קליפרס - סאנס
פיניקס בבק-טו-בק, מגיעים לאחר ניצחון גדול בהארכה על יוטה, שהתאפיין ביכולת אדירה של פול&בוקר מהמיד ריינג' ובהמשך כושר הקליעה החלש של הג'אז.
הקליפרס הגיעו.. עם פלייאוף רונדו. 15 נקודות (5-8 מהשדה, 3-4 לשלוש) ו-9 אסיסטים ב-19 דקות בלבד, התבטא ב24+ סופר משקף, ברגע שהוא עלה המשחק השתנה. הפך את הרכבי הספסל ללגיטימיים (עם פטרסון/באטום למשל), הפעיל את האחרים סביבו, שמר טוב, שימש כסקרינר לקוואי בטו מן גיים קטלני ובכלל, שימש כמעין כפתור ריסט להתקפה ברגע שג'ורג' או the klaw התברברו מדי עם הכדור. לדעתי הוא גם הפר את האיזון של CP3, היריבות בניהם ידועה הרי. לכריס לא היה זין להתמודד אתו, שיחק הארכה קשה רק אתמול.
הקליפרס עם אחוזים מצוינים מחוץ לקשת (18-37, PG עם 7-9) פיניקס לעומת זאת couldn’t buy one (6-24), ל"א עם תרומה יפה מהספסל כאמור (39 נקודות).
אפשר לדבר על עוד דברים, כמו למשל שאיידון נחלש ככל שהמשחק התקדם, אבל אפשר להיות מרוצים (מאוד אפילו) מההופעה שלו, או על איך שהשכילו לנצל את האוברפליי על בוקר, בכך שהפכו אותו לחוסם ללא הכדור (הוביל לנקודות קלות בחיתוכים לסל). או על כך שהם באמת מסוגלים לשלוט בקצב המשחק, מסוגלים לרוץ או לתקוף באופן מבוקר על חצי מגרש, אבל רונדו הוא באמת סיפור המשחק מבחינתי. עזר להכריע את דקות הספסל, מבחינת פיניקס היחידה השנייה מסתמנת כסוג של חולשה, יש להם עומק אמנם, פשוט יותר כמות על פני איכות. הם כן הצליחו לשלב את טורי קרייג tho, הבינו את הערך המוסף שלו בניגוד למילווקי.
אם נחזור לרונדו בשלישית, הופך אותם לקבוצה אחרת לדעתי, מצמצם את הצורך בקוואי וג'ורג' כיוצרים ומציב אותם In a position to score.
בברלי לעומת זאת פחות מתאים כרגע, הוא יותר תלוי מצ'אפ לדעתי. בקבוצה שהיא לא שיא הקור רוח, הוא מעלה את מפלס הלחץ לפעמים. הפעם הוא הורחק לאחר עבירה מלוכלת על כריס פול.
ג'אז - פורטלנד
יוטה שטפו אותם ברבע השלישי (40-19) לאחר שירדו בפיגור מינימלי להפסקה, הביסו בריבאונד/האסל, החליפו צדדים מהר ודאגו להפעיל לחץ על הצבע, מה שהוביל לעבירה הרביעית&חמישית של נורקיץ' ומספר יפה של הליכות לקו. אפשר לומר שהחליפו דיסקט כי במחצית הראשונה.. חחח שנים לא שמעתי מישהו אומר החליפו דיסקט, בקיצור, חשבתי שהם היו טיפה נרפים מדי בפתיחה, לא תקפו מספיק את ההרכבים של קנטר או זה הנמוך עם.. מי שזה לא היה ב-5. גובר סיים עם 18-21, מיצ'ל עם 37-5-4.
פורטלנד לא הצליחו להגיע פנימה, לילארד נרגע לאחר מחצית ראשונה חזקה (אוניל השתפר הגנתית), סי ג'יי לא הורגש מספיק, ניסו להפוך את אינגלס לסקורר מאוחר מדי לטעמי, בטח בידיעה שקלארקסון חסר. פאוול עשה מה שאפשר לצפות ממנו ונורק כאמור הסתבך בבעיית עבירות, נסיר ליטל היווה נקודת אור, היה ממש אחלה. החיסרון של רכז מחליף הופך להיות די מהותי בקבוצה שבנויה על סקוררים יוצרים, לדעתי הם צריכים לשחק יותר על המשולש ההתקפי שלהם, בעיקר עכשיו כשפאוול מתברג כאופציה נוספת. הייתי מוסיף שהם חייבים לשפר את החזרה להגנה, יוטה הצליחו לצאת במעבר יחסית למרות 6 איבודים בלבד של הבלייזרס.
פיניקס בבק-טו-בק, מגיעים לאחר ניצחון גדול בהארכה על יוטה, שהתאפיין ביכולת אדירה של פול&בוקר מהמיד ריינג' ובהמשך כושר הקליעה החלש של הג'אז.
הקליפרס הגיעו.. עם פלייאוף רונדו. 15 נקודות (5-8 מהשדה, 3-4 לשלוש) ו-9 אסיסטים ב-19 דקות בלבד, התבטא ב24+ סופר משקף, ברגע שהוא עלה המשחק השתנה. הפך את הרכבי הספסל ללגיטימיים (עם פטרסון/באטום למשל), הפעיל את האחרים סביבו, שמר טוב, שימש כסקרינר לקוואי בטו מן גיים קטלני ובכלל, שימש כמעין כפתור ריסט להתקפה ברגע שג'ורג' או the klaw התברברו מדי עם הכדור. לדעתי הוא גם הפר את האיזון של CP3, היריבות בניהם ידועה הרי. לכריס לא היה זין להתמודד אתו, שיחק הארכה קשה רק אתמול.
הקליפרס עם אחוזים מצוינים מחוץ לקשת (18-37, PG עם 7-9) פיניקס לעומת זאת couldn’t buy one (6-24), ל"א עם תרומה יפה מהספסל כאמור (39 נקודות).
אפשר לדבר על עוד דברים, כמו למשל שאיידון נחלש ככל שהמשחק התקדם, אבל אפשר להיות מרוצים (מאוד אפילו) מההופעה שלו, או על איך שהשכילו לנצל את האוברפליי על בוקר, בכך שהפכו אותו לחוסם ללא הכדור (הוביל לנקודות קלות בחיתוכים לסל). או על כך שהם באמת מסוגלים לשלוט בקצב המשחק, מסוגלים לרוץ או לתקוף באופן מבוקר על חצי מגרש, אבל רונדו הוא באמת סיפור המשחק מבחינתי. עזר להכריע את דקות הספסל, מבחינת פיניקס היחידה השנייה מסתמנת כסוג של חולשה, יש להם עומק אמנם, פשוט יותר כמות על פני איכות. הם כן הצליחו לשלב את טורי קרייג tho, הבינו את הערך המוסף שלו בניגוד למילווקי.
אם נחזור לרונדו בשלישית, הופך אותם לקבוצה אחרת לדעתי, מצמצם את הצורך בקוואי וג'ורג' כיוצרים ומציב אותם In a position to score.
בברלי לעומת זאת פחות מתאים כרגע, הוא יותר תלוי מצ'אפ לדעתי. בקבוצה שהיא לא שיא הקור רוח, הוא מעלה את מפלס הלחץ לפעמים. הפעם הוא הורחק לאחר עבירה מלוכלת על כריס פול.
ג'אז - פורטלנד
יוטה שטפו אותם ברבע השלישי (40-19) לאחר שירדו בפיגור מינימלי להפסקה, הביסו בריבאונד/האסל, החליפו צדדים מהר ודאגו להפעיל לחץ על הצבע, מה שהוביל לעבירה הרביעית&חמישית של נורקיץ' ומספר יפה של הליכות לקו. אפשר לומר שהחליפו דיסקט כי במחצית הראשונה.. חחח שנים לא שמעתי מישהו אומר החליפו דיסקט, בקיצור, חשבתי שהם היו טיפה נרפים מדי בפתיחה, לא תקפו מספיק את ההרכבים של קנטר או זה הנמוך עם.. מי שזה לא היה ב-5. גובר סיים עם 18-21, מיצ'ל עם 37-5-4.
פורטלנד לא הצליחו להגיע פנימה, לילארד נרגע לאחר מחצית ראשונה חזקה (אוניל השתפר הגנתית), סי ג'יי לא הורגש מספיק, ניסו להפוך את אינגלס לסקורר מאוחר מדי לטעמי, בטח בידיעה שקלארקסון חסר. פאוול עשה מה שאפשר לצפות ממנו ונורק כאמור הסתבך בבעיית עבירות, נסיר ליטל היווה נקודת אור, היה ממש אחלה. החיסרון של רכז מחליף הופך להיות די מהותי בקבוצה שבנויה על סקוררים יוצרים, לדעתי הם צריכים לשחק יותר על המשולש ההתקפי שלהם, בעיקר עכשיו כשפאוול מתברג כאופציה נוספת. הייתי מוסיף שהם חייבים לשפר את החזרה להגנה, יוטה הצליחו לצאת במעבר יחסית למרות 6 איבודים בלבד של הבלייזרס.