וסיפור קטן
בפעם הראשונה ביקרתי בבודפשט לפני כ- 20 שנה. הורי יצאו בצורה בלתי חוקית מהונגריה וזו היתה הפעם הראשונה שאימי יכלה לחזור לבקר. כמובן שאצלה מהרגע שבו הרכבת עברה את הגבול להונגריה הדמעות לא פסקו ולו לרגע. אני זוכרת את הניגוד בין בודפשט של אז לעומת וינה. וינה שהייתה שטופת אורות מלאה בכל טוב, לעומת בודפשט שנראתה אפרורית יותר.... לפני שנה שוב יצא לי לנסוע לבודפשט. השינוי ממה שזכרתי 20 קודם היה מדהים. נולדתי בחצי שנה לאחר שהורי עלו לישראל, אך שפת הדיבור בבית עד גיל 9 הייתה לרוב הונגרית. מאז כמעט ולא השתמשתי בשפה. אבל בביקור הזה לפני שנה, המהירות שבה השפה חזרה אלי, זכרון שמות רחובות שהורי הזכירו, מקומות, סיפורים.... היה, אם שוב להשתמש בבטוי שכבר כתבתי - מדהים.
