קצת תקוע...

Prophet23

New member
קצת תקוע...

אז ככה.. יש לי מחשבות שמעיקות עלי וחשבתי שאולי אפשר יהיה לקבל קצת דעות של אנשים.. הכרתי מישהי אמריקאית לפני כמה חודשים באמריקה.עכשיו, הבחורה הזאת היא משהו מדהים, משהו שתמיד חיפשתי ואני אוהב אותה נואשות והיא אותי ואנחנו חושבים על עתיד ביחד.. הבעיה היא שהיא לא תעבור לגור איתי פה בארץ מכיוון שקודם כל היא עושה תואר שני באמריקה, ובמצב הקיים בישראל גם מבחינה בטחונית ובמיוחד מבחינה כלכלית היא לא תעבור לגור פה, והאמת שאני מסכים איתה. בתכל'ס, עם תואר שני באמריקה במקצוע כמו שהיא לומדת היא תרוויח המון, והאמת שאם אני אעבור איתה לשם אני בטוח שיהיו לי יותר אופציות למצוא עבודה מאשר יש לי פה, כי אני באמצע תואר ראשון במקצוע שבלי תואר שני אפשר לדבר לקירות וגם עם תואר שני במצב של היום זה אולי לא יספיק. אני ממש לא יודע מה לעשות.. זה לא שיש לי בעיה לעבור לגור באמריקה איתה מבחינה אידאולוגית. העניין הוא המשפחה והחברים.. אני יודע שאפשר תמיד לבוא לבקר, אבל זה לא אותו דבר, במיוחד עם החברים הטובים. אז מה לבחור... אובד עצות.. לא רוצה לאבד את אהבת חיי, אבל גם רוצה להיות עם החברים והמשפחה קצת יותר מפעם בשנה..
 

magenta73

New member
קודם כל, תרגע!

אני לא מאמינה שאני כותבת את זה לגבר, אבל אתה חושב יותר מידי! עזוב אותך תואר, לא תואר, עבודה... זה לא חשוב עכשיו. הקונפליקט הוא כזה. אתה מצאת בחורה, מדהימה בעיניך, אבל, בכדי שתהיו ביחד אתה צריך לוותר על החיים שלך, אז יו נוו איט, ולעבור לארה"ב. מצד אחד החיים שלך אז יו נוו איט, מצד שני, בחורה, שלדעתך היא אהבת חייך. אז כן, קשה, בלי משפחה ובלי החברים, וכן, קשה בארץ אחרת, שונה וזרה. אבל, הפתרון נמצא בך. תשאל את עצמך בפנים, נגיד ואתה בוחר לא לנסוע עליה, לא היית מתחרט על זה כל החיים שלך??? אם התשובה היא כן - אל תחשוב פעמיים ומחר תלך לקנות כרטיס. החברים והמשפחה תמיד יהיו פה ותמיד יחכו לך. גם הלימודים וגם העבודה. אהבה אמיתית לא באה הרבה... ואתה יודע מה, גם אם זה לא יצליח, שם, באמריקה, אתה תדע בפנים שניסית, שנתת מאה אחוז ממך. וזה מספיק בשביל שתהיה שלם.
 
ובכל מקרה....

ב- 99% מהמקרים בסוף נפרדים, אז למה לחשוב ישר על "כל החיים"?!! באופן טבעי למדי אתה כנראה תיפרד ממנה בסוף, גם אם כרגע נדמה לך שזו אהבת חייך (צר לי לאכזב אותך) וכמו שההיא לפני אמרה, החברים והמשפחה יחכו... אז לא הייתי אומרת שזה קל לעזוב, בכלל לא, מדברת איתך מישהי שאולי אם היתה מסוגלת לעשות צעד כזה (אמנם בלי אהבה מהצד השני של העולם, אבל עם המון עתיד...)- של לעזוב חברים ומשפחה (בעיקר חברים, אגב, אני מאלו שמסכימות ב- 100% עם המשפט: "חברים הם הפיצוי של אלוהים על המשפחה...") כנראה שהייתי היום יותר יותר עשירה ועם עבודה הרבה יותר שווה. אז אני מבינה את ההתלבטות, אבל אם הייתי יודעת שאיזשהו סוג של יחסים רציניים מחכה לי מעבר לים- כנראה שהייתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים.... בכל אופן, אני אומרת, קח "חילופי סטודנטים" של סמסטר אחד או שניים, תראה איך זה בא לך, ואח"כ תחליט בשביל "כל החיים".... לא ככה? יכול להיות, בלי עין הרע ובלי לפתוח פה לשטן- שאחרי 3 ימים ו- 5 זיונים העניין ההדדי שלכם יסתיים ואתה תמצא את עצמך כולך תלוש בארץ אחרת... אז לאט לאט...
 
מסכימהעם כל מה שנאמר

תסע ותנסה, ואז תחליט. אם לא תנסה תמיד תחשוב על -"מה אם" אם כן תנסה, גם אם זה לא יצליח (בין אם הקשר לא יצליח, או שאתה תחליט שלא טוב לך רחוק) לפחות תדע..
 
למעלה