קראתי צשירי מאיר אריאל

ש מ א ן

New member
קראתי צשירי מאיר אריאל

ובשירו "תקציר שירי החורף הבא" מופיע הבית הזה שכל כך רלוונטי לתרבות הכוכב הנולד הזה. מדהים אותי מחדש המשחק שלו במילים. מדהים! והנה נחיל של אייטמים סלבריטים סמול טוק שוארים ביג פארט בלוארים אגו סטריפרים בודי טריפרים במעוף מדרינק לדרינק. זהו שיר בלי שם המתאר את האאוטיות המיידית של איניות כפייתית. פשוט מצייר במילים.
 

aiziq

New member
ראיתם את ההתנצלות של ג'אקו ?

מי שלא ראה את ההתנצלות הזאת לא ראה התנצלות מימיו. איציק ( שאוהב את כוכב נולד וגם את נולד לרקוד וגם את אנה ארונוב
)
 

aiziq

New member
אהה ולגבי השיר,

הוא גם רומז רמז עבה לסלנג ולהתמערבות שלנו מבחינת השפה שהיא אופנה לשונית והיא כל כך זרה לנו ולרוחנו שזה פשוט מקומם.
 

milim

New member
איציק, ברשותך אני../images/Emo105.gif קופצת../images/Emo13.gif

השפעות משפות אחרות היו תמיד על העברית. בכלל לא זר. רק שכיום השפעה גדולה מאנגלית ופחות יידיש, רוסית, ערבית, תורכית(חבל). למה מקומם? איך בן יהודה המציא מלים? מאנגלית גרמנית לטינית ועוד. זה דווקא סימן מצויין לשפה שהיא חיה ומושפעת!
 

aiziq

New member
מה שמקומם הוא בדיוק זה

אספר לך סיפור ששמעתי על בן צבר שנולד להורים אנגליים והעתיקו מגוריהם לקיבוץ בית העמק ( בו גרתי עד לפני מספר שבועות ). ההורים היו מאזינים לרדיו ושומעים מוזיקה קלאסית, זו הייתה דרכם לשמור על שפיות תרבותית - ובכל פעם שהבן היה בבית היה מעביר להם את התחנה לקול ישראל בערבית. אתם במזרח התיכון גער בהם במשובת נעורים שהיה בה יותר מגילוי התמרדות סתם. אז זה סיפור שאופייני אולי לעימות בין דור ראשון ודור שני בארץ, קשיי הקליטה וכו' ואילו אנחנו מתמודדים עם תופעה הפוכה של אמריקניזציה, נהייה אחרי המערב - מה שלא תורם דבר וחצי דבר להיקלטותנו באזור הזה. כשגלו אבותינו לבבל הביאו אל שפתנו את הארמית שתלמוד שלם נכתב בה וזו דוגמה להיטמעות בלשון מחוסר ברירה, אבל כאן בארץ ישראל יולדות אמהות בנים אל השפה העברית ומדוע נגלה אל שפה לא לנו ? איציק.
 

קסנדרה*

New member
איציק יקירי,אני נוטה להסכים עם מלים

ואפילו אביא לך דוגמא, גם בארה"ב, האמריקאים הלא יהודים משתמשים, מתבלים את שפתם במלים הגזורות מהשפה האידית שמוק, למשל (ותסלחו לי), ויש עוד, וכמובן גם משפות זרות אחרות. תמיד יש השפעה ותהייה השפעה זרה על כל שפה. למשל יאמרו גרינגוס ולא יאמרו זרים. גם חלק מהמלים העבריות נלקחו/אומצו מהשפה הארמית, סבא, סבתא, כלבתא ועוד. וביאליק, כשהתחיל לכתוב, חשב ביידיש וכתב בעברית, וכשנתקל במילה שחסרה לו כדי להביע את עצמו נכונה, המציא מילה חדשה. אבל כאשר המציא, ההשעה הייתה ממה שהוא מכיר בשפת אמו, זה לא נטול השפעה. ואם נדקדק בכל המלים, הרי חלק מהמלים אף הן "משובטות" מושפעות משפה זרה. הנה לדוגמא: אנו מפיגים את השעמום, שבחינה "מטפורית" כמו הפגנו עננה של שעמום מעלינו. והרי באנגלית ענן - fog. ועוד דוגמא: המילה בוקר בעברית, ובערבית בוקרה או בוקרא (ואם נמשיך: בוקרה פי' מישמיש - יענו - משמש בעברית). ואם נמשיך לא נצא מזה. והנה כתבתי "יענו, ושוב זו מילה בערבית, כאשר בעברית זה יען כי... ובאשר לדור הצעיר, כל דור מחפש לבטא את ייחודות, היות והדור הצעיר "עובד" לערכים שהם פחות ערכים בעינינו הדור המבוגר יותר, אך טבעי שהם ימצאו לעצמם קודים משלהם, וזה כנראה חלק מהעניין. ראה בצבא: כל מילה שנייה היא סלנג צבאי שאני כבר לא מבינה חלק ניכר ממנו. קסנדרה
 

aiziq

New member
גם אם התופעה מוכרת

אין זה אומר שעלי לקבל אותה. אתן לך עוד סיפור שיבהיר טוב יותר את עמדתי: כשעלתה סבתי ארצה והיא באה מעירק, פגשה בסבי שעלה מגרמניה ושניהם הקימו בית בקיבוץ במאבק (היום אלוני אבא ) שרובו ככולו עולים מרומניה. שאלתי את אמי איך יכול להיות שאין היא דוברת לא ערבית ולא גרמנית וענתה לי:" הערבים היו אויבים והנאצים ימח שמם לא צריך להוסיף הרבה, אז אמי ואבי התביישו לשוחח בשפות האלו בבית" - את מבינה? ההשפעה של השפות הזרות על העברית היא לא משהו מובן מאליו, אלא מכוון וכשאנחנו כיום בוחרים, או נוטים להכניס במודע השפעות אמריקאניות לתוך השפה שלנו, זה לא הכרח אלא בחירה שתכליתה להיות דומים או קרובים לתרבות שנמצאת מעבר לים - וזה על חשבון התרבות שבתוכה אנחנו כל כך מתאמצים להיטמע, תרבות המזרח התיכון. והקרע מעמיק עם כל ניב וביטוי מיובא. מנגד, הערבית משמשת אותנו לקללות בעיקר עד כדי כך שפעם אחת בבריכה התרחצו ליד בתי ילדים ערבים ושוחחו ביניהם והיא באה אלי בדמעות על כך שהם מקללים אותה
איציק.
 

milim

New member
אנקדוטה נהדרת לגבי הבת שלך../images/Emo6.gif

איציק, איזה חמוד עם התאורים האלה. אתה בעצמך מת על כוכב נולד? זה תרגום ישראלי לאמריקן איידל. אז לא רק בשפה. גם ב-מק דונלדס, גם בתרבות צריכה, גם בג'ינס וכו' וכו'. ולמה לא טוב? בישראל זה משתנה למוטיבים מקומיים. ויש גם ממקומות אחרים וזה מה שיפה שהכל מתערבב וחי. נזכרתי שראיתי בפעם הראשונה את המלה "סורי" מוקלדת בעברית והייתי בטוחה שכתבו לי במובן סורי מדרכי... אי אפשר להתחמק מהשפעות, השאלה המעניינת היא מה עושים איתן.
 

aiziq

New member
מה עושים? עומדים בפרץ

או לכל הפחות מרבים אורה - כלומר מאזנים את ההשפעות וההתייוונות עם חיזוק מקומה של התרבות העברית והעמקת שורשינו כאן במזרח התיכון. תארי לעצמך שכשרוצים לשווק משהו בארץ מוסיפים לו את התואר - אמריקאי, פרסמומות בטלויזיה משתמשות במלים אמריקאיות כדי למכור מוצר לפעמים כל הפרסומת היא באנגלית למרות שקהל היעד הוא ישראלי - זה הזוי, זה מופרע , זה לא נורמאלי! מה עד כדי כך חסרי זהות אנחנו שאנו רוצים להידמות לאחר? איציק.
 

milim

New member
איציק ../images/Emo13.gif

הכעס שלך מחמם את הלב כי אתה באמת חרד להעלמותה של הזהות והשפה, עקב האנגלוז, נכון? בעיני, אין מה לפחד. כשאני מגיעה לבקורי מולדת הפרסומות מגלגלות אותי. זה כל כך ישראלי ומקסים בתור שכזה! עם כל האנגלית שבעולם, עם כל הנסיון להתלבש ולהראות אמריקאי בפרסומת, זה תמיד אחלללה ישראלי(למשל ברמת הווליום:). אני נהנית כל פעם לראות איך הזהות של הישראלים מתגבשת גם במלים של תרבות הצריכה. מאידך, לי תמיד מפריע שזה מה שמנסים לחקות. יש שלל של דברים כל כך מקסימים שאפשר לייבא כמו נימוס, דיבור שקט, מרחב נשימה, תרבות ווכוח, חיוך, העברת ביקורת ללא פגיעה, אירוניה עצמית, שאפשר להיות מושפעים לפחות מארה"ב. ביחוד בגלל שעכשו ישראלים יוצאים המון וגם חיים מחוץ לישראל לתקופות. אבל אולי גם זה פעם יכנס. בכל אופן אני רואה שיפור רב. למשל, בפורום שלנו
 

bulb

New member
התנצלות?!? התרפסות תהיה הגדרה טובה

אם לא היו לו גפיים הוא היה זוחל על גחונו עם תפוח. גילוי נאות: הכותב מתעב את הזילות והמסחריות שבתופעת "כוכב נולד" וגרורותיה.
 

דק1

New member
ענין של מינון

וגם של צורך. לעיתים אין אפשרות אלא להשתמש במלה משפה זרה, אלא שלאחרונה אנו מתהדרים בשימוש במלים לועזיות ושלא לצורך לדוגמא: לוק, סאונד, ביי, אג'נדה ועוד ועוד. אגב לכל המלים שציינתי ישנה מקבילה עברית. נראה לי כי אצל אחדים השימוש בלע"ז בא להראות על "נאורות". כמובן שאנו "מעתיקים" את הקל להעתקה ולא את דפוסי ההתנהגות אשר דורשים השקעה כמו סבלנות, שמירה על תור.
 
למעלה