אחלה של כתבה
ולמי שהיתה לו בעיה להגיע לאתר מסיבות אלו ואחרות קבלו תכתבה ושוב תודה לסיאמית על הכתבה ולרומי על קיצור הלינקעדמ חיסון להגנה מפני מערכת החיסון מאת מרית סלוין חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שעשויה לעצור התקדמות של מחלות אוטואימוניות ואולי אף לרפאן המחלות האוטואימוניות תופסות מקום של כבוד ברשימת המחלות חשוכות המרפא. מדובר בשורה של מחלות שונות זו מזו, שהמשותף להן הוא העובדה שמערכת החיסון תוקפת מרכיבי גוף שונים. במחלת הסוכרת, למשל, פועלת מערכת החיסון נגד תאים בלבלב והורסת אותם; בטרשת נפוצה התגובה החיסונית פוגעת במעטפת המבודדת את סיבי העצב; בדלקת פרקים פועלת מערכת החיסון נגד הסחוס והפרקים נהרסים בהדרגה. המחלות האוטואימוניות הן מחלות כרוניות; הפגיעה באתרי היעד נמשכת עד שהם יוצאים מכלל פעולה. חוקרים ישראלים פיתחו באחרונה שיטה ייחודית, שעשויה לעצור את התקדמותן של מחלות אוטואימוניות ואולי אף לרפאן. מערכת החיסון נועדה להגן על הגוף מפני פולשים זרים ואין היא פועלת נגד מרכיביו. בתקופה העוברית נחשפים תאי האב של מערכת החיסון למרכיבי הגוף השונים, היכרות שמונעת כל אפשרות לפעילות חיסונית נגדם. כך התאים המתפתחים מתאי האב מגיבים רק למרכיבים זרים, שאינם מוכרים למערכת החיסון. לא ברור עדיין מה גורם למערכת החיסון לשגות ולפעול נגד מרכיבי הגוף. עם זאת, ידועים התהליכים המובילים לפגיעה זו. לפיכך הטיפול במחלות האוטואימוניות מתמקד בהפחתת הפעילות של מערכת החיסון - בהנחה שכך גם תצטמצם עוצמת התגובה נגד מרכיבי הגוף - וחוקרים מנסים למצוא דרכים להתערב בתהליכים המובילים לפגיעה זו ולעכבם. בתהליך היווצרות המחלה האוטואימונית אפשר לזהות שני שלבים עיקריים. בשלב הראשון תאים של מערכת החיסון מזהים מרכיב בגוף כגורם זר ומתבייתים עליו. בשלב השני הם מגייסים לפעולה תאים אחרים של מערכת החיסון שמגיעים לאתר, וגורמים בו לתהליך דלקתי. גיוס התאים הלבנים והפעלתם מתבצע על ידי מולקולות של חלבונים קטנים הנקראות ציטוקינים וכימוקינים. הבנה של תהליך זה מאפשרת התערבות בשני מישורים: תקיפת התאים המתבייתים על המטרה, ונטרול אמצעי התקשורת - הציטוקינים והכימוקינים. ואכן קיימות כיום תרופות המנטרלות את אחד הציטוקינים המרכזיים שמשתתפים בתגובה האוטואימונית, ה-FNT. אלא שתרופות אלה אינן מספקות את הפתרון המקווה למחלה: ראשית, זמן החיים שלהן קצר ולכן יש להזריק אותן במרווחים קצרים יחסית - פעם בשבוע או בשבועיים - במשך כל החיים; שנית, עלות הטיפול גבוהה ומסתכמת בכ-000,81 דולר לחולה לשנה. צוות חוקרים ממכון רפופורט למחקר רפואי של הפקולטה לרפואה בטכניון מצא פתרון מתוחכם לבעיה. פרופ´ נתן קרין, העומד בראש הצוות, גילה לפני כארבע שנים כי במצבי מחלות אוטואימוניות נוצרים בגוף נוגדנים נגד כמה ציטוקינים וכימוקינים המשתתפים בתהליכי דלקת. "הממצא הזה רמז לנו שמערכת החיסון לומדת בדרך כלשהי שהתהליך האוטואימוני מזיק לה והיא מנסה להתמודד אתו", אומר קרין. "זה אומר שההיכרות של תאי האב עם מרכיבי הגוף לא מחסלת כליל את אפשרות התגובה נגדם. חשבנו, אם כן, לנסות לעודד את מערכת החיסון לייצר את הנוגדנים האלה וכך ´להקים´ בתוך הגוף את בית החרושת לתרופות". קרין וצוותו התבססו על שני מחקרים שהתפרסמו בשנות ה-09. מחקר שהתפרסם ב-3991 גילה שאם משתילים בגוף מקטע ד-נ-א ובו גן המקודד יצירת חלבון מסוים, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד החלבון הנוצר בגוף. זו היתה הפעם הראשונה שבה ניתן חיסון שבו הושתל בגוף הגן המקודד את החלבון שמעורר את מערכת החיסון, בניגוד להזרקת החלבון הזר עצמו כמקובל היום. לכן מכונה החיסון "חיסון ד-נ-א". מחקר נוסף מצא על גבי אותה פיסת ד-נ-א, המשמשת להעברת הגן, אזור המעורר תגובה חיסונית חזקה. קרין חיבר יחדיו את ממצאי שני המחקרים. "הנחתי שאם ניקח גן המקודד יצירה של אחד הציטוקינים או הכימוקינים, נחבר אותו לפיסת ד-נ-א ונזריק לחולה או לחיות ניסוי הסובלות ממחלה אוטואימונית, הם ייצרו באופן מואץ כמות גדולה של נוגדנים נגד תוצר הגן, שיאפשרו להתמודד עם המחלה", הוא אומר. קרין השתיל בפיסת הד-נ-א גנים שמקודדים יצירת FNT וכמה כימוקינים המעורבים במחלה והזריק אותה לחולדות חולות בדלקת פרקים כרונית. "הריפוי אצל החולדות היה כמעט מושלם", אומר קרין. "כשהזרקנו את החיסון לפני שהפרק נהרס, קיבלנו בתוך זמן קצר שיקום מלא. במקרים שהפרק היה הרוס התיקון היה חלקי ונעצרה התקדמות הנזק". היתרון הגדול בשימוש בשיטת נטרול ה-FNT במחלות אוטואימוניות הוא בתופעות הלוואי הקלות יחסית המתלוות לכך. עם זאת, קיימות כמה מחלות, החשובה בהן טרשת נפוצה, שהשיטה אינה מצליחה לשפר את מצב החולים בהן. קרין וצוותו הצליחו לבודד את הכימוקינים העיקריים המשתתפים בהתקדמות הטרשת הנפוצה והיום הם מנסים לייצר נגדם חיסון ד-נ-א. חברה שהוקמה במסגרת מכון רפופורט פועלת ליישום מעשי של חיסון ד-נ-א בבני אדם. קרין אופטימי בכל הנוגע לאפשרות ליישם את השיטה בבני אדם. לדבריו, החיסון שהוא מפתח זול, יעיל וכל כולו תוצרת עצמית של הגוף.
