אני מחלק לנושאים, כמו אהבה, כסף, סקס, חברות, אמון ושואל את עצמי "האם X עיצבן אותי בגלל Y?" וככה מה שעושה לי צביטה בלב, אז אני יודע שזה זה.. ואז מנסה לחפור יותר לעומק בזה
כמו שלפעמים הנוכחות עצמה של מישהו יכולה לעצבן אותך, גם בלי סיבה נראת לעין. לפעמים יש הרבה דברים קטנים שמפרעים ומעצבנים, והם נשארים כאילו בתת-מודע או לא יודעת איפה. ואז יש משהו אחד קטן שקורה ובבת אחת הכל מתפרץ. מנסיון אני יודעת שעדיף ללבן דברים כשהם קורים ולא לחכות שיקרה משהו "גדול" יותר, כי אז סתם הכל מתפוצץ בפנים.. חוצמזה? לכל אחד יש את המצבי רוח שלו, גם לאנשים הכי שלווים ורגועים בעולם. זה מותר...