קרה לכם פעם,

[dariii]

קרה לכם פעם,

שלמרות שיש לכם בערך 1000 חברים וידידים, ואתם מכירים כל מיני אנשים, לא היה לכם עם לדבר, והרגשתם לבד כל כך? ואז החברה שהיא בין הכי טובות מתייחסת אלייך כמו זבל, אפס,.. פשוט חרא לי בזמן האחרון, זו הרגשה כללית שמרחפת, ואני הייתי בן אדם אופטימי פעם, אני כל כך מתגעגעת למי שהייתי..

 

[Zoharrr]

אוי מותק

זה ככה תמיד היה אצליעד שמצאתי בסופו של דבר את האנשים הכי טובים בעולםחברים אמיתיים שאני יכולה "ליפול" עליהם אניטיים כשרע לי והם תמיד יודעים לעשות לי טוב ולהקשיב לי...גם את תמצאי את האנשים האלו ותחזרי להיות הבן אבם האופטימי שהיית פעם!!קבלי חיבוק עד אז!

 

[dariii]

תודה../images/Emo9.gif

חשבתי שהכרתי את האנשים האלה כבר... חשבתי על להתחיל לסוע לתל אביב לבד, לים, להסתובב (אני גרה ביישוב אז בקושי יש איך לצאת), להתחיל לעשות משהו עם עצמי :]

 

[Zoharrr]

וואי אני מזה מזדהה

אני גם גרה במושב בג'האנם ואין פה כלום כל החברים והחברות שלי מאזור המרכז ואנחנו מדברי כל הזמן בטלפון ובאייסי/מסנג'ר וכל פעם שיש לי חופש אנחנו נפגשים בערך ובהופעות...

 

[Beyond Time]

יותר מפעם אחת...

עם הבדל קטן - שחוג המכרים ידידים והחברים שלי הוא לא כ"כ גדול, ורוב הפעמים ה"חברות" הזו היא חד כיוונית למעט מקרים ממש רחוקים...וכן, גם אני הייתי פעם בן-אדם אופטימי, היום אני ממש לא, בעקבות אי-אילו אירועים שעברתי, חלק מהכתוב למעלה קשור :\

 

[Dani my love]

ואי זה כל כך אני

זה בדיוק מה שאני מרגישה לאחרונה!!!!! מה עושים??

 

[dariii]

כרגע, מתנתקת מהאנשים

שמרעילים אותי

, ועושה מה שטוב לי, וכולם יכולים ללכת ל****! (סליחה על הבוטות, אבל זה הדבר היחיד שמצליח להעלות לי חיוך על הפנים, ולהיות שמחה עם עצמי באמת

)

 

[daydream believer]

../images/Emo24.gif קבלי חיבוקי ../images/Emo24.gif

מתוקה, אני מבינה אותך.. לגבי החברה - אם היא מתייחסת אלייך כאל זבל - תעברי הלאה, היא לא שווה להיקרא בפיך "חברה" ולהישאר בחייך. גם אני עוברת מן תקופה שכזאת, של באסה.. ואני יודעת שבסופו של דבר היא תעבור..

וגם לך היא תעבור והחיוך יחזור לפנייך..

 

[אינתי עמרי]

שביזות חולפת

לא מזמן שהייתי קצין תורן היי שם, היתה הקפצה למחסום. משהו תענוג. מ12 בלילה עד 5 בבוקר, שסה"כ עברה מכונית אחת. בכל מקרה, באותו זמן אתה חושב, בואנה מה אני עושה פה? איפה כל החברים שלי? מה אני אעשה אחרי השחרור? ולמה לעזאזל יש לי שועל ליד הרגל שעומד על שלושה רגליים? בקיצר תחושה לא משהו. אז מה עושים? מחפשים את האופטימי בכל הסיפור (השועל החליק ונפל), או שאין ברירה עושים את "הסומלי שאין לו אוכל", ואומרים שתמיד יכול להיות יותר גרוע! (השועל קם והפעם שומר על שיווי משקל). וחוץ מזה, תני חיוך! הכל לטובה!

 

[m14590]

מכירה את ההרגשה..

אניממש כמירה את ההרגשה...כי אני גם עוברת תקופה כזאת... אני מנסה להמשיך הלאה..ולא להתייחס לדברים האלה.. בקשר לחברה הזאת..יש לי גם בדיוק כזאת(לפי התיאור שלך..חח..) אני פשוט ממשיכה להיות חברה שלה אך בתוך-תוכי אני יודעת איזו מין חברה היא.. אם היא מתייחסת אלייך ממש רע...פשוט תפסיקי להיות חברה שלה..את לא צריכה לסבול השפלות ....