קרבי או לא כ``כ קרבי, זאת השאלה !!!

[גבררר]

קרבי או לא כ``כ קרבי, זאת השאלה !!!

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני משנה את הדעה שלי לגבי שיבוצי בצבא לפחות פעם בשבועיים... ההתלבטות היא : האם כדאי לשרת ביחידה מובחרת וקרבית ולהעביר 3 שנים (שעוברות לאט לאט) בקריעת תחת... או האם כדאי להעביר 3 שנים באיזה תפקיד שבו לא הורגים אותי יותר מידי(למשל נ.מ או סטיל``ים), כלומר מה עדיף קרבי (שקורע את התחת לטובת המדינה שמצידה ממש לא איכפת לה ממנו) או שכדאי יותר לשרת באיזה תפקיד קליל יותר (בסבבה) ? *אני לא מאלה ה``מורעלים`` אבל אני באמת רוצה לתרום ולהועיל...אבל אני לא רוצה לעשות את ``הטעות`` שתלווה אותי במשך 3 שנים (ארוכות)... אני לא רוצה להצטער כל יום שאני קם ב 5.30 בבוקר (במקרה הטוב) ולומר ``למה לעזאזל אני צריך את החרא הזה...`` כנראה שלא הצלחתי לשכנע את עצמי... החלטתי (לפחות עד סוף השבוע הזה ) שאני אלך לקרבי (כנראה לצנחנים או למג``ב)... נ.ב: אם תישמעו בבסיס איזה חייל שמקלל את עצמו בכל בוקר ואומר ``למה לעזאזל אני צריך את החרא הזה ??!!`` אז יש סיכוי טוב שזה אני. רק אל תישתוללו עם התגובות...

 

[טל עדתו]

====קרבי זה הכי אחותי/אחי!========

קפיש?

 

[גבררר]

קפיש...

 

[0ren]

אחי...

לגיטימי ביותר מה שאתה מרגיש.. כולנו חושבים ככה.. ובשני הגיבושים שהספקתי להיות אני כל הגיבוש שואל את עצמי אלף פעמים את השאלות האלה. אני רק יכול להגיד לך שבשביל לעבור את הרגעים הקשים האלה בגיבוש חשבתי על עצה ש``כומתה אדומה`` נתן לכולנו .. למלמל לעצמנו בלב..`` רק לא גדודים, רק לא גדודים !`` אבל להגיד לך את האמת, הסיבה העיקרית שאני הולך לאיפה שאני הולך זה רק בשביל האנשים.. אני יודע שבמקומות שהכי קשה להתקבל לשם כמו המובחרות מגיעים רק האנשים שרוצים לתרום מעצמם ולא כאלה שבגלל שיש להם פרופיל גבוה נתעו שם כמו איזה גדוד גבעתי ( סלחו לי ) ולדעתי אני חושב שאתה טועה.. כי תחשוב שבמשך שלוש שנים הצבא יהווה 85% מהחיים שלך, וברגע שתהייה במקום מסריח אז במשך 3 שנים אתה לא תהנה מ-85% מהחיים שלך וזה ממש עצוב לבזבז ככה.. הצבא זה באמת מקום שאתה יכול להנות בו, אני חושב שאתה טועה כשאתה אומר שאתה תסבול.. אמנם יש קושי פיסי אבל ראבאק.. אני לא חושב שהייתה אורגזמה אחת שהשתוותה לרגע שבו שאתה יודע שאחרי כל מה שהשקעת.. הכל השתלם... וזה יקרה..והכי חשוב, אתה יוצא משם עם חברים לחיים. חברים שאתה לא משיג בשום מקום אחר.. שתוכל לחלוק איתם את הצחוקים.. את ההתעוררויות בלילה.. משהו שאין בכל מקום.. תנצל את השלוש שנים הבאות.. הם יכולות להוות פרק חשוב בחיים שלך... אבל כמובן.. זאת רק הדעה שלי. אורן

 

[טל עדתו]

אני יודעת שמה שאני אגיד זה קלישאה..

אבל, אני בכל זאת אגיד: זה הרובבבבבבב הגדולללל תלוי בגישה!!! גם אם לא תלך לקרבי - תהיה תומך לחימה ותבוא בגישה של: אני הולך לסבול 3 שנים, הולך להיות לי רע!, אני הולך לאכול חרא... זה באמת מה שיקרה, כי לא משנה לאיזה תפקיד תתקבל בין אם זה פקיד, בין אם זה תומך לחימה ובים אם זה לוחם שייטת או מטכ``ל , כי אם תבוא בגישה של הולך להיות לי רעעע - זה מה שיהיה לך! תהיה קצת יותר אופטימי, הצבא (בעיקר בתפקידים של לחימה): *מתאגר... *מחשל... *מכין ``לחיים האמיתים``... *וגם מבגר אותך ונותן לך אספקים והשקפות חדשות לחיים *שלא נדבר על זה שאתה תכיר המוןןןןןןן אנשים חדשים (ותמיד אומרים שהחברים הכי טובים הם החברים שהכרת בצבא, שחיו איתך 24/7 וטחנו איתך לחם וטונה, והלכו לחרבן איתך, ועזרו לך ותמכו בך ואהבו אותך!)...H-) לא הכל רע בצבא! אז נכון, טוחנים שמירות, אוכלים אוכל חרא, מרגישים הרבה פעמים חרא, אבל תסתכל על כמה נקודות טובות זה מוסיף לחיים שלך! ``חיים בישביל הרגעים הקטנים של אושר!`` טל.

 

[crazy tal]

עזוב קרבי

תשיג ג`וב.... תזיין את הפקידות, תשב בסטקייה.. תהנה מהחיים. איך הולך השיר הידוע.. שתי אצבעות מהקרייה אני יושב בסטקייה כל היום סטייקים פיתות לא זוכר את ההמשך..