קרה לי משהו שאני גאה בו...

קרה לי משהו שאני גאה בו...

כמו שסיפרתי בעבר (למי שזוכר), סבלתי מחרדה חברתית בתור ילד והייתי מופנם כמה שאפשר. אפילו מלעלות על האוטובוס נמנעתי!
היום אני בנאדם אחר והדבר הבא רק ממחיש את זה עוד יותר:
במסגרת הלימודים שלי התבקשתי להעביר שאלון ל- 20 איש. בתור ילד בתיכון (נניח גיל 17) לא הייתי מסוגל לעשות דבר שכזה. הייתי כנראה נמנע מלהציג את זה לבני משפחה רחוקים. היום לא רק שאין לי בעיה לבקש מסטודנטים אחרים שיעזרו לי, אני אפילו מציע לטכנאי של הוט לענות על השאלון!!!

בכל אופן, זה מסוג הדברים הטובים שאני (ואתם) צריכים להאחז בהם. הרגעים הטובים שלא נמשכים הרבה זמן אבל נותנים לכם נק' מבט שונה על החיים. זה לא יעזור לי להכיר חברה או לצאת עם כמה חבר'ה ולהנות, אבל זה ירחיק אותי (טיפה) מלחשוב על אותם הכרויות שאני לא מממש.
 

kash2

New member
שאפו :)

תאמת שאני בדיוק כמוך סבלתי שנים מחרדה חברתית ביסודי-תיכון, שלא לדבר על אוטובוסים..
אז קל לי להבין אותך, זה באמת הישג גדול, תחשוב איפה היית לפני כמה שנים ואיפה אתה נמצא היום.. עושה דברים שלא חשבת שתעשה בכלל :)
אגב, אולי זה לא יעזור לך לצאת עם החבר'ה אבל שיהיה לך ברור שזה צעד מאוד גדול בדרך לשם
בהצלחה!
 
אני כבר יצאתי עם חבר'ה בעבר...

אין לי בעיה לעשות את זה שוב (או להכיר בחורות), התכוונתי שבעקבות החרדה החברתית שהייתה לי (וזו הסיבה שאני כאן) החיים הבוגרים שלי פחות או יותר נדפקו. כיום אני פשוט בדיכאון מזה שאני לא יוצא עם חבר'ה לא כי אני לא מסוגל, אלא כי אין לי עם מי. דברים כאלה פשוט מתגבשים מעצמם ואני מאוכזב מכך ומנסה לתקן את המצב.
בכל אופן, אני שמח שאני לא כמו בתיכון, זה ההבדל שרציני לציין.
 

מיצי2013

New member
מעולה!

אתה כבר לא הילד המפוחד שהיית. יש בך גם את החלק הזה, וגם את החלק האמיץ שיכול לפנות לאנשים.
אני יודעת שמצד אחד יש בי את החלק הביישן שמפחד מדחייה ולא מעוניין ליזום או להשתתף, ומצד שני יש בי גם חלק שלא דופק חשבון, יכול לדבר עם מי שהוא רוצה (אפילו מפורסמים ברחוב..) ולהתחיל עם בנים אפילו. הבעיה היא שבד"כ אין לי מוטיבציה להפעיל אותו ואני לא רואה טעם למאמץ. הרצון להצליח בעבודה בלימודים זו אחלה סיבה למוטיבציה...
 
לאט, בהדרגה ועם מוטיבציה לשינוי...

בסופו של דבר, הצלחתי להסתכל עלי היום ולראות איזה אדם שונה אני לעומת אז. אני עדיין מחכה להזדמנויות בחיים שיקדמו אותי הלאה (בלי לדעת אם הן יבואו אבל צריך להיות אופטימי), אבל במקום לשקוע בתפל, אני מעדיף לחשוב על מה שכבר השתנה.
אם אני נשמע כמו קוצ'ר, אז אין לי שמץ של מושג איך הגעתי לזה, אני בעצמי לא מת על הדברים האלה....

ד"א, בכותרת היה מקום להכניס בדיחה אבל משום מה אני מרגיש חסר יצירתיות כרגע אז דיברתי ברצינות.
 

היי48

New member
מעולה

זה ממש לא דבר של מה בכך ששמרת על המוטיבציה לשפר את המצב ואכן הצלחת, בהחלט יש לך סיבה להיות אופטימי, כל הכבוד
 
למעלה