יאללה, למה לא?
אני ספורטאי בתחום שנקרא ירי מעשי. (חדש יחסית בתחום, וטעון שיפור בהשוואה לאנשים עם 20 שנה ניסיון, אבל בכל זאת) אצלנו, יש תרגילים. תרגיל מורכב מלעמוד בשקט בהתחלה, התחלת תרגיל שכוללת לרוב שליפת אקדח, לירות במטרות, לעבור ממקום למקום, לירות עוד קצת ועוד קצת לעבור ולירות. זה יותר מסובך ממה שזה נשמע, אבל בסופו של דבר - תרגילים דורשים הרבה מאוד עבודה בנוסף לירות למטרה. יש בזה הרבה יותר מקליעה למטרה. למשל, אני אקשר לווידאו שלי (MOV, צריך להתקין QuickTime, התנצלותי) עושה תרגיל יחסית פשוט:
100_1792.MOV התרגיל מתחיל ככה: עומדים עם ידיים באוויר על הדלת, השופט מזניק, צריך לפתוח דלת, לפתוח תיבה, להוציא אקדח, להוציא מחסניות, בארגז יש הוראות לאיזה מטרות לירות, לירות לאותן מטרות רחוקות 2 כדורים לאחת, לרוץ לעמדת ירי נוספת, (ולא לירות בעצמך או באחרים בזמן שרצים) להיכנס לעמדת ירי, לירות מדוייק שוב על 2 מטרות, לרוץ בטיחותי שוב, לירות על מטרה קרובה, לירות על 2 מטרות רחוקות, לסגור תרגיל. וכל זה - בדאגה מקסימלית לשמור על זה שהאקדח לא יכוון לאנשים אמיתיים, להחליף מחסניות, ולמקרה שפיספת ואין בכל מטרה 2 כדורים אז להוסיף כדורים לפי הצורך. בתחילת הווידאו (באופן נדיר) אפשר גם לראות אותי מתכונן מנטלית על התרגיל. אפשר גם לראות אותי עושה תנועה עם הידיים של "יורה, עובר בין מטרות ויורה" וכל זה בעיינים עצומות, שנייה לפני שתרגיל מתחיל. בראש, אני רואה את עצמי בפועל מבצע את התרגיל החל משליפת אקדח, מכניס ירי מדוייק למטרות ה^%-#@% שהעזו לתקוף אותי, ממש לרמת של תמונת כוונות ולראות את הפגיעות אחרי שיריתי, אז את הריצה לרמת לראות את האקדח לא מתכוון בטעות על השופט, אחר-כך מתייצב שוב לעמדת ירי, מכוון למטרות (ורואה גם שאני עושה את הכל "נכון"), עוד פעם רואה ירי מדוייק ושוב רואה את הפגיעות, וכך הלאה. אני ממש רואה בראש את כל התרגיל. זה מעבר ללתכנן אסטרטגיה, זה כבר לחוות ולעשות את התרגיל. וזה מעבר לתרגול מנטלי, כי אני גם רואה את הפגיעות המושלמות במטרות. (יש אזורים במטרות, ולא כל פגיעה היא פגיעה "טובה") כל זה בעיינים עצומות, לפני שהתרגיל בכלל התחיל - כבר תבעתי ניצחון בראש. התרגילים שלפני התרגיל אני מבצע את ה"ראייה" הזאת בראש שלי לפני - הם אלו שהולכים הכי טוב שאני יכול לעשות. אני גם "משתתף" באומניות לחימה באימון בכלי לחימה שנקרא Bo Staff שזה מוט עץ בגודל מטר שמונים שיש "קאטות" שמתרגלים איתו. הקאטות האלו הן למעשה סט של 30-60 תנועות ידועות מראש עם המטה. וזה הופך להיות מאוד מורכב ככל שמתרחקים מהקאטות הבסיסיות. כלומר, גם שם יש איזה רצף שצריך לעשות, וגם שם אני רואה לפני כל "קאטה" את עצמי מבצע אותה מושלמת. (בתחרויות זה כמובן שונה ששם זה שימושים בפועל של הקאטות כנגד המתחרה שלך) הראייה הזאת דורשת המון (לפי דעתי הכנה). אני בא מרקע של מדיטציה כבר עוד מעט עשר שנים ויש שיקטלגו אותי כבן-אדם "רוחני" (אם עניבה זה רוחני, אז אני גורו). הדבר הראשון שאני עושה זה - Center, למרכז את עצמי ולהביא את התודעה המלאה שלי לרגע האחד והיחיד שאני נמצא בו. אחר כך, Ground, שזה אחרי שאני כבר כאן ונוכח לחלוטין ברגע הזה זה להתחבר לאדמה ולדאוג לעגן את עצמי כאן, לקבל "אנרגיות" מהאדמה ולתת בחזרה, הכל כדי לדעת שאני לחלוטין ממוקד ואין הסחות (כמו רגשות שליליים שאני גם מעביר לאדמה בתהליך ה-Grounding). אחרי שעשיתי Ground & Center, הראש שלי נקי, אני ממוקד לחלוטין ברגע הזה, והרצון שלי בר שליטה (מעבר למה שמלמדים "בסוד" על זה שאפשר להשתמש ברגשות לשלוט ברצונות, אלא לשלוט ברצונות בצורה מודעת לגמרי) ואני רואה את עצמי מבצע את התרגילים, את הביצוע המושלם וכך הלאה. ככה גם למשל, לפני שאני עולה להרצאות מול אלפי אנשים (שזה קרב אמיתי בפני עצמו), אני מתרגל תמיד בראש את "הרגש" של מה שאני עומד להגיד לפני שאני אומר אותו, מהתחלה ועד הסוף, והכי חשוב - רואה את האנשים נהנים ולומדים.
