קצת שונה - הילד בן 30 וגר עם ההורים
**מבקש שלא יופיע בראשי**
יש למכרים שלי בעיה עם הילד שלהם,
הוא בן 35+ ועדין גר איתם,
אין לו זוגיות,
עובד במשרה זוטרה,
כל היום רק רואה טלויזיה (אחרי העבודה) בחדרו,
בשאר הזמן מאכיל חתולים משוטטים ברחוב.
הוא גורם מפח נפש אמיתי להוריו אשר סוגיית האכלת החתולים בחצר ביתם גורמת לריבים רבים .
הוריו כבר די מבוגרים (60-70) והפצירו בו פעמים רבות ללכת לגור לבד ולהתחיל לחיות , אך ללא מענה.
אימו מבשלת לו ומכבסת את בגדיו.
אני טענתי בפניהם שעד שלא יעשו מעשה אמיץ (אפילו במעורבות משטרה) הוא לא יעזוב מרצונו את הבית לעולם.
הם דואגים לו ואוהבים אותו אבל לא ממש יודעים איך להתמודד איתו.
כמובן שהם מבוגרים ואין ברצונם לטפל בילד בן 40 כאשר הם יהיו בני 70-80 .
איך מתמודדים עם מצב כזה?
האם יש יועצים מומלצים למצבים כאלה שאפשר ליצור איתם קשר ?
יש לציין שמלבד הדברים הללו הוא נורמטיבי לחלוטין ואינו בעל בעיות פסיכולוגיות מסוגים כלשהם.
תודה.
**מבקש שלא יופיע בראשי**
יש למכרים שלי בעיה עם הילד שלהם,
הוא בן 35+ ועדין גר איתם,
אין לו זוגיות,
עובד במשרה זוטרה,
כל היום רק רואה טלויזיה (אחרי העבודה) בחדרו,
בשאר הזמן מאכיל חתולים משוטטים ברחוב.
הוא גורם מפח נפש אמיתי להוריו אשר סוגיית האכלת החתולים בחצר ביתם גורמת לריבים רבים .
הוריו כבר די מבוגרים (60-70) והפצירו בו פעמים רבות ללכת לגור לבד ולהתחיל לחיות , אך ללא מענה.
אימו מבשלת לו ומכבסת את בגדיו.
אני טענתי בפניהם שעד שלא יעשו מעשה אמיץ (אפילו במעורבות משטרה) הוא לא יעזוב מרצונו את הבית לעולם.
הם דואגים לו ואוהבים אותו אבל לא ממש יודעים איך להתמודד איתו.
כמובן שהם מבוגרים ואין ברצונם לטפל בילד בן 40 כאשר הם יהיו בני 70-80 .
איך מתמודדים עם מצב כזה?
האם יש יועצים מומלצים למצבים כאלה שאפשר ליצור איתם קשר ?
יש לציין שמלבד הדברים הללו הוא נורמטיבי לחלוטין ואינו בעל בעיות פסיכולוגיות מסוגים כלשהם.
תודה.
