קקי בתחתונים- בן 3

[מקסימה1]

קקי בתחתונים- בן 3

שלום וברכה
אני אימא יחידנית לילד בן 3, פיקח, עם ביטחון עצמי, מצחיק, מדבר מעולה, באמת - זכיתי !!
הוא גמול מפסח , אבל עם הקקי היו בעיות.. או שלא עשה או שעשה בתחתונים.. זה בא בתקופות.. ישנן תקופות שהוא עושה רק בשירותים ..
לאחרונה- לאחר כמה ימים שלא עשה כלום , עושה שוב בתחתונים ומדובר על3-4 פעמים ביום ..
זה מתיש מאד ומעצבן ויותר מכך לא מובן.
ניסיתי להסביר לו , גם בנועם וגם בכעס, שזה לא טוב כי זה מלכלך, כי עושים בשירותים, כי זה עושה לו טוסיק אדום, שאסור בגן עירייה כך לעשות, שהוא גדול, שהוא יכול כי הוא חכם.. אמרתי הכל וכלום לא עוזר..

לא מבינה למה זה קורה לו, כשאני כועסת ושואלת למה עשה בתחתונים- אומר שהיה עסוק במשהו אחר..(כי שיחקתי, כי היינו למטה, כי ראיתי טלוויזיה)

רק להרגיע- כעס- זה דיבור בקול רם מקסימום לא חלילה הרמת יד.
עונש- לא מסוגלת לתת לו על דבר כזה.. גם בונוס לא יתאים פה כי הוא מקבל כל הזמן מתנות חיבוקים ונישוקים ומחמאות

אשמח לעיצות, זה לא נעים

 

[איןאריותכאלה]

משתפת ומייעצת

היי מקסימה,
קודם כל, ילד שכבר נגמל וחוזר לעשות קקי בתחתונים זה באמת לא נעים, לאף אחד. לקראת כניסה למסגרת חדשה זה גם יכול להיות מלחיץ.
מרגיעון - בטח שמעת סיפורי אימה על ילדים שעולים לגני עיריה ומשאירים אותם מלוכלכים עד שהאמא מגיעה בריצה מהעבודה להחליף להם. אני טרם נתקלתי במצב כזה, כולל ילד בט"ח (יותר קרוב לגיל 5 מאשר לגיל 3) שעשה בתחתונים מדי יום ולא הושאר מלוכלך.

את מספרת שבנך גמול מפסח. לך זה נשמע פרק זמן ארוך לביסוס גמילה, אבל בפועל פסח הסתיים רק בתחילת מאי השנה, אז בסך הכל אנחנו מדברות על 4 חודשים. ובהם וודאי היו פה ושם פספוסים. 120 ימים של 'גמול' לעומת 3 שנים של 'עושה מתי שהוא רוצה בכל מקום שהוא רוצה כי יש חיתול'.
המעבר מעשיית הצרכים בחיתול לעשייתם באופן עצמאי היא לרוב מדורגת, ובהמון (המון) מקרים כוללת שלב של רגרסיה - להלן, החזרה לעשייה בתחתונים בימים האחרונים.

הבן הפרטי שלי הגיע לגמילת הקקי הרבה יותר מאוחר מהבן שלך (חצי שנה בערך), פחד מזה נורא, הסכים לעשות רק בחיתול (ילד גמול לגמרי שמבקש חיתול כל פעם שמרגיש יציאה מתקרבת), ואחרי שצלחנו בשלום את המעבר מחיתול לשירותים, הגיע שלב, שנה מאוחר יותר (סביב גיל 4.5) בו חזר לעשות בתחתונים וגם התבייש נורא נורא.

עבדנו איתו ועם צוות הגן במקביל כדי לעזור לו להתגבר על הרגרסיה, תוך שפונים אליו רק ממש בעדינות (הסייעת קוראת לו הצידה אם זה בשעות פעילות הגן, או אני או בעלי קוראים לו הצידה אם הגענו לאסוף והרחנו), מחליפים מהר, בדלת סגורה, בלי לשתף ילדים אחרים, מקפידים להושיב בשירותים מדי בוקר וערב, אף פעם לא אומרים 'למה זה קרה' / מביעים אכזבה / מסבירים משהו במילים - רק מעודדים להמשיך לשבת בוקר וערב עד שיסתדר. תוך שבועות ספורים (שלושה אני חושבת) העניין היה מאחורינו.
אבל זה סיפור על ילד הרבה הרבה יותר גדול בשלב יותר רגיש מבחינה חברתית ושמתבייש בעצמו במצב, אז הוא דרש טיפול מהסוג הזה.

ילד בן 3 הוא קטן עדיין, הגמילה מבוססת אבל רק חלקית.
עצותיי -
במידה והילד לא מוטרד מהמצב (זה מה שמשתמע מהתיאור שלך), אני מציעה להפסיק את הדיבורים, להחליף במהירות ובענייניות (תחתונים עם קקי - לפח וחסל) ולהביא המון ציוד החלפה לגן (מכנסיים, תחתונים, מגבונים, בהמשך גם גרביים).
אם הוא עושה את זה בכוונה (לא נשמע כך) - הדיבורים לא יעזרו.
אם זה קורה לו בטעות - הדיבורים לא יעזרו. עדיף לקטוע את הפעילות ולקחת אותו באופן יזום לשירותים (נכון כמה פעמים היה קקי בתחתונים וזה לא נעים? לפני שאנחנו מתחילים לשחק במשחק החדש בוא נלך קודם לאסלה / לפני ארוחת הערב בוא נלך קודם לאסלה / לפני שרואים תוכנית בטלוויזיה בוא נלך קודם לאסלה) - ועכשיו כשהוא מתחיל את המסגרת החדשה אני ממליצה לאמץ גם שגרת בוקר של ישיבה על האסלה.
לא הייתי משתמשת במילים 'אתה כבר גדול' ו'בגן עיריה אסור' כי כרגע המציאות היא שהוא כן עושה בתחתונים, ונראה לי נכון יותר לנקוט בגישה מכילה בהקשר האינטימי הזה. הייתי אומרת: אוי, פספסת, לא נורא, נחליף, בפעם הבאה תשתדל לעשות בשירותים. בשילוב עם הליכה יזומה ונטרול התסכול מצדך אני מאמינה שתגיעו לגמילה מלאה.

מה שמביא אותי לעצה רגשית - ככל שתצליחי להפחית את העוצמה הרגשית של המעורבות שלך בעניין יהיה לך קל יותר. הוא לא עושה את זה בכוונה, לא עושה את זה לך/נגדך, ואת לא עשית שומדבר שעודד את ההתנהגות הזו - גמילה היא פשוט לא תהליך לינארי, זה הכל. אז לנקות קקיפיפי זה לא התענוג הכי גדול בעולם, אבל גם ממש לא נורא, החלפת לו חיתולים מסריחים 3 שנים, מה זה עוד כמה זוגות תחתונים מלוכלכים.... אל תחשבי עליו כעל ילד גמול אלא כעל ילד בתהליך של גמילה ויהיה לך הרבה יותר קל.

 

[מקסימה1]

תודה רבה על התשובה המושקעת

הרגעת אותי והצגת לי את הדברים בצורה קצת שונה..
איישם את עיצותייך