קרא לכם פעם שהרגשתם פיספוס?

קרא לכם פעם שהרגשתם פיספוס?

תודו שלפחות פעם בחיים שלכם, ככותבי בלוג נרגשים, קרא לכם שהצטערתם על כך שלא היו מספיק כניסות/תגובות, על רשומה שהקדשתם בה המון מחשבה, ותכנון, רק שיכול להיות שפורסמה בלהט הרגש, בזמן הלא נכון, מתי שכולם ישנים, שהעידכון שלכם אומנם נראה למשך שעתיים שלמות של לפנות בוקר, אך ברגע שכולם עידכנו את שלהם, הבלוג והרשומה המופלאה, נעלמו להן, סתם, על כלום, ולאף אחד לא יצא להתרגש יחד איתכם? אני מכריזה בזאת- שרשור הפוסטים המפוספסים שלכם! כל המילים החשובות שלא מספיק נקראו, וכל כך חשוב לכם שלא יבלעו בתוך הבלוג שלכם.
 
קרא=קרה..

טעות מצערת, אבל אפשר בקלות לסווג אותה להרגשה, כשלא קוראים את מה שכתבתם. זה הזמן, לנער מהאבק רשומות שעל גביהן נערמו כבר המון אחרות, ולא צפיתם שתהיה לכם עוד אפשרות לחשוף בפני מישהו. קדימה!
 
רעיון נחמד

ותגידי לי, זו את בתמונה בבלוג שלך? טוב, אני אלך לחפש פוסט בלי תגובות. חחחההה... כמה מינימום תגובות נחשב ללא תגובות?
 
המכשפה- (עמית)

1. כן, אני. 2. תתלהב קצת יותר אה?? מה, אין לך פוסט נטול תגובות? יאמוערץ אחד.. אבל- סבבה. בוא נחליט שזה לא קשור בתגובות, אלא רק בפוסטים שאתה מרגיש צורך לפרסם שוב.. אוקי?
 
../images/Emo99.gif

יפהפייה צעירה. אני בכלל לא מוערץ ובכל אופן אני אחשוב על פוסטים כאלה.
 
את כותבת מאד יפה ../images/Emo12.gif

הצצתי קצת בבלוג שלך ואת כותבת יפה ומסובך. צריך להתעמק. מה יהיה כשתהיי גדולה אם בגיל 17 את כותבת על ברטולד ברכט? קטונתי מלהשיב על סוגיה זו.
 
שכחנו..

את המטרה של השרשור הזה.. קצת חבל לי מחוסר ההענות. אני לא מפרסמת טובה כנראה. אה, ו.. אני לא מנסה לכתוב יפה, אני מתארת את מה שעובר עלי. בכ"א, תודה
 
אני לא שכחתי

וחשבתי על זה. אמרתי לעצמי שעד שאחליט איזה פוסט יפה ושכוח לשים כאן בטח יהיו אחרים שישימו. בינתיים ראיתי שעוברים יום ויומיים ואף אחד לא נענה אז קצת ירדה לי המוטיבציה (תחושת העדר...חחחחח). ובינתיים ארעו כמה אירועים במציאות היומיומית .....מצב רוח על הפנים
 
בעיקרון רק כתבתי אבל יש לי תגובה

1 בכל הבלוג ועכשיו כתבי פוסט ממש מרגש "היא לא תבוא.... היא מתה!"
 

מקליין

New member
לא,ממש לא.

אני לא כותב בשביל אף אחד. אני כותב בשבילי. אמנם לפעמים ישנה אכזבה כאשר אין תגובות מתאימות לפוסט טוב,אבל אחרי שניה זה עובר.
 
מק'

ללא שום קשר לשירשור, ואולי קצת. איך זה אפשרי הגיד שאתה כותב בשביל עצמך, ולא מצפה לכניסות או תגובות לבלוג שלך, כשאתה פותח בלוג לעיני כל, ועוד באינטרנט הנגיש יותר מכל אמצעי תקשורתי מוכר אחר? האם אין פה סטירה? מה ההבדל, אם כך, בין יומן "מחברתי" (מהמילה- מחברת), לבין האינטרנט??
 

מקליין

New member
ראש זינה.

ראשית כל אין כאן סטירה. וגם לא סתירה. אולי יש סאטירה. שנית כל לא ממש אכפת לי אם יקראו או שלא כי גם הטריגר להתחיל לכתוב היה מרצון שלי ולא מרצון לקבל ביקורת מאנשים על חיי. מצידי אנשים יכולים לחוות דעה או שלא. אני כותב בשביל עצמי וגם בשביל שאחרים ילמדו. אם אנשים יפסיקו ,נניח לקרוא או להגיב לא ממש יזיז לי כי אני אמשיך לכתוב.
 
ראש זינה??

עדיין לא הבנתי. באותה מידה, אתה יכול לכתוב יומן אישי במחשב, למה דווקא בלוג? ואם לא היו קוראים, אז למה בכלל??
 

מקליין

New member
"לא תפסתם? תתפסו בתוכנית הבאה."

אני מעוניין שמה שאני כותב יהיה במקום כלשהו ולא במגירה שלי. אני מעוניין לראות איך זה יראה לפני שאני מפרסם את הספר שלי. מה אכפת לי בכלל אם יקראו או שלא? אני חושב שמקום הבהרתי את הנקודה ,אבל את/ה לא מבין/נה עברית,כנראה.
 

איה@

New member
לא כולם../images/Emo26.gif.............

כותבים בלוג כי הם רוצים תגובות (או יותר נכון רק! כדי לקבל תגובות.) יש כאלו (אני בינהם, כמו מקליין) שנהנים מעצם הכתיבה וההתעסקות עם הבלוג עצמו. אני חושבת שאם תצאי "מהמירוץ" הזה לתגובות - גם תהני יותר - וגם תפיקי מעצמך פוסטים טובים יותר.
איה.
 

shedoc

New member
מדהים

למה לא מדאים - ככה כולם אומרים נכון? בייחוד קצינים גבורי ישראל
 
למעלה