קצת תובנות. (קצת הרבה ארוכות)

[נעממהה]

קצת תובנות. (קצת הרבה ארוכות)

אני ממש אבין את מי שאין לו סבלנות לקרוא! זה באמת ארוך

קצת תובנות לקראת סוף שנה. יש לי אחות קטנה, כמעט בת חמש, ובגלל שאמא שלי נסעה, ומימילא אין לאחותי יותר מידי מה לעשות בבית- לקחתי אותה איתי לאימון. בעיקרון יש אצלנו ארבע קבוצות אחת אחרי השניה- אני עובדת בשלוש ומתאמנת ברביעית. אחותי השתתפה בראשונה, נשארה איתי בשניה (נחה קצת באמצע) ובגדול נשארה עד סוף היום. זה לא שהיא לא מתעמלת- בבית אנחנו עושות קצת פרמידות, ומידי פעם, כמו היום, היא מגיעה איתי לחוג. בסה"כ, היא עוד לא מתעמלת דגולה, ובעייני, עד היום, היא עוד לא הוכיחה שהיא כישרון יוצא דופן (והיא ממש לא חייבת להיות כזו!!). מה שכן, מכיוון שהיא נשארה לקבוצות היותר בוגרות, "עזרנו" לה לעשות (או יותר נכון ממש עשינו לה) כמה אלמנטים יותר מתקדמים: רגל רגל לאחור, פליקפלק. הכל סתם בשביל הכיף ובשביל הקטע. חשוב לציין שהעמידת ידיים והגלגלון שלה עדיין נראים בתחילת דרכם. בשיעור שאחר כך (אין לי מושג איך היא החזיקה מעמד) היא פשוט פתאום ירדה לגשר לבד, אחרי שמישהי שמרה לה כמה פעמים בודדות (והשגיחה כמובן)! בלי שום פחד.. פשוט ככה! אז מה אני רוצה להגיד? (חוצמזה שאני סתם אחות-גדולה גאה) א. כמה חשוב זה שהקטנטנות יראו גדולות מתעמלות. ולא, זה ממש לא מובן מאליו. הבנות שבגן- כיתה ב', לא תמיד ראות את הקבוצות הבאות. כל מה שהן רואות כל היום זה עמידות ידיים, גלגלונים, גלגולים וגשרים. מאיפה הם יקבלו את ההשראה? את הרצון להשתפר ולהתאמץ כדי להתקדם? זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את זה. במחנות אימונים, כשבנות מכל הגילאים עובדות באותו זמן, הקטנות מהופנתות- הם רואות לאן הן יכולות לשאוף! ותראו איך שזה משפיע... איך זה אצלכן? לקטנות יש הזדמנות לראות משהו מעבר? ב. היה פה דיון לא מזמן על מה עדיף: לעבוד עם ילדה שלב שלב, עד שתבצע הכל פיקס, ורק אז לעבור לאלמנט באמת (נגיד עד שתבצע הכנו מושלמות לפליק פלק- ורק אז.. וכו'), או לתת לבנות מידי פעם לעשות אלמנטים שאין להן התנסות בהם, ושהן עוד לא עושות את ההכנות אליהם באופן מושלם (עם שמירה כמובן!). רוב התשובות היו שעדיף לבצע הכנות והכנות ולעבוד לאט ובטוח. אני מסכימה עם זה באופן כללי, אבל מה שראיתי היום חיזק אצלי את ההרגשה שאפשר לתת לילדה לנסות אלמנטים חדשים, שהיא עוד לא מכירה, שהיא עוד לא הוכנה אליהם לגמרי(הכל בגבול, כן?) - לתת לה להרגיש איך זה לעשות אלמנטים שהם קצת "יותר"... למה? קודם כל- כמו בתובנה הראשונה- זה נותן לבנות הרבה מוטיבציה להמשך. חוצמזה- לפעמים זה תופס! אני לא אומרת שעכשיו המתעמלת יודעת את זה לגמרה ושהאלמנט נרכש. צריך עדיין לעשות עוד הכנות ותרגילים, אבל זה בהחלט יכול לתרום: ההכנות והמטרות של האלמנטים הרבה יותר ברורות, התנועה בכלליות יכולה להיות הרבה יותר מובנת, והבנות לא עובדות על אלמנט שהביצוע הכולל שלו הוא מעורפל בשבילן. אם הכל מבוצע באופן מבוקר ולא בהגזמה- למה לא? אולי הדוגמא של אחותי לא מושלמת- אבל אני עדיין מאמינה בזה. לא- היא לא כישרון יוצא מגדר הרגיל. ושוב! אני לא אומרת שעכשיו נסחוב את כל הבנות שיעשו רגל רגל לאחור, ואז ניתן להן להתרסק על הראש בירידה לגשר. הבנתן מה אני מתכוונת... ותודה על הסבלנות למי שהגיע עד הלום אשמח לדעת מה דעתכן על תובנות אלו שבת שלום!

 

[נועה חורש]

תובנות יפות

קודם כל נחמד לקרוא כמה שאת אחות טובה, מסורה ואכפתית! זה אכן יכול לעשות רק טוב לבנות קטנות לראות בנות גדולות מתעמלות, ובכלל לכל מתעמלת כדאי לראות התעמלות ברמה יותר גבוהה ממה שהיא מתעמלת בעצמה. זה לא משנה אם מעדיפים לעבוד שלב אחרי שלב, או שמעדיפים לקפוץ על שלבים לפני שהקודמים הושלמו. בכל מקרה, כדאי מידי פעם לתת לילדות להתנסות בכל מיני דברים, וזה לא סותר את תיאוריית "השלבים". אני למשל, עבדתי עם קבוצה מסויימת באדיקות לפי שלבי בסיס ולא קפצתי על שלבים גם עם ילדים מוכשרים. אבל יום אחד, נדמה לי בפורים או משהו, נתתי לכ-ו-ל-ם לרוץ ולעשות ניתור סלטה קדימה לבור. מדובר על קבוצה בכיתות א-ב, שחלקם אפילו היו חדשים ולא ידעו גם גלגול קדימה נורמאלי. הפלא ופלא, כמעט כולם הצליחו ריצה ניתור סלטה קדימה באיזו שהיא צורה. הם נהנו מזה עד מאוד, גם מהתרגיל עצמו, וגם מזה שהם "כבר עושים סלטה". אני אישית לא התלהבתי מזה שהם עושים סלטות (אחת אפילו עשתה לעמידה), זה היה מבחינתי סתם משחק ולא הביא אותי להתחיל לעבוד איתם ברצינות על סלטות. אבל הילדים נהנו והתהלבו, וזה גם תרם להם לאוריינטציה, לעניין, ולגיוון, למשהו מיוחד (נדמה לי שזה היה איזה חג או משהו). לגבי ירידה לגשה מעמידה, למרות שהוא נראה תרגיל קשה שמתאים למתקדמות, זה לא נכון. כל מי שיש לה גשר טוב וגמיש, מסוגלת ללמוד ירידה לגשר. לא צריך בשביל זה כשרון. גם ילדה בת כמעט חמש יכולה להצליח ירידה לגשר בלי בעיה. אצלי זה היה אחד מהתרגילים שעבדתי עליהם קבוע עם קבוצת הגן והרבה ילדים הצליחו. לסיכום, אני חושבת שהדוגמא של אחותך היא דוגמא מצויינת שממחישה טוב את הדברים הנכונים שאת אומרת. בהצלחה לאחותך בהמשך הקריירה...