קצת על ראיונות ודברים שאסור להגיד

[מפזרת צלילים ברוח]

קצת על ראיונות ודברים שאסור להגיד

ראיתי את השרשור על דברים שאסור להגיד ללקוח, וזה הגיע בדיוק בזמן כי באתי לספר על דברים שאסור להגיד ולעשות בראיונות עבודה וקצת מעבר לכך.

בעבודה הנוכחית אני פחות מתעסקת בגיוס, אבל זה חלק מהתפקיד בכללי. בתקופה הקרובה מתוכנן להחליף עובדים מסוימים ולכן פורסמו מודעות דרושים, חלקן דיסקרטיות. נושא הדיסקרטיות מודגש גם במודעה וגם מי שמזמנת לראיון מקפידה להדגיש שהגיוס דיסקרטי ושמצופה מהמועמד לכבד את זה. זה לא תרחיש בלתי מוכר בשוק העבודה לפי מה שאני מכירה (ואני מכירה לא מעט כידוע). אז - מה מניע בנאדם להתקשר למשרד, למספר שהוא לקח מ-144 (כי לטענתו המספר של מי שזימנה אותו היה תפוס/לא זמין), להסביר למי שעונה לו שהוא זומן לראיון אצל X והוא רוצה לברר כמה דברים. למרבה המזל, הוא הגיע למזכירה מחלקתית מבינת עניין שמודעת לחלק מהשינויים הצפויים (למרות שגם המידע הזה הפתיע אותה) והיא לא תעביר את זה הלאה, אבל באותה מידה הוא היה יכול להגיע למישהו שלא מודע ואפילו לאותו אדם שמחפשים לו מחליף והוא לא יודע שבכלל רוצים לפטר אותו! זה היה ממש קרוב.

next - מה לא מומלץ לעשות בראיון:

מקובל להציע שתייה כשאתה מגיע, יש מי שמציעים גם כיבוד. לא כל כך מקובל לכבד את עצמך בנשנושים שאתה רואה על השולחן/על השיש במטבחון, במיוחד אם זה משהו פחות שגרתי כמו מאפים בתפזורת מונחים על צלחת זכוכית, שהיו מיועדים לישיבת הנהלה ולכן היו מונחים איפה שמונחים... גם אם נראה לך שזה כיבוד לרווחת עובדי המקום והאורחים, מומלץ לשאול אם אפשר לפני שאתה לוקח.

לשאול שאלות זה בסיסי ולגיטימי, אבל אפשר לחכות איתן עד שהמראיין יסיים את ההסברים שלו, או לפחות יסיים את המשפט. לקטוע מראיין באמצע הדברים כדי לשאול שאלות שונות יוצר רושם לא הכי טוב, במיוחד אם השאלות לא קשורות למה שהוא אומר.

באת לראיון אצלנו כי, סביר להניח, אתה מעוניין במשרה שמציעים לך. אתה לא עושה לנו טובה בעצם כך שאתה שוקל את האפשרות לעבוד אצלנו ולהציג את המצב ככה ולהציב תנאים על הראיון הראשון יוצר רושם לא הכי טוב.

אם שמעת דברים לא הכי טובים על החברה זה מדאיג, אבל לשתף את המראיינת במה ששמעת ולשאול אותה אם זה נכון ולהסביר שאתה חושש לעבוד אצלנו בעקבות מה שאמרו לך... לאיזו תגובה אתה מצפה?!

כבר שכחתי מה זה לראיין ועם איזה חומר אנושי צריך להתמודד לפעמים...

 

[אשה מרציפן]

אוי ויי

הקטע של משרה דיסקרטית באמת לא ברור - טוב שהוא לא ביקש לדבר ישירות עם המחלקה הרלוונטית. איזה קטע הזוי.

לגבי נושא הכיבוד ושאר הדברים שכתבת - הזכרת לי מישהי שראיינתי שענתה על כמה מהסעיפים ביחד: הייתה לי על השולחן שקית במבה שנשנשתי ממנה, ומתוך נימוס הצעתי לה. ציפיתי שהיא תיקח קצת או אפילו תסרב (במבה זה דבר מלכלך) אבל מה שהיא עשתה היה לקחת את השקית אליה ו-לגמור אותה! ואני מזכירה שהיא הייתה במעמד של ראיון, היא אכלה תוך כדי שאני מנסה לראיין אותה.

אחרי זה היא גם קטעה אותי עם שאלות לא קשורות בזמן שהסברתי על דברים מסוימים, שאלות דיי מטופשות אני חייבת לציין. בין היתר היא דיברה על מה שיהיה שהיא תתחיל ואמרתי לה שאם תתקבלי והיא הייתה מופתעת ממש לגלות שהיא לא התקבלה כבר, ושאלה מה התנאים לקבלה ואם אני רוצה לקבל אותה.

מישהי אחרת שראיינתי דיברה באותה צורה שציינת, כאילו היא עושה לי טובה ששוקלת לעבוד אצלנו ודיברה כאילו היא יודעת יותר טוב ממני מה המשרה כוללת - כולל "לתקן" אותי ולהצהיר שהמשרה כולל X ולא Y. כמובן ששתיהן לא התקבלו לעבודה.

 

[חרצית קטנה1]

וואו, כמה אנשים הזויים יש שם בחוץ..

 

[lilo4]

וואו, איזה אנשים הזויים יש בעולם! מה נסגר?

 

[Alm0st Happy]

מה כן להגיד בראיון עבודה

דווקא מחוויות הגיוס האחרונות שלי יצאתי בעיקר מלאת תובנות על דברים שהיו צריכים להיאמר בשלב הראיון והתגלו מאוחר יותר. הנזק שנגרם הוא בעיקר לעובד עצמו, אבל גם למקום העבודה, וחבל.

הפרעות קשב וריכוז ודיסלקציה- אני מבינה שזה נושא רגיש ואנשים מפחדים לא להתקבל לעבודה אם יחשפו שהם סובלים מאחת הבעיות הנ"ל, אבל להפעיל את המוח- אם אתם מרגישים שלעניין תהיה השפעה על איכות העבודה שתספקו, לדעתי זה משהו שצריך לחשוף. אני אישית לעולם לא אפסול מועמד על זה, אבל אני מבינה למה אנשים מפחדים. לדעתי עצם העובדה שעומדת מולי בחורה שהיא סטודנטית מוצלחת ועושה זאת עם לקות למידה דווקא מוסיף לאיכויות שלה בתור מועמדת. זאת לא נכות, זה משהו שיש לחלק גדול מהאוכלוסיה וזאת לא בושה אלא דווקא מקור לגאווה- מהמקום הזה שמראה שלמרות המגבלה המועמד הגיע להישגים מרשימים. לגלות בחפיפה שאם אני לא נותנת למתלמדת 10 דקות הפסקה על כל חצי שעה של עבודה או שגיאות כתיב מפחידות בדוחות שאנחנו מפיקים- זה דווקא מוריד מהאיכות של אותה מתלמדת. אני לא יכולה לנחש שיש לה הפרעה כזו או אחרת ואם המידע הזה לא יהיה גלוי הוא ייתפס הרבה פעמים כזרקנות, חוסר אינטיליגנציה או כחוסר התאמה, וחבל.

אמת- כולנו מייפים קצת את המציאות בראיונות עבודה ומגייסים מודעים לזה, אבל יש הבדל בין להציג דברים בצורה מאדירה לבין לשקר. שקרים סופם להתגלות. יצא לי לפסול מועמדים מאד איכותיים על המלצות שהתגלו כשקריות (כן, אנחנו בודקים. כן, כאן זה ישראל וכולם מכירים את כולם), או על חוסר התאמה בין מה שהמועמד מספר לבין קורות החיים שלו, מה שמעיד גם על חוסר אינטיליגנציה מוחלט- גם לשקר צריך לדעת איך, כמה ומתי.

ירד לכם מהמשרה- זאת לא בושה. אי אפשר לפרסם כל פרט ופרט על מהות המשרה במודעה, או למסור את כל המידע בשיחה טלפונית קצרצרה. לפעמים בראיון עצמו תגלו שהמשרה לא מתאימה לכם ואין לכם כל נכונות לקחת אותה במידה ותתקבלו. בסבב הגיוס האחרון נתקלתי בהרבה מועמדים כאלה, ואף לא אחד אמר זאת בשלב הראיון. ההוגנים ביניהם אמרו זאת במעמד שיחת הטלפון בה הודעתי להם שהתקבלו, אחרים קבעו איתי משמרות חפיפה ופשוט לא טרחו להגיע וסיננו אותי ביום החפיפה. זה כאילו שאנשים ממשיכים בהליך הגיוס רק בשביל לדעת אם הם התקבלו, אם עמדו באתגר. אני מבינה שזה בוסט לאגו, להתקבל למשרה מבוקשת, אבל זה לא פרס נובל- דפדפו הלאה. כשמועמד אומר לי במהלך הראיון שהוא חושש שהוא לא יתאים למשרה שאני מציעה לו כי X, Y או Z ולכן נאלץ לוותר, אני אתמלא הערכה כלפיו על כך שלא בזבז לשנינו את הזמן ועל הכנות שלו. תבינו שברגע שהוחלט לקבל אתכם לעבודה, סבב הגיוס נפסק ואם אתם ממשיכים בהליך רק בשביל הספורט, נגרם לחברה נזק רב. בנוסף, בחברות גדולות סבבי גיוסים כוללים לא מעט משרות מגוונות, ומגייסים ממחלקות שונות מכירים אחד את השני ומודעים למשרות שלפעמים אפילו לא מתפרסמות במודעות דרושים- יכול להיות שאתם לא מתאימים למשרה שאני מציעה, אבל חברה שלי ממחלקה אחרת מחפשת בדיוק אנשים כמוכם למשרה שתתאים לכם. בפעם היחידה שמראויין אמר לי במהלך ראיון שלצערו הוא לא חושב שהוא מתאים למשרה שאני מציעה, הוא הופנה לקולגה שבדיוק גייסה עובדים למשרה שמתאימה בול לצרכים שלו ומאז כבר הספיק להתקדם.

קווים אדומים שלכם- אם יש לכם כאלה, זה בסדר גמור, אבל זאת זכות המעסיק לדעת. אם החברה נותנת שירותים לחברות שמתעללות בבעלי חיים ואתם לא מוכנים לקחת חלק בזה, אם העקרונות והאידואולוגיה שלכם תוביל לאיכות עבודה נמוכה יותר מצדכם- יש לספר זאת במהלך שלב הראיון, במידה וכמובן בשלב זה אתם כבר מבינים שתהיו בבעיה- אני מבינה שלא תמיד אפשר לדעת. יכול להיות שלא תתקבלו לעבודה, אבל זה רק לטובתכם. אם יש דרך לשלב אתכם בחברה למרות שאתם לא מוכנים לבצע פעולה כזו או אחרת- מה טוב. אם אתם מועמדים מספיק איכותיים, יקבלו אתכם למרות הגבולות שהצבתם. אם אין דרך כזאת- עדיף לכם לא לעבוד בחברה שנוגדת את העקרונות שלכם. המעסיק יתאכזב מכם משום שלא עמדתם בציפיות ואתם הרבה פעמים תהיו בדילמה אם לוותר על העקרונות שלכם בשביל לשמור על העבודה או לעזוב את החברה. אם המשרה לא יכולה להכיל את העקרונות שלכם, חפשו אחת אחרת שכן. אצלי זה עלה בהקשרים פוליטיים בעיקר, משום שאני עובדת בחברת הייטק שמספקת שירותים כאלה ואחרים לצה"ל ולגופי הביטחון האחרים. אני מצפה מאדם עם אג'נדה שמאלנית קיצונית שיהיה לו טיפת שכל בקודקוד כדי לגגל את שם החברה לפני שהוא מגיע לראיון, ולהיות מודע לשירותים שאנחנו מספקים לגופים בטחוניים (וזה ממש לא סוד שזה העיסוק העיקרי של החברה). מותר לשאול בשלב הראיון האם יתאפשר במסגרת העבודה לא לעבוד מול גופי הביטחון, וכבר נשאלתי בעבר- התשובה תמיד הייתה שלילית, לצערי לא ניתן להתגמש לטובת העובד במובן זה. כשזה נשאל במהלך הראיון אכן נפסק תהליך הגיוס של אותו מועמד ונפרדנו כידידים, כשזה התגלה במהלך חפיפה הפסדנו כסף של שכר לאותה מתלמדת בעבור שעות החפיפה וזמן גיוס יקר, וכמובן שנגרמה לאותה מתלמדת עוגמת נפש שהייתה יכולה להיחסך.

סמים קלים- המגייסים שלכם לא חייזרים ואם יש לכם אופי סטלני במקצת, טיילתם שנה בהודו וכששאלתי מה התחביבים שלכם עניתם מסיבות טראנס- כנראה שכשתגידו לי שמעולם לא נגעתם בסמים זה יפסול אתכם בו במקום. לעומת זאת, שמעתי אינספור פעמים מועמדים שמצהירים שהתנסו בעבר, והיום לא מתקרבים לזה- אף אחד מהם לא נפסל על סמך האמירה הזו, וכזכור אני עובדת בחברה עם אופי ביטחוני שגם דורשת סיווג לרמת סודי ביותר (וכן, ברוב המקרים אפשר לקבל סיווג כזה עם הצהרת סמים, במידה ולא הסתבכתם עם הרשויות). כמובן שלעולם אל תעיזו לומר שאתם משתמשים בסמים בהווה. גם אם אתם עושים זאת- תשקרו. אולי זה ייתפס כצביעות אחרי שאמרתי לא לשקר, אבל אני אישית מאמינה ששימוש (שפוי) בסמים קלים לא באמת שונה משתיית אלכוהול בחברה, וכל עוד זה לא נעשה תוך כדי עבודה אין שום סיבה שזה יפגום באיכות העבודה שהעובד מספק. בדיוק כמו אלכוהול. לצערי, סמים אינם חוקיים והתפיסה לגביהם בחברה יכולה להיות מאד שלילית לעיתים, ואין שום סיכוי שמועמד שמצהיר שהוא משתמש בהווה בסמים יתקבל לעבודה. אז כן, תשקרו.
(כל האמור לעיל מתייחס לסמים קלים בלבד!)

דברים שהחוק לא מאפשר לשאול אתכם אבל כדאי שהמעסיק ידע- אני לא מדברת על נטיה מינית או סעיף נפשי בצה"ל, זה ממש לא ענייני. אני מאמינה שאם מועמדת מנסה להיכנס להריון, אם אתה שומר שבת או אם יש לך תאומים בני חודשיים בבית- מגיע לי לדעת. אני לעולם לא אשאל, אבל מגיע לי לדעת אם זה רלוונטי לסוג המשרה שאני מציעה ויגרום למועמד לקשיים בעמידה בדרישות התפקיד. מה יעזור לא לספר לי שאתה שומר שבת ולתת לי לגלות את זה כשתסיים חפיפה? אני לא מסתירה את הדרישה למשמרות שבת, כנראה שאם אתה שומר שבת אתה לא מתאים למשרה. ואולי דווקא כן, ואם תגיד לי בראיון ואני ממש ארצה אותך אני אסכים לקבל אותך גם בלי שתעבוד בשבתות. אם אני אגלה זאת במהלך החפיפה, אני בעיקר אכעס על הזמן היקר שביזבזת לי וממש לא יתחשק לי להתגמש לטובתך.

אני מודעת לעובדה שאמרתי דברים שהם אולי לא פוליטיקלי קורקט, ואלה כמובן לא עצות חלוטות בנוגע לאיך להתנהל בראיון העבודה אלא דעתי האישית בלבד.

 

[אשה מרציפן]

כל כך

כתבת הרבה דברים חשובים, עוד טאגליין לאוסף.

 

[פ ר י א ו ר]

הכל נכון חוץ מ...

"באת לראיון אצלנו"
מראיינים שוכחים שגם אנחנו מראיינים אתכם. אתם צריכים לתת לנו פרטים ולמכור את עצמכם. זה משהו הדדי פה.

 

[אשה מרציפן]

זה נכון

ובראיונות שאני מכירה ובאלו שאני מקיימת, חלק מהראיון כולל הצגה של החברה ושל המשרה עם פתיחת פתח לשאלות מגוונות. הבעיה מתחילה מתי שהמרואיין רואה לנכון לראיין את המראיין ולשאול שאלות אישיות על החיים הפרטיים, לשאול כמה הוא מרוויח, להעביר ביקורת על המקום ועל המראיין, להציב תנאים - אלו דברים שקורים, גם אם לא לעיתים קרובות.

סיפרתי על אותה בחורה שראיינתי ש"תיקנה" אותי. לא סיפרתי על הנימה המתנשאת והמזלזלת בה עשתה את זה ועל הציניות הלא נעימה בה התבטאה...

כשראיינתי מועמדים לפעילות התנדבות גם היו מקרים הזויים, כמו מישהי שחקרה אם הפעילות (שאורכה 4-5 שעות) כוללת ארוחה במסעדה על חשבון הארגון, וכשקיבלה תשובה שלילית שאלה איך מצפים מהאנשים לבצע עבודה על בטן ריקה... במקרה שלנו מספקים כיבוד בסיסי ואפילו קצת מעבר למתנדבים, אבל ארוחה במסעדה?! לא הגזמנו קצת?

 

[פ ר י א ו ר]

ברור שיש דרך לשאול כל דבר.

במקרה של הבחורה הייתי שואלת אם ישנה דאגה לרווחת המתנדב בפעילות.

הייתי בראיונות עבודה שרק שאלו אותי דברים ולא סיפרו לי דבר או שניים על החברה ואפילו לא הסכימו לציין בפני את השכר.

 

[אשה מרציפן]

זה באמת מוגזם

וזה מסוג הדברים שהייתי מצפה שיסבירו לך בטלפון.

אותה בחורה... הייתה דיי הזויה, וכשהיא שאלה על ארוחה במסעדה היא התכוונה לארוחה במסעדה, אין לי ספק שהיא הייתה שואלת את זה גם אם הייתי מקדימה אותה ומספרת שמספקים למתנדבים כיבוד.

 

[קואלה המקורית]

טרם קראתי את שאר השרשור

אבל אני חייבת להגיב על עניין הדיסקרטיות... מהצד השני דווקא.

המעביד, שמפרסם מודעת דרושים, כאשר הוא לא מיידע את נושא המשרה שהוא מחפש מישהו במקומו, צריך לצפות שנושא המשרה עלול לדעת על כך ממקור אחר.
אני הייתי בחברה, שאכן פרסמה משרות שטרם פיטרו את האנשים המאיישים. וצר לי, אבל זה בעיני לא תקין.
(המנהלת שלי גילתה מודעה שבה מחפשים מישהו שיחליף אותה, כי אחד החברים שלה חיפש עבודה, ונתקל במודעה הזו... )

אתה לא מרוצה מתפקוד העובד, תקרא לו לשיחה, לשימוע, ותעדכן אותו.
אני מבינה את הרציונל מאחורי הבקשה לדיסקרטיות, אבל אצלנו, בזמנו, זה הגיע למצב שכולם, אבל כולם
היו נכנסים לאתרים של מבקשי עבודה, והיו מחפשים האם המשרה שלהם מוצעת באתר.
והיו גם כאלה שגילו שכך עומדים לפטר אותם.

בלי כל קשר, אני בתור מחפשת עבודה, לא תמיד יודעת מדוע מבקשים לשמור על דיסקרטיות ונגד מי.
האם עומדים לפטר את מזכירת המנכ"ל? או את זו של הסמנכ"ל?
או שרוצים להרחיב את הצוות, ולא מספרים על כך, מכל מיני סיבות?
האם עומדים להיות שינויים ארגוניים בחברה, שלא כוללים פיטורים, אלא דווקא קידומים, או הרחבה?

כך שעניין הדיסקרטיות הוא מובן, אבל יכול לעמוד לרועץ עבור המעביד...

 

[אשה מרציפן]

הזכרת לי מקרה אחר

הייתה תקופה שאחד מהנע"תים שלי במקום העבודה כלל קשר מול אגף משאבי אנוש, ויצא שנחשפתי למודעת דרושים שפורסמה מטעמם שהייתה מאוד ברורה, והתעניינתי בפני מי שפרסם אותה מי מהעובדים עוזב (המודעה לא הייתה דיסקרטית). הוא לא ענה לי, אבל מה שהוא כן עשה היה לפנות למנהלת שלו ולהגיד לה ש"מרצי ראתה את המודעה ונלחצה, היא חושבת שהולכים לפטר אותה", והיא ישר התקשרה אלי בשביל "להרגיע אותי".

בהתחשב בעובדה שהמודעה הייתה למשרה שונה מזו שלי ושכאמור היא לא הייתה דיסקרטית, אין לי שום מושג איך הוא הבין מההתעניינות שלי מי עוזב שאני חושבת שזו מודעה שמיועד לחפש עבורי מחליף. אגב, המודעה פורסמה כי אחד מהעובדים קודם באותו מקום עבודה וחיפשו מחליף עבורו, וזה לא היה סודי במיוחד והיו כבר מי שידעו, ועד היום לא ברור לי למה הוא לא ענה לי על השאלה והלך לכיוון ההזוי הזה.

 

[מפזרת צלילים ברוח]

את צודקת

אבל אין כל כך אלטרנטיבות במקרים האלו. בתקופת העבודה בחברת כ"א, ההנחיה לפרסום מודעות דיסקרטיות כללה הרחבה של הטווח - משמע לא לציין באיזו עיר מדובר אלא "האזור" וכנ"ל לגבי תחום העיסוק של החברה, אבל מניחה שזה לא משנה הרבה עבור מי שמחפש מודעת דרושים למשרה שלו.

 

[Pelegoldy]

מעבר לכך שאם אתה מחליף מישהו בדיסקרטיות

ייתכן ובעוד כמה חודשים מישהו אחר יחליף אותך בדיסקרטיות, ולכן הייתי שוקל מראש אם ללכת למקום עבודה כזה, שאין לו אפילו את ההגינות הבסיסית ליידע עובד מראש על הכוונה לפטרו.

 

[Mama Maya]

קרה לי

לפני אי אלו שנים, כשהתחררתי מהצבא, עבדתי כמזכירה אצל מישהו, כך שאנשים היו עוברים דרכי לפני שנכנסו למשרד שלו.
יום אחד מגיעה מישהי, אומרת שיש לה פגישה, המתינה בחדר. באיזשהו שלב היא מתחילה לשאול אותי על למה אני עוזבת, ואיך המשרה, ובלה בלה בלה.
מסתבר שהאדיוט הזמין מועמדות להחליף אותי, כביכול "מאחורי הגב" שלי, רק שעשה את זה מול הפרצוף שלי.

נו שוין

 

[מפזרת צלילים ברוח]

עוד תוספת לרשימה

לגיטימי לבקש התחשבות בקביעת מועד הראיון, אבל פרופורציות - אם מסבירים שלא תהיה אפשרות במועד מסוים, תחנונים לא ישנו את זה וגם לא הדגשה עד כמה זה בעייתי עבורכם.

המקרה הספציפי שעורר אצלי את זה זו מישהי שעברה את הראיון הראשון בהצלחה והוחלט לזמן אותה לראיון נוסף אצל מנהל המחלקה, וכשהתקשרתי היא התחילה להתווכח איתי לגבי המועד ו"דרשה" בימים אחרים ספציפיים "באיזה שעה שאת רק רוצה". הסברתי שזו לא אני - זה מנהל המחלקה שהלו"ז שלו מאוד עמוס ולא יוכל לראיין אותה במועדים שביקשה אבל זה לא ממש שכנע אותה, ואחרי שקבענו למועד המקורי שהצעתי היא אמרה כמה פעמים שהיא מבקשת שאני אבדוק ואנסה בכל זאת אם אפשר "היום או מחר" ואעדכן אותה... היא עשתה רושם מאוד טוב בראיון, אבל ההתנהלות הזאת בטלפון קצת העיבה על זה.

 

[אוגלה]

אבל פה גם נכנסת דיסקרטיות מהצד השני

להתקשר למועמד ולצפות שהוא יהיה זמין לראיון כל יום וכל שעה, זה לא הכי ריאלי. הכי נכון לדעתי הוא להציע מספר מועדים שבהם ניתן לערוך את הראיון. בכל זאת, רוב המועמדים אינם מובטלים , אלא עובדים במקום אחר, ולא יכולים לצאת מהעבודה שלהם מבלי לחשוף פרטים.
כמו כן נתקלתי במקרים, שבהם למרות שהמועמד רשם בקו"ח שהוא עדיין עובד במקום מסוים, ורשם שההמלצות ינתנו לפי בקשה, וביקש לשמור על דיסקרטיות, המראיין מצא לנכון להתקשר לחברה שבה הוא עובד ולשאול את דעתם על העובד. במקרה מסוים זה שקיבל את השיחה, גם פירט את כל הבעיות של העובד (לא ליכלך עליו, אבל כן התמקד בפנים השליליים ולא החיוביים) וגם פיטר אותו.

 

[אשה מרציפן]

בגלל זה היא כתבה "לגיטימי לבקש התחשבות"

אבל המקרה שהיא סיפרה עליו לא נשמע כמו מקרה כזה אלא כהכתבה מתי הראיון יתקיים. גם לי קרה שמועמדים שזימנתי לראיון "הודיעו" מתי הם זמינים ודרשו ממני שאתגמש בהתאם ללו"ז שלהם, שעם כל הכבוד - זו יהירות לדרוש דבר כזה כשמזמנים אותך לראיון עבודה. הייתה מישהי ש"הסבירה לי" שהיא סטודנטית וזמינה לראיון רק בשעות שהיא אמרה, שלא היו ממש שעות העבודה שלי, ושאלה אם אני לא אוכל בכל זאת...

המקרה שאת מתארת עם הדיסקרטיות זו ממש חוצפה. מדובר במישהו שאת מכירה אישית? הוא עשה משהו בנדון?

 

[קואלה המקורית]

ויש לי עוד כמה...

דברים שאסור ללבוש:
חולצות בטן או גופיות - אתה בא למקום עבודה, בן אדם, לא לחוף הים.
מכנסיים קצרים - מחרפן אותי. גם כשמדובר בעובדים מן המניין.

דברים שאסור לעשות:
להיכנס לחדרים בלי רשות. הייתה מרואיינת שנכנסה למסדרון לכיוון המשרד של המנכ"ל, בלי אישור. כאשר צעקתי אחריה "הי, סליחה, לא נכנסים לשם", היא עשתה לי פרצוף ואמרה "נו, אז מה? מה כבר קרה".
הסברתי לה שמדובר במשרדו של המנכ"ל, ואסור להיכנס ללא אישור. אז היא המשיכה עם הפרצוף.
כמובן שלא התקבלה

 

[אשה מרציפן]

מוסיפה בהקשר הזה

שגם אם קיץ ומאוד חם, כדאי לוותר על המחשוף, במיוחד בשלבים הראשונים, וגם אם התקבלת לעבודה - בימים הראשונים תשאירי את הציצים שלך בתוך החולצה.

זוכרים את ה#^*$@ שדיווחתי עליה לא מעט בעבר? על היום הראשון לעבודה היא הגיעה עם מחשוף מהנדיבים שיצא לי לראות, וזה כשמדובר במקום עבודה עם קוד לבוש כשגם אם לא היה - זה מאוד לא מכובד להסתובב ככה במקום עבודה ולא רק לדעתי.