קרה לכם נגיד...

[pain is MY love]

קרה לכם נגיד...

קרה לכם אולי שפגשתם במקרה מישהו שאתם לא רגילים לראות בדרך כלל.. ואני אפרט: נגיד ואתם קצינים בבסיס מסויים ופגשתם פתאום מסיבה נגד/נגדת שמשרתים בבסיס שלכם... קרה לכם אולי שפתאום ככה באוירה שונה (טוב על מי אני עובדת, תחת השפעה כבדה של אבסנט והמון וודקה רדבול) התחלתם לחשוב שאולי בעצם בא לכם על המישהו הזה?... קיצור, רבאק! מה הייתם עושים במקומי? נגד שאני מכירה המון זמן (להרגיע הוא בן 23 אוקיי...?) וחצי מהבנות בבסיס דלוקות עליו.. נפגשנו היום במסיבה, רדנו המון, צחקנו והוא אפילו ניסה לנשק אותי (ללא הצלחה) אבל מצד שני... אותו בסיס, אותם אנשים, ללא טיפת מקצועיות... מה עושים?

 

[Cobe Anan]

נו באמת..

הרי השאלה הזאת שחוקה כמו שאלת הביצה והתרנגולת.. ברור לך שהתשובה שלך ברגע נתון היא פונקציה של היחס בין הסיכון העתידי שאת יודעת שאת לוקחת לבין הכדאיות של העניין, בשילוב רמת השיכרות והחרמנות שלך באותו הרגע, נכון?

 

[pain is MY love]

ועכשיו

אפשר תשובה בלי נוסחאות מסובכות?.. עשיתי רק 4 יחידות מתמטיקה ומאז נספגו הרבה מי חמצן בראש הבלונדינו שלי...

 

[דל פיירו התותח]

התשובה מה לעשות..היא לא לעשות...

נראה לי שהחלפת את המדים של השחקני כדורגל במדים של צה"ל...

 

[Dark Muse]

חחח... שנון.

 

[pain is MY love]

האמת היא שזה נכון!

יצא לי בזמן האחרון להכיר רק אנשי צבא! שניים מחיל הים אחד מצנחנים ועכשיו הנגד הזה.. טוב אני פורשת!

 

[danielo18]

יש לך מזל שקפצתי לפה.

עם כל הרצון,וכל החשק - לא מפתחים מערכות יחסים במקום עבודה ולא כל שכן בבסיס צבאי - בפקודה! למרות כל הכיף שזה יכול להיות זה לא שווה את זה וזה לא מחזיק בסוף. מנסיון.

 

[Dark Muse]

איזה שטות...

תראי אמנון וטלי ליפקין שחק, נראה לי שהם קצת יותר מנוסים מצעירה פחוזה כמוך...

 

[danielo18]

??

אני? פחוז? צעיר?

 

[אינתי עמרי]

קוראים לזה אפקט המדים

כשאני מנסה לסכם 4 שנים ו-4 חודשים בצבאנו החזק, תמיד אני נזכר בתופעה הזאת. היי.... אםםם, אני במשרד, אחחח... כשהייתי מ"מ, איזה לוחם על הייתי, עבד עדיין בטראומה מהפצמ"ר תאורה שפיצץ לו בטעות את הדוד שמש באל עטטרה. אמממ. איזה שמנה היא. באמת כאילו, מה זה?! רובצת קללה על הגדוד שלנו?! שרק בחורות שנראות כמו האמר, או לדה מגיעות אליו. אהה לעזאזל, טוב בוא נכין הערכת מצב. אז ככה זה אני והמוח שלי כשאני בבסיס. עכשיו. כעבור יום אחד, ערב ממוצע היי שם בחיפה. "מה קורה קמב"ץ?" סיבוב חד אחורה עם מבט של רצח בעניים.... פרה קדושה! מ' (השם המלא שמור במערכת...) נראתה לא כמו האמר, לא כמו סקודה - לדה- אלא כסמ"פ של אסתי גינזבורג (כפאררה עליה נשמה עניים כוונת מארס)!!! מה אני אומר? בבסיס הכל חרא. הבסיס מדכא את יצר האנושיות שלנו, אנחנו מתרגלים ליחסים מקצועיים נטו. כי הכל נראה רחב במדים, גם האגו של הרמטכ"ל. חשוב להבין שמתחת לאותם דמויות שאנו עובדים איתם יום יום יש גם צדדים אחרים - אזרחיים משהו. לכן טבעי שפתאום הרגשת ככה. אבל לדעתי תחת השפעה של אבסנט ווודקה רדבול, כל נגד ייראה יפה תואר. יום טוב.