the witch1
New member
קרבות ראווה - מעיין ועינב בתמונע
"קרבות ראווה בדרום תל אביב. אם תרצי להכיר הכניסה מסביב..." יום שלישי האחרון בתמונע התור הארוך שהשתרך לו בכניסה לתמונע גרם לי לתהות לרגע אם הגעתי להופעה הנכונה.. (וגם קצת לקלל על זה שלא דאגתי למקום מראש... או לחילופין שלא טרחתי להגיע קצת יותר מוקדם) וכך, לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי ביציע הכבוד (או במילים אחרות, על המדרגות). אבל... לפחות זכיתי לשבת בפטנטהאוז למעלה למעלה. והאמת... דווקא היה נחמד שם... אני שוקלת לאמץ. בכניסה עמדה לה תצפיתנית חיננית (תראי איך שדרגתי אותך...) וחילקה מיני דיסק של הבנות שכולל 3 שירים (עוד מעט, ניתוח לב פתוח וקרבות ראווה) לכל מי שרשם את המייל שלו. שווה.... עינב כהן ומעיין הירשביין יושבות אחת מול השניה חמושות בפסנתרים חשמליים. מגובות בליעד שר על הגיטרה, אדם בן עזרא על הקונטרבס ותומר סגל על התופים. הופעה ראשונה שלהן בהרכב מלא. לא יודעת למה, אבל כבר לא מעט זמן שאני מעדיפה הופעות אקוסטיות על פני מופעים חשמליים. וזה דווקא די מפתיע בהתחשב בעובדה שאני אוהבת מוסיקה רועשת ובועטת. ובכלל, אני מתה על תופים. אני חושבת שאולי זה בגלל שהסאונד במרבית המקומות בארץ הוא מתחת לכל ביקורת, ככה שכל מכה על התוף או הבס מזיזה לי את קוצב הלב. וגורמת לזה שאני בקושי מבינה מה הזמר שר. (ולא שזה היה המצב אתמול. אני סתם מתמרמרת באופן כללי...) למען האמת, עוד לא גיבשתי לי דעה האם ההרכב המלא משדרג את ההופעה שלהן או לא. אבל בשורה התחתונה - היה מוצלח. מרבית השירים שלהן הם רכים ומלודיים, ושם העיבודים המינימליסטיים, הרבה יותר חזקים. בחלק מהשירים לא היה זכות קיום ללהקה. כמו למשל בשיר תינוק, ששרה עינב "ילדי שבוכה שים ראש על שמיכה, עד שאגמור אותי לא אגמור אותך". שיר מקסים ומרגש. אין כאן צורך בשום כלי נוסף. (למעט הקסילופון שרק מוסיף עוד רוך ורגש). או בשיר אחת יותר: "יש לי חולשה לאישה בבקשה חלשה" שיר עדין, רך ומלטף. מצד שני, שיר כמו כאן בלעדיי (נדמה לי שכך הוא נקרא) מקבל עוצמות חזקות יותר עם הליווי של הלהקה. "ואין לי שום ספקות או פחד להזדקן איתך ביחד..." היה ביצוע מעולה! אחד השירים שאני הכי אוהבת (ואין לי מושג מה שמו) מקבל גם הוא מינוף עצום ע"י התופים והלהקה. "אני לא צריכה אותך, לא צריכה אותך יותר. תפסיקי לנסות לעשות לי לתת לך להשאר..." זה שיר פשוט מדהים! המילים שלו מצויינות והקצב מצויין. הביצוע היה מופלא. הן פשוט התפרקו שם שתיהן. השיר הנושא את שם המופע – קרבות ראווה מצויין גם הוא. נדמה לי שהוא חתם את הערב ואז הן חזרו להדרן מעולה. לא זוכרת איזה שיר זה היה (פרס כספי למזכיר הישר) אבל אני יודעת שאני נורא אוהבת אותו! זהו, למי שטרם ראה את המופע, מומלץ בחום. ומי שראה, יודע ששווה לחזור... ולסיכום, המון רגש בהגשת השירים, פרגון, קלילות, צחוקים, רמי קוב, מיתר קרוע, סיגריות.. פשוט תענוג. נהנתי! תודה על הכרטיס..
"קרבות ראווה בדרום תל אביב. אם תרצי להכיר הכניסה מסביב..." יום שלישי האחרון בתמונע התור הארוך שהשתרך לו בכניסה לתמונע גרם לי לתהות לרגע אם הגעתי להופעה הנכונה.. (וגם קצת לקלל על זה שלא דאגתי למקום מראש... או לחילופין שלא טרחתי להגיע קצת יותר מוקדם) וכך, לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי ביציע הכבוד (או במילים אחרות, על המדרגות). אבל... לפחות זכיתי לשבת בפטנטהאוז למעלה למעלה. והאמת... דווקא היה נחמד שם... אני שוקלת לאמץ. בכניסה עמדה לה תצפיתנית חיננית (תראי איך שדרגתי אותך...) וחילקה מיני דיסק של הבנות שכולל 3 שירים (עוד מעט, ניתוח לב פתוח וקרבות ראווה) לכל מי שרשם את המייל שלו. שווה.... עינב כהן ומעיין הירשביין יושבות אחת מול השניה חמושות בפסנתרים חשמליים. מגובות בליעד שר על הגיטרה, אדם בן עזרא על הקונטרבס ותומר סגל על התופים. הופעה ראשונה שלהן בהרכב מלא. לא יודעת למה, אבל כבר לא מעט זמן שאני מעדיפה הופעות אקוסטיות על פני מופעים חשמליים. וזה דווקא די מפתיע בהתחשב בעובדה שאני אוהבת מוסיקה רועשת ובועטת. ובכלל, אני מתה על תופים. אני חושבת שאולי זה בגלל שהסאונד במרבית המקומות בארץ הוא מתחת לכל ביקורת, ככה שכל מכה על התוף או הבס מזיזה לי את קוצב הלב. וגורמת לזה שאני בקושי מבינה מה הזמר שר. (ולא שזה היה המצב אתמול. אני סתם מתמרמרת באופן כללי...) למען האמת, עוד לא גיבשתי לי דעה האם ההרכב המלא משדרג את ההופעה שלהן או לא. אבל בשורה התחתונה - היה מוצלח. מרבית השירים שלהן הם רכים ומלודיים, ושם העיבודים המינימליסטיים, הרבה יותר חזקים. בחלק מהשירים לא היה זכות קיום ללהקה. כמו למשל בשיר תינוק, ששרה עינב "ילדי שבוכה שים ראש על שמיכה, עד שאגמור אותי לא אגמור אותך". שיר מקסים ומרגש. אין כאן צורך בשום כלי נוסף. (למעט הקסילופון שרק מוסיף עוד רוך ורגש). או בשיר אחת יותר: "יש לי חולשה לאישה בבקשה חלשה" שיר עדין, רך ומלטף. מצד שני, שיר כמו כאן בלעדיי (נדמה לי שכך הוא נקרא) מקבל עוצמות חזקות יותר עם הליווי של הלהקה. "ואין לי שום ספקות או פחד להזדקן איתך ביחד..." היה ביצוע מעולה! אחד השירים שאני הכי אוהבת (ואין לי מושג מה שמו) מקבל גם הוא מינוף עצום ע"י התופים והלהקה. "אני לא צריכה אותך, לא צריכה אותך יותר. תפסיקי לנסות לעשות לי לתת לך להשאר..." זה שיר פשוט מדהים! המילים שלו מצויינות והקצב מצויין. הביצוע היה מופלא. הן פשוט התפרקו שם שתיהן. השיר הנושא את שם המופע – קרבות ראווה מצויין גם הוא. נדמה לי שהוא חתם את הערב ואז הן חזרו להדרן מעולה. לא זוכרת איזה שיר זה היה (פרס כספי למזכיר הישר) אבל אני יודעת שאני נורא אוהבת אותו! זהו, למי שטרם ראה את המופע, מומלץ בחום. ומי שראה, יודע ששווה לחזור... ולסיכום, המון רגש בהגשת השירים, פרגון, קלילות, צחוקים, רמי קוב, מיתר קרוע, סיגריות.. פשוט תענוג. נהנתי! תודה על הכרטיס..
עשית לי חשק, את הבאה אני פוקדת.