איך עושים את זה????
אז זה באמת לא כל כך פשוט לי "לעשות את זה" אבל בראש כתובנה זה יושב לי די טוב. בגדול, המודל של תקשורת לא-אלימה - מקרבת - מורכב מביטוי עצמי מול אמפתיה ואנו בוחרים מתי אנו מעוניינים להשתמש בכל אחד מהם. אם עכשיו חשוב לי מאוד לבטא את עצמי או שאני פנוייה לתת אמפתיה לזולת. בתוך כל חלק (אמפתיה-ביטוי) מתייחסים ל-4 מרכיבים: תצפית, רגש, צורך ובקשה. מבדילים בין תצפית לשיפוט והערכה מבדילים בין רגש למחשבה, לוקחים אחריות על הרגש ולא מאשימים את הזולת מבדילים בין צורך לבקשה ובכלל מתייחסים לצורך כחלק המשמעותי והמקדם של הדיאלוג. מבדילים בין בקשה לדרישה! משתדלים להימנע מהפעלת הזולת מתוך תחושות של פחד, אשמה או בושה - שגם לנו לא נעים לפעול מתוכן. וזה ממש על קצה המזלג הכי בסיסי והכי מתומצת וחסר המון בשביל להבין עד כמה הגישה והשפה הזו תורמת ומעצימה את חיי. ועכשיו לדוגמה: כשהבוסית למשל אומרת למזכירה - אתה לא עושה שום דבר כמו שצריך!תשכח מיום חופש מחר! אפשר לתרגם את זה לתקשורת מקרבת בביטוי עצמי, על פי חלקי המודל כך: ביקשתי ממך אתמול להכין לי את הדו"ח הזה עד היום ב-12,והדו"ח לא אצלי כרגע(תצפית), אני ממש מתוסכלת (רגש) כי חשוב לי לדעת שאני יכולה לסמוך עליך(צורך), אתה מוכן לומר לי מה מנע ממך להגיש את הדו"ח? (או) אתה מוכן לומר לי איך זה בשבילך? כשבת-זוגך אומרת לך: "אתה תמיד מאחר ולא אכפת לך ממני!" והתגובה הרגילה שלך היא למשל להתגונן (היה פקק נוראי )או להתקיף (אפשר לחשוב שאת תמיד מדייקת) או להסביר לה שהיא טועה (מה פתאום, זה רק 5 דקות, את הכי חשובה לי בעולם..) או להתנצל ולהתחנף (מושמוש, אני נורא מצטער, התעכבתי כי כל הדרך חשבתי איזה כייף לנו ביחד ולא שמתי לב לשעון) אז במקום כל זה חשבת פעם על אמפתיה?!? במקום להיות עסוק בעצמך, לנסות להתחבר אליה, להבין מה היא מנסה לומר תוך כדי האשמה, (כי ככה גם היא רגילה לדבר) מה היא מרגישה, מה חשוב לה? מה היא מבקשת... למשל: "אז את נורא מאוכזבת, כי חשוב לך לדעת שאכפת לי?" כמובן שהדוגמאות הללו הן רק ההתחלה ונכון עוד דיאלוג מעניין ואמפתי ואכפתי ומהלב- בהמשך! איך זה בשבילך? מעניין? בהיר? רוצה לדעת עוד? מרגש ?משרה אופטימיות? מפחיד? גדול עליך? מתחבר? אני שמחה שאולי תרמתי משהו להבנה שלך בנושא, כי חשוב לי שכמה שיותר אנשים יכירו את השפה הזו וישפרו את איכות הקשרים והיחסים שלהם והחיים שלהם בכלל עם עצמם ועם הסביבה.. תודה על השאלה, אונסן
אני חושב שמה שיעזור לי יותר להבין את הנושא הן דוגמאות מארועים ספציפיים (כמו למשל מה שתאר שי עם הבן שלו) ודרך הדוגמאות האלו מתן דגשים לגבי מה שרלוונטי לתקשורת לא אלימה. הרעיונות של תקשורת שבאה מראיה רחבה (גבוהה) יותר, של תקשורת ישירה ולא מניפולטיבית, של ראיית האחר ומציאת פתרונות. כל אלו מקובלים עלי, אבל איך בדיוק עושים את זה? עכבר
אז למה התכוון המשורר בביטוי הזה?