומרת לו כלום. מה הוא עושה אז ? הוע צועק לכל הסובבים אותו: "יש פה מישהו עם כתובת IP כזאת? אם כן, תחזור אליי עם הכתובת MAC שלך!" (התהליך נקרא broadcast ) אם מישהו חזר עם הכתובת, אז הראוטר סיים את עבודתו ומעביר את המידע לאותה כתובת MAC (תחשוב על MAC כעל ברקוד של כרטיס רשת). אם אף אחד לא ענה, הראוטר שולח את המידע הלאה לפי איך שהוגדר לו לכתובת ברירת המחדל שלו (זה יכול להיות ראוטר אחר או מחשב שמתפקד כראוטר) כתובת ברירת המחדל נקראת default gateway או defaul route. וכך הלאה עד שהמידע מגיע ליעד. הראוטרים בד"כ גם יודעים לדבר ביניהם ולתת טיפים לראוטרים הקרובים אליהם לגבי מה שהם כבר יודעים (A יודע שגר לידו מישהו עם מספר טלפון 03-1234567 אז הוא יספר לשכנו. זה נקרא IGP PROTOCOL. ועכשיו קצת על DNS (הספר טלפונים שלנו): כל מה שDNS עושה זה להחזיק שם (כגון www.domain.com ) וכתובת IP של השם. כאשר אתה פונה לwww.domain.com , דבר ראשון המחשב שלך ניגש לספר הטלפונים (DNS) ומברר את הכתובת IP של היעד. עכשיו תגיד: "יופי ! אבל יש אלפי שרתי DNS, אז איך הם מתעדכנים כולם ?" פשוט: כל שרת DNS אחראי על תחום מסויים. תחשוב על מבנה שמות אינטרנט כעל עץ. יש שורש, יש ענפים, יש עלים. לשורש עצמו אין שם (למעשה השם שלו זה "." -נקודה). (קיימים 13 שרתי DNS ראשיים שמחזיקים את ה"שורש" ) com, org, net,gov וכו´ הם ענפים. לכל ענף יש תת ענפים: wiseguy.com , smartass.com וכו´. על כל ענף כזה אחראים כמה שרתי DNS שכל מה שהם יודעים זה להגיד איפה יושב wiseguy.com ומי אחראי עליו. אותו אחד שאחראי על wiseguy.com הוא שרת DNS כל כל מה שהוא יודע זה לספר על הענפים שנמצאים מתחת לwiseguy.com כגון: support.wiseguy.com או www.wiseguy.com וכו´. איך כל העסק עובד ביחד ? נקח דוגמא: אתה מכניס בדפדפן כתובת www.support.wiseguy.com 1) המחשב שלך הולך לשרת DNS של הספק אנטרנט שלך (את הכתובת של שרת DNS אתה מכניס ידנית או מקבל דינמית מהספק) 2) שרת DNS של הספק שלך פונה לשרת DNS של מחזיק את ה"שורש" ושואל אותו: "מי אחראי על com ? תן לי את הIP שלו!". 3) שרת DNS של הספק מקבל את הכתובת של שרת DNS שאחראי על דומיין com והולך לתשאל אותו. 4) שואל את השרת DNS שאחראי על com : "מי אחראי על wiseguy.com ? תן לי IP!" 5) מקבל את הIP וממשיך לשרת DNS שאחראי על wiseguy.com 6) שואל שוב: "מי אחראי על support.wiseguy.com ? רוצה IP !!!" 7) מקבל וממשיך, מגיע לאותו אחד שאחראי על support.wiseguy.com ושואל: "מי אחראי על www.support.wiseguy.com ? והשרת אומר לו: "אני ! אני יודע איך למצוא את www. הנה הIP שלו.." 8) השרת DNS של הספק חוזר אליך עם המספר טלפון של www.support.wiseguy.com (ז"א כתובת IP) עכשיו שיש לנו כתובת, שאר העבודה מוטלת על ראוטרים שהצורת עבודה שלהם קצת יותר מסובכת, אך את העקרון הסברתי בהתחלה. לבסוף: הדפדפן שלך מגיע לכתובת הרצויה. מקווה שזה מספיק ברור... Antid0t (הערות והארות יתקבלו בברכה.)
בפורום "מחשבים ואינטרנט" נשאלה השאלה הבאה וחשבתי לשתף אותכם כי הנושא הוא קשור ישירות לנושא הפורום: יש את כל החברות האלה שמוכרות דומיינים. אז אם מישהו קונה אותו הם בעיקרון צריכים לעדכן את כל ה ROUTERים בעולם. בעצם לא את כולם אבל חלק גדול מהם. איך זה אפשרי בכלל? יש מלא. וחוץ מזה אף אחד לא יכול לעשות סתם אתמה שהחברת דומיינים עושה ולשנות את הכתובת שהדומיין מכוון אליו לאתר שלו במקום מי שקנה? ואיזה זכות יש בכלל לחברת דומינים לרשום דומיינים? כל הנושא הזה קצת (מאוד) מעורפל לי מישהו יכול להסביר לי פה קצת או לתת קישור למדריך בעברית על הנושא? אבל בבקשה בלי הסברים מסובכים על ה spb של ה irs שהוא שונה מבחינת ה ppe מה ssi הסירקולטי. כי אני לא יודע מה זה סירקולטי... ולהלן הייתה תשובתי: אתה מתבלבל בין FQDN לAC ADDRESS ז"א DNS PROTOCOL ו-RIP/ARP/IGP/ERP ועכשיו חזרה למציאות: הקדמה: לכל כרטיס רשת יש כתובת פיסית מקודדת היחודית רק לאותו כרטיס רשת (MAC ADDRESS). הכתובת מורכבת מ48 BIT ולכן המספר המקסימלי של כרטיסי רשת שאפשר לייצר הוא: 280,000,000,000,000 (בקירוב טוב) אז מהבחינה הזאת אנחנו מכוסים עוד כמה שנים טובות. ראוטרים לא מבינים כתובות אינטרנט מהסוג: www.domain.com. כל מה שהם יודעים זה את כתובת הMAC של השולח, את הIP שלו ואת הIP של היעד. איך ראוטר יודע את כתובת היעד אם סך הכל ביקשתי לדבר עם www.domain.com ? על התרגום של השמות האלה שנקראים FQDN - Fully Qualified Domain Name אחראים שרתי DNS. תחשוב על DNS כעל ספר טלפונים: אני רוצה לדבר עם www.domain.com , אז אני מסתכל בספר טלפונים (DNS) ומברר את הטלפון של מי שאני רוצה לדבר איתו (www.domain.com). עכשיו שהראוטר יודע את הכתובת IP של היעד הוא משתמש בפרוטוקול ARP (תרגיד חופשי לדלג על ההסבר אם זה יותר מדי בשבילך). נזכר: ראוטר מדבר בכתובות MAC, ז"א כתובת IP של היעד לא אומרת לו כלום. מה הוא עושה אז ? הוע צועק לכל הסובבים אותו: "יש פה מישהו עם כתובת IP כזאת? אם כן, תחזור אליי עם הכתובת MAC שלך!" (התהליך נקרא broadcast ) אם מישהו חזר עם הכתובת, אז הראוטר סיים את עבודתו ומעביר את המידע לאותה כתובת MAC (תחשוב על MAC כעל ברקוד של כרטיס רשת). אם אף אחד לא ענה, הראוטר שולח את המידע הלאה לפי איך שהוגדר לו לכתובת ברירת המחדל שלו (זה יכול להיות ראוטר אחר או מחשב שמתפקד כראוטר) כתובת ברירת המחדל נקראת default gateway או defaul route. וכך הלאה עד שהמידע מגיע ליעד. הראוטרים בד"כ גם יודעים לדבר ביניהם ולתת טיפים לראוטרים הקרובים אליהם לגבי מה שהם כבר יודעים (A יודע שגר לידו מישהו עם מספר טלפון 03-1234567 אז הוא יספר לשכנו. זה נקרא IGP PROTOCOL. ועכשיו קצת על DNS (הספר טלפונים שלנו): כל מה שDNS עושה זה להחזיק שם (כגון www.domain.com ) וכתובת IP של השם. כאשר אתה פונה לwww.domain.com , דבר ראשון המחשב שלך ניגש לספר הטלפונים (DNS) ומברר את הכתובת IP של היעד. עכשיו תגיד: "יופי ! אבל יש אלפי שרתי DNS, אז איך הם מתעדכנים כולם ?" פשוט: כל שרת DNS אחראי על תחום מסויים. תחשוב על מבנה שמות אינטרנט כעל עץ. יש שורש, יש ענפים, יש עלים. לשורש עצמו אין שם (למעשה השם שלו זה "." -נקודה). (קיימים 13 שרתי DNS ראשיים שמחזיקים את ה"שורש" ) com, org, net,gov וכו´ הם ענפים. לכל ענף יש תת ענפים: wiseguy.com , smartass.com וכו´. על כל ענף כזה אחראים כמה שרתי DNS שכל מה שהם יודעים זה להגיד איפה יושב wiseguy.com ומי אחראי עליו. אותו אחד שאחראי על wiseguy.com הוא שרת DNS כל כל מה שהוא יודע זה לספר על הענפים שנמצאים מתחת לwiseguy.com כגון: support.wiseguy.com או www.wiseguy.com וכו´. איך כל העסק עובד ביחד ? נקח דוגמא: אתה מכניס בדפדפן כתובת www.support.wiseguy.com 1) המחשב שלך הולך לשרת DNS של הספק אנטרנט שלך (את הכתובת של שרת DNS אתה מכניס ידנית או מקבל דינמית מהספק) 2) שרת DNS של הספק שלך פונה לשרת DNS של מחזיק את ה"שורש" ושואל אותו: "מי אחראי על com ? תן לי את הIP שלו!". 3) שרת DNS של הספק מקבל את הכתובת של שרת DNS שאחראי על דומיין com והולך לתשאל אותו. 4) שואל את השרת DNS שאחראי על com : "מי אחראי על wiseguy.com ? תן לי IP!" 5) מקבל את הIP וממשיך לשרת DNS שאחראי על wiseguy.com 6) שואל שוב: "מי אחראי על support.wiseguy.com ? רוצה IP !!!" 7) מקבל וממשיך, מגיע לאותו אחד שאחראי על support.wiseguy.com ושואל: "מי אחראי על www.support.wiseguy.com ? והשרת אומר לו: "אני ! אני יודע איך למצוא את www. הנה הIP שלו.." 8) השרת DNS של הספק חוזר אליך עם המספר טלפון של www.support.wiseguy.com (ז"א כתובת IP) עכשיו שיש לנו כתובת, שאר העבודה מוטלת על ראוטרים שהצורת עבודה שלהם קצת יותר מסובכת, אך את העקרון הסברתי בהתחלה. לבסוף: הדפדפן שלך מגיע לכתובת הרצויה. מקווה שזה מספיק ברור... Antid0t (הערות והארות יתקבלו בברכה.)