קראתי את זה וישר חשבתי עלייך....
ניצ'
זה מוגדש לך. "הבלדה לקרזיונרית: כמו בבוקר רגיל היא קמה עם קריז החליטה שהשעון יותר מידיי זריז אז תפסה אותו חזק ב-2 הידיים זרקה אותו מהחלון ישר לקומה 2 משם עברה לסלון ,פתחה עוד חלון וראתה את אבא יוצא מהארון זהו בוקר רגיל , בוקר שגרתי ,שפותח במשפט: אל תתחיל איתי ויום אחד היא תתעורר- לא מהר ילדה איטית - שמחה בשיט שהיא בקריז , אתה לא תעיז להתקרב קרוב-זה ייגמר לא טוב! השעה עכשיו בערך 2 -כן זה צהריים אבל ההיא עוד בעצבים לידה כולם דורכים על ביצים אצל כולם היום פיצוץ, ורק אצלה המצב שבוז עכשיו היה יורדת על תפוז היא חזרה כבר מבצפר-שכונה-מוסד סגור והחליטה שהלב שלה שבור זה לא סתם היא בעצבים נשבר לה הלב לפני שנים ומאז היא שונאת בנים ,היא מרגישה על הפנים ושוב יום חדש, היא תתעורר- לא מהר ילדה איטית- שמחה בשיט שהיא בקריז ,אתה לא תעיז להתקרב קרוב-זה ייגמר לא טוב אחרי המקלחת החליטה לישון אחרי שהרגיע אותה הסבון היא הלכה לה בשקט אל תוך הסדינים היא קבלה את המשקוף בפנים והיא שוב עצבנית כן היא שוב עצבנית ההיא שוב עצבנית כן היא עצבנית שמישהו ייתן לה בחיזוקית שמישהו ייתן לה ברגיעון כדי שתוכל כבר ללכת לישון וזוהי הקריזיונרית -הכלה עם הקריז אז אל תנסה שוב אותה להרגיז" נו, אהבת?
