קרה לכם שלא האמנתם בעצמכם

קרה לכם שלא האמנתם בעצמכם

שלא האמנתם שתתקבלו ללימודים שאליהם אתם שואפים?? אני רוצה ללמוד רוקחות, אבל רק חושבת על הדרך הארוכה שאני צריכה לעבור רק בשביל להתקבל ואני מתייאשת.. בינתיים התחלתי להשלים בגרויות, התחלתי אזרחות ואוטוטו מתחילה מתמטיקה, את האזרחות אני סתם עושה , כי גם ככה בסופו של דבר אני רוצה ללכת למכינה ומתמטיקה חייב. בתיכון לימודים לא כל כך עניינו אותי והממוצע לי די נמוך- ככה שאני בעצם צריכה להתחיל מ0 .. ופסיכומטרי עוד לא ניגשתי ואין לי מושג אם זה יהיה קל או קשה. אני כן מוכנה להשקיע אבל מצד שני חושבת שמספר המקומות באוניברסיטאות מצומצם ורק הטובים ביותר מתקבלים- ומי אמר שאחרי כל המאמץ שאני יעבור אני יתקבל? הרי בטוח יש טובים ממני, חכמים ממני, כאלה שכן למדו בתיכון. רציתי לדעת אם יש כאן עוד אנשים שבזמן הנוכחי או בעבר עמדו במצב דומה, שהם מתחילים הכל מ0 בשביל לנסות ולהתקבל. אני רק חושבת על זה שבזמן שאני רק יתקבל כאן ללימודים יכולתי להיות כבר באמצע תואר, און אפילו לקראת סיום תואר 2 אם הייתי לומדת בחו'ל. אבל המצב שלי לא מאפשר לי את זה משום שיש לי בן זוג קבוע פה בארץ.. רק אני נקרעת אם דילמה כזו?. יצא קצת ארוך, בכל אופן אשמח לשמוע כל תגובה, גם במסר אישי..
 

nitzan111

New member
לא האמנתם בעצמכם-סיפור חיי../images/Emo3.gif

אני השלמתי את כל הבגרויות והפסיכומטרי מ-0. זה לוקח זמן, וזה לא התענוג הכי גדול. את צריכה לחשוב מה האלטרנטיבות שלך אם לא זה, ללמוד במכללה? ומה זה אומר מבחינתך? תמיד יש את האפשרות שלא תתקבלי, אבל תדעי שניסית.
 

ronicoleman

New member
כןן רק שאצלי המצב חמור יותר

החלום הגדול שלי היה להיות רופא אך לא התקבלתי בארץ ולא ניסיתי לשפר ומעצלנות או מכל סיבה אחרת לא נסעתי ללמוד את זה בחול אז התפשרתי ולמדתי ראיית חשבון בארץ. סיימתי את התואר וכעת אני לפני מבחני לשכה ואחרי סטאז/ לקבל רישיון רואה חשבון אני לא הולך לעסוק במקצוע הלא מעניין הזה אפילו יום אין לי מושג איך שרדתי את התואר אבל אני יכול להגיד לך דבר כזה..אני רשום שנה הבאה ללימודי רפואה ברומניה ואני אגשים את החלום ולא משנה עד כמה אני מבוגר אל תוותרי על החלום שלך כי את תסבלי אחר כך ובזבוז הזמן והכסף יהיה יותר גדול בהצלחה
 

rw12

New member
אני חושבת שלפחות חצי מהפורום הזה

יכול לספר סיפורי "שיפרתי 43 פעמים פסיכומטרי, מימנתי למנכ"ל יואל גבע BMW חדשה עם התעודת בגרות ששיפרתי אצלםו, אני בת 45 עם 4 ילדים מתוכם שלישיה עם דוקטורט בפיסיקה גרעינית ובסוף התקבלתי" או משהו בסגנון... עכשיו ברצינות. אני האמנתי שבחיים לא אתקבל. על קצה המזלג - אני בת 25, התחלתי ללמוד משהו שלא אהבתי, עזבתי, שיפרתי בגרויות ועשיתי חמש (כן חמש, קיבלתי את הכרטיסיה של 5 פלוס אחד מהמרכז הארצי... סתם לא באמת יש כרטיסיה כזאתי אבל נראה לי כדאי שתהיה.) פסיכומטרי. עבדתי, טיילתי. היום אני שנה א רפואה. יש משפט שאומר "יגעת ומצאת - תאמין". אני אישית לא דתיה, אבל הוא משפט מאוד נכון. פשוט השאלה כמה יגיעה יש בדרך. אבל באמת, אני מאמינה שכמעט כל אחד יכול, פשוט לכל אחד זה דרך ורמת מאמץ שונה. אני לא יודעת בת כמה את, אבל ממש מה להלחץ ולמהר... שיהיה לך המון בהצלחה.
 
לי יש סיפור מאוד דומה ../images/Emo45.gif

ואם תחפרי מספיק בפורום, תמצאי גם כמה הודעות ייאוש. בסופו של דבר התחלתי השנה, בגיל 26.
 

Galel

New member
יא אללה כמה שאת זקנה!

אפילו חטיארית... אפילו מנוונת, מתכלית, ברת החלפה... הזקנה פושה בכל אבריך ממש! 26? חבוב - את עתיקה טילים! הא! :) בברכת : ומה יגידו הזקנים? G.
 
אני מודה לכולכן על התגובות , חלקן ממש ריגשו

אותי..אני בעצמי מרגישה כבר זקנה (בת 22 אוטוטו...ולא לצחוק עליי בקשה)... אני כן ייצא לדרך הארוכה הזו...בתקווה שתעבור מהר ובסופו של דבר תשתלם לי.. תודה לכולכם..
 

Ran 1987

New member
אני יודע שזה לא פשוט כמו שזה נשמע

אבל אני חושב שקודם כל את צריכה לחשוב עם עצמך מה את רוצה ללמוד ואם זה מתאים לך, וברגע שהחלטת, שום דבר לא יוכל למנוע בעדך. לעכב כן, למנוע לא. אז נגיד שאת צריכה להתחיל מ-0. כמה זמן ייקח להשלים את כל הבגרויות והפסיכומטרי שאת צריכה? שנתיים? בשנתיים האלה את גם יכולה לעבוד, לטייל, להנות מהחיים, ואז להתחיל ללמוד את מה שאת רוצה. לדעתי עדיף להשקיע אפילו עוד שנתיים ולהתחיל ללמוד מה שאת רוצה, אחרת ההחמצה תלווה אותך כל החיים. כמובן שזה לא חד משמעי, וזה תלוי בכמה את נעולה על התחום הזה, אם זה באמת מה שאת רוצה לעשות בחיים. בהצלחה!
 
למעלה